גניבה ספרותית ופרסומים כפולים מציבים איום מתמשך על היושרה והאמינות של הספרות הרפואית. על אף אימוץ נרחב של כללי אתיקה, הנחיות בין-לאומיות ושימוש בתוכנות זיהוי, תופעות אלו עדיין שכיחות במחקר הרפואי, והיקפן אף גדל והולך. ההשלכות שלהן חורגות מעבר לפגיעה במוניטין של חוקרים או כתבי עת, ועלולות להטות את בסיס הראיות המדעי, להשפיע על תוצאות של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות, לנפח באופן מלאכותי הישגים אקדמיים של חוקרים, לבזבז משאבי עריכה ושיפוט ולערער את אמון הציבור במחקר הרפואי.
במאמר זה מובאים היקף הבעיה, סוגיה השונים והסכנות הטמונות בה. המאמר מדגיש בנוסף את סימני האזהרה העשויים לסייע לעורכים, לסוקרים ולקוראים בזיהוי מקרים חשודים לפני הפרסום ולאחריו. לבסוף, מוצגות אסטרטגיות למניעת התופעה, ובהן חינוך לאתיקה במחקר, הקפדה על הנחיות בין-לאומיות לפרסום מדעי, שקיפות בדיווח וחיזוק מנגנוני הפיקוח המוסדיים. העלאת המודעות לנושאים אלה וטיפוח תרבות של יושרה מדעית הם תנאים הכרחיים לצמצום היקף התופעה ולחיזוק איכותה ומהימנותה של הספרות הרפואית.