תוצאת חיפוש

שירי סטולר-פוריה¹, אברהם שוייגר^2,1,  טלי לרמן-שגיא^6,3, גוסטבו מלינגר^6,4, דורית לב^6,5

¹המכללה האקדמית תל אביב יפו, ²מרכז רפואי לשיקום לוינשטיין, רעננה, ³היחידה לנירולוגיה ילדים, ⁴יחידת על שמע (אולטרה סאונד) בגינקולוגיה ומילדות, ⁵המכון הגנטי, מרכז רפואי וולפסון, חולון, ⁶הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

זעירות הראש (מיקרוצפליה) מוגדרת כהיקף ראש הקטן מ-3-2 סטיות תקן מהממוצע התואם גיל. האבחון של זעירות הראש, במיוחד זעירות ראש-ראשונית מבודדת, הוא משימה קשה מאוד. אולם ניתן לקבוע אבחנה על פי תוצאות של סקירות על שמע (אולטרסאונד) בשליש השלישי להריון. הקשר בין זעירות הראש לאינטליגנציה נחקר שנים רבות. יחד עם זאת, מעט ידוע לגבי הפרוגנוזה וההשלכות של זעירות הראש טרום לידה על התפתחות התינוק לאחר הלידה. הסיכויים לבעיות התפתחות ופיגור שכלי בילדים מגיעים לשיעור של 11% כאשר היקף הראש מתחת ל--2SD, לשיעור של 70%-50% כאשר ההיקף מתחת ל-3SD- ולשיעור של  100% כאשר היקף הראש מתחת ל-4SD-.

חוסר המידע על הפרוגנוזה המדויקת במצבים שבהם מאובחנת זעירות הראש בהריון, מקשה על היכולת של אנשי המקצוע לייעץ להורים, הנמצאים ממילא בתקופת משבר ועומדים בפני קבלת החלטות משמעותיות לחייהם.

בסקירה זו נדונות שכיחות התופעה, סיווגה והקשר בינה לבין אינטליגנציה, מתוך כוונה להרחיב את הידוע בנוגע לחשיבות אבחנה של זעירות הראש טרום הלידה.

רם ישי

תדהר 17, רמת אפעל

ההסתדרות הרפואית בישראל נוסדה בשנת 1912, עוד בטרם הוקמה ההסתדרות הכללית, והיא למעשה ההסתדרות המקצועית הוותיקה ביותר בישראל לאחר הסתדרות המורים. זו הסתדרות עצמאית בלתי תלויה ובלתי מפלגתית, המייצגת גם מבחינה משפטית את כלל ציבור הרופאים, ומוסדותיה נבחרים על בסיס אישי ולא סיעתי או מפלגתי.

רם ישי

בעקבות שינויים נרחבים בתחום הרפואי והחברתי, חל שינוי גם בקשר שבין חולה-רופא. בשנים האחרונות מתקיים ויכוח על מתן הזנה לחולה במצב סופני, וויכוח זה מעלה גם את סוגיית כיבוד רצונו של החולה על רקע האוטונומיה שלו.

הזנה הניתנת דרך מערכת העיכול עשויה להביא להארכת תוחלת החיים, והשיקול לקבלת החלטה כגון זו שונה בכל מדינה, גם ביהדות קיימת גישה ייחודית בנושא.

אולם כאשר ניתנים הזנה או טיפול רפואי לחולה במחלה סופנית, מסתייע הרופא המטפל בהחלטת המשפחה, ולעתים גם בקביעה פסיכיאטרית בשאלה אם לתת לחולה טיפול זה אם לאו. באופן מעשי, העימות נוצר בין שיקולו של הרופא המטפל לבין עמדת החולה עצמו, בני משפחתו או בית המשפט אם להעניק לחולה במצב הסופני טיפול רפואי או הזנה אם לאו.

האתיקה הרפואית, כבר מימיה הראשונים, מטילה על הרופא אחריות לטובת החולה. בזמננו, ממשיכים הקודים לתמוך במסורת זו, וקובעים מחויבות להגיש טיפול יעיל ומצפוני לטובת החולה מעבר לשיקול דעת הרופא עצמו, על הצהרת ג'נבה (1948) "בריאות החולה שלי היא חשיבותי הראשונה". בין היסודות של כללי ההתנהגות האתית מצויה מחד גיסא מחויבות של הרופא להגיש לחולה מידע שיעזור לו לקבל החלטות, ומאידך גיסא הצורך לשמור על הסודיות כדי למנוע פגיעה בחולה על ידי הציבור. נשאלת השאלה, האם ההתפתחויות בכלי התקשורת והאינטרנט משרתות את החולה או פוגעות בו.