תוצאת חיפוש

אנדומטריוזיס, המשפיעה על 10%-15% מהנשים בגיל הפוריות, נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בצד השמאלי של האגן. האטיולוגיה של תופעת הלטרליות הזו נותרה עמומה. סקרנו את הספרות הקיימת ואנו מציגים ארבע תיאוריות שונות המציעות הסבר לנטייה לחד-צדדיות משמאל של אנדומטריוזיס באגן.

התיאוריה האנטומית: מבוססת על האסימטריה המבנית של האגן. איברים המקיפים את הטפולה השמאלית משמשים כמחסומים מכניים ומפריעים לפינוי תאי רירית הרחם הנודדים לאגן, ובתורם מקדמים את ההשרשה של נגעי האנדומטריוזיס.

התיאוריה הפיזיולוגית: מתמקדת בתפקיד של זרם נוזל הצפק (נוזל פריטוניאלי), שהוכח כאיטי וחלש יותר בצד השמאלי – המאפשר זמן רב יותר להידבקות של חלקי רירית הרחם או תאים.

התיאוריה ההורמונלית: מתבססת על העדפת הביוץ הימנית שעשויה לכפות סביבה עשירה יותר בפרוגסטרון בחצי האגן הימני אשר בתורה מעכבת המצאות נגעי אנדומטריוזיס בצד זה.

התיאוריה הווסקולרית: מראה שלחץ הידרוסטטי גבוה יותר במערכת הוורידים השמאלית, משנית להבדלים באנטומיה, עשוי להעדיף עימדון (סטזיס) מקומי והשרשה של אנדומטריוזיס.

למרות שכל תיאוריה יכולה להסביר את התופעה באופן עצמאי, סביר להניח שהן קשורות זו בזו. הקשר בין ההתפלגות האנטומית האסימטרית של אנדומטריוזיס לבין ההתבטאות קלינית אסימטרית טרם הובהר, ונדרשים מחקרים נוספים לשם העמקת ההבנה במחלה נפוצה זו ובמאפייניה. הבנת הנטייה הלטרלית של נגעי אנדומטריוזיס עשויה לשפר את הדיוק האבחנתי ולסייע בקבלת החלטות כירורגיות בתכנון הניתוחי.

כאבי מחזור הם תופעה שכיחה בקרב נשים בגיל הפוריות. עוצמת הכאב מביאה למגבלות חלקיות או מלאות בתפקודן של הנשים הסובלות מכאבי מחזור. כאשר לא מאותרת סיבה שמקורה באגן לכאבים אלה, אזי מוגדר התסמין ככאבי מחזור ראשוניים, וכאשר מאותרת סיבה שמקורה באגן, מוגדר התסמין ככאבי מחזור משניים. הסיבה השכיחה ביותר לכאבי מחזור משניים היא אנדומטריוזיס. הטיפול הוא תרופות או הפניה לניתוח. בסקירה זו נדונים היבטים שונים של תסמין זה, ביניהם שכיחותו, אופן אבחונו, סוגי הטיפולים השונים עבור נשים אלה ויעילותם, וההשפעה הכלכלית של תופעה זו על החברה. נכון להיום לא נמצאו שיטות יעילות לטיפול בכאבי מחזור או למניעתם או למניעת הפגיעה שלהם בפוריות האישה.

אלון שרים, שי אליצור, מריו ביינר, אמיר וייזר, דניאל זיידמן

חטיבת נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

מעכבי התסס ארומטאזה אושרו לראשונה בשנת 1997 לצורך טיפול קליני בסרטן השד. התרופה שתוכננה כדי להפחית את רמות ההורמון אסטרוגן; נחקרה בהצלחה בשנים האחרונות עבור מספר הוריות בתחום רפואת הנשים. נראה כי מעכבי ארומטאזה עשויים להוות תרופה חדשה בעלת יעילות גבוהה בטיפולים כמו השראת ביוץ ודיכוי נגעי אנדומטריוזיס. אם תוצאות המחקרים שפורסמו לאחרונה יאושרו, הרי שטיפול נרחב במעכבי ארומטאזה עשוי להוות מהפכה בתחום רפואת הפוריות והנשים, ממש כדרך שהתרחשה מהפכה עם אישורם לטיפול של ההורמונים האגוניסטיים להורמון משחרד גונדוטרופינים (GnRH). בסקירה הנוכחית מדווח על עקרון הפעולה של מעכבי התסס ארומטאזה, היישומים הנוכחיים וחלק מהיישומים העתידיים בתרופות החדשות.