תוצאת חיפוש

רות סטלניקוביץ

המחלקה לרפואה דחופה, בית-החולים האוניברסיטאי הדסה הר-הצופים, ירושלים

בעבודה הנוכחית נבחנים הסטנדרדים לבדיקות טוקסיקולוגית במחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד)1, לשם כך נערכה בדיקה רטרוספקטיבית בקרב 583 חולים אשר עברו 713 בדיקות טוקסיקולוגיות שונות.

מהתוצאות עלה, כי הבדיקה הנפוצה ביותר הייתה סקר רעלים בשתן שפורש כחיובי ב-10% מהנבדקים. רוב החולים בקבוצה הזאת טופלו בנוגדי-רעלים (אנטידוטים) מתאימים טרם קבלת תשובת בדיקת הרעלים בשתן. באחד מתוך 13 נבדקים אשר הכחישו נטילת מנה עודפת של אצטמינופן הודגמו רמות רעילות בדם. רמה גבוהה בדם של חד תחמוצת הפחם נמצאה אך ורק בחולים עם תסמינים של הרעלה.

לסיכום, התועלת הרפואית של סקר רעלים בשתן איננה ברורה, מאחר שחולים טופלו בהתאם לתסמינים. יש להעלות את המודעות לביצוע בדיקת דם לרמות אצטמינופן בצורה שוטפת יותר, מאחר שהתסמינים להרעלה אינם סגוליים והטיפול יעיל ביותר. יש לבדוק רמות חד-תחמוצת הפחם בכל חשד לחשיפה וכאשר מתגלים תסמינים וסימנים המתאימים לאבחנה של הרעלה.

______________________________

1 מלר"ד – מחלקה לרפואה דחופה.

אהוד ברגר (1), יצחק אשכנזי (2)

(1) חיל הרפואה, צה"ל, (2) בית הספר רקאנטי, אוניברסיטת בן גוריון, הנגב

לאחרונה אירעו מספר הרעלות מצמח הדטורה סטרמוניום. צמח זה גורם לתיסמונת המאפיינת הרעלה אנטי-כולינרגית, וזו אף עלולה להסתיים במוות. הוקמו מספר אתרים באינטרנט בהם נדונה צריכת סמים בכלל וצריכת דטורה בפרט, מבלי להתייחס כלל לסכנות הטמונות בצריכה של תוצרי צמח זה. אתרים אלו מוכרים לבני-הנוער, ועקב זמינות המידע והצמח קיימת סבירות גבוהה לכך שצריכת תוצריו תגבר ועמה גם עלייה באירועי הרעלה. בסקירה זו נדונים מאפייני ההרעלה והטיפול בה.

יורם פינקלשטיין (1), חנן שניידר (2), אורי וורמסר (3)

(1) המח' לנירולוגיה, מרכז רפואי שערי צדק ירושלים, מסונף לפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, (2) המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי כרמל, חיפה, (2) הפקולטה למדעי הטבע, גבעת רם, האוניברסיטה העברית בירושלים

האמוניה ומלחיה הסבו לאחרונה את תשומת לב הציבור, בהלך המשבר במשק המים בישראל ובהקשר לסוגייה של איכות הסביבה. העניין החדשותי הגיע לשיאו עם מתן ההנחייה לתושבי גוש דן להימנע משתיית מי ברז, בעקבות חדירתם של מלחי אמוניה למערכת המוביל הארצי. בתודעה הציבורית נתפס אמוניה כרעל מובהק. עם זאת, ההתייחסות בתחום הרפואה בכלל ובתחום הטוקסיקולוגיה בפרט לתרכובות אמוניום, שונה לחלוטין מההתייחסות לאמוניה. מלחי אמוניום, כגון אמוניום דו-פחמתי, נחשבים כבעלי רעילות נמוכה. מלחים אלה נכללים באופן נרחב בתרופות ובתוספי מזון. מכאן, שהימצאות מלחי אמוניום במי-שתייה אכן עלולה להעיד על זיהום המים, אך כשלעצמה אין היא גורמת להרעלה או לאירוע בעל משמעות טוקסיקולוגית.

Toxic Shock Syndrome

Gadi Fishman, Dov Ophir

ENT and Head Neck Surgery Dept., Meir Hospital, Kfar Saba

Toxic shock syndrome (TSS) is a rare, life-threatening, acute multisystem illness usually characterized by sudden onset of high fever, diffuse sunburn-like erythroderma and a variety of other signs and symptoms. It may progress rapidly to hypotension and shock with multiple organ failure. Its exact cause is unknown, but in almost all cases there has been an infection with exotoxin-producing strains of phage group I Staphylococcus aureus. Although initially described in association with the use of super-absorbent tampons in menstruation, TSS has complicated a variety of surgical procedures. Recently in head and neck surgery attention has focused on absorbent packing materials, such as those used in postoperative nasal care.

TSS developed in a 12-year-old 28 hours after tonsillectomy, nasal septoplasty and inferior turbinectomy in which absorbent packing material was used. It is important to maintain a high index of suspicion for TSS in all postoperative patients with fever, hypotension and erythroderma.