תוצאת חיפוש

עופר מרין¹, שרה גולדברג², עמוס פייזר³, משה גרוס³, גלי וייס², אריה ביתן⁴, סלמאן זרקא⁵, קלין שפירא⁵

¹הנהלת המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים, ²הנהלת הסיעוד, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים, ³המחלקה לאורתופדיה, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים, ⁴הנהלת הסיעוד, מרכז רפואי זיו, צפת, ⁵הנהלת המרכז הרפואי זיו, צפת

בשנים האחרונות, חווינו בישראל מספר סופות שלגים סוערות שגרמו לשיבוש משמעותי של חיי השגרה, החל בחסימת כבישים, המשך בהפסקות חשמל ארוכות, וכלה בחשיפה לקור ומאפייני פגיעות ייחודיות. בתי חולים באזורי שלג נזקקים להיערכות מתאימה על מנת לשמור על רצף טיפולי ותפקודי. ההיערכות מורכבת מארבעה שלבים, וכוללת כתיבת נהלים ורשימות תיוג שיש לרענן בתחילת כל חורף, צעדים מקדימים עם התרעה לסערה, שלב ההתמודדות עם הסערה, ולבסוף חזרה לשגרה. במאמרנו הנוכחי, אנו מפרטים את המאפיינים הייחודיים הנדרשים מבתי החולים בהתמודדם עם התוצאות של סופת שלג, הן בהיבט הלוגיסטי והן בהיבט הרפואי.

ריבי טאומן, מיכל גרינפלד, יעקב סיון

המרכז לרפואת שינה, מכון ריאות, טיפול נמרץ ושינה ילדים, בית חולים דנה לילדים, המרכז הרפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

המסרים הנלמדים מהמאמר:

תִסמונת קליין-לוין היא תִסמונת נדירה, אשר מתאפיינת באירועים נִשנים (התקפים) של ישנוניות קיצונית המלווה בהפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות, בהפרעות אכילה כפייתית ובדחף מיני מוגבר. התִסמונת פוגעת בעיקר במתבגרים ומבוגרים זכרים צעירים. בין האירועים, החולים בריאים לחלוטין גופנית ונפשית, ללא ישנוניות וללא הפרעות התנהגות. תִסמונת קליין-לוין היא אידיופתית ברובם הגדול של החולים. משך המחלה הממוצע הוא שמונה שנים. ברוב המקרים הפרוגנוזה של המחלה עם וללא טיפול טובה, והיא חולפת בעשורים הראשונים לאחר ההתבגרות. שכיחות התִסמונת שונה באוכלוסיות שונות. דיווחים מלפני מספר שנים הצביעו על כך שכשישית מכלל הלוקים בתִסמונת בעולם הם יהודים, בעיקר ממוצא אשכנזי. הגורם והפתופיזיולוגיה של המחלה אינם ידועים. המִמצאים של שכיחות גבוהה ביהודים, הופעה במשפחות וקשר נסיבתי עם גורמים מזהמים ואחרים מעלים את הסברה הרווחת כיום, שהתִסמונת מתפתחת עקב גורמים סביבתיים הפועלים על רקע גנטי בסיסי. דעה זו מתאימה לדיווחים על קשר עם HLA ואפשרות של מנגנונים אוטואימוניים. תִסמונת קליין-לוין מהווה אתגר בשלב האִבחון. האבחנה נקבעת על בסיס ההסתמנות הקלינית. הבדיקה הגופנית, ובכלל זה בדיקה נירולוגית, בירור מעבדתי, EEG, דימות של המוח, בדיקות דם ובדיקת נוזל השדרה – כל הבדיקות הללו מפורשות כתקינות. 

יעילות הטיפולים הקיימים כיום מוגבלת. טיפול בתרופות מעוררות בתחילת התקף עשוי לקצר את משך התקף הישנוניות, ומתן ליתיום עשוי להפחית את מספר ההתקפים.

לנוכח השכיחות המוגברת באוכלוסייה היהודית, נודעת חשיבות להכרת התִסמונת בישראל וביהודים בכלל.

יגאל אפרתי, גד לוטן, ברוך קלין, לב זלוטקביץ

המח' לכירורגיית ילדים, מרכז רפואי אסף-הרופא, צריפין, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

בעבודה זו מדווח על ניסיוננו במהלך 8 השנים האחרונות בטיפול באשך שלא מושש (אש"מ) בשיטה לאפרוסקופית.

מאה-שלושים-ושלושה ילדים שגילם נע מ-8 חודשים עד לאפרוסקופיה איבחונית. המשולבת לעתים בכריתת אשך, בוצעה ב-59 ילדים עם ניוון אשכים. בשבעים-וארבעה ילדים אובחן אשך תוך-בטני (55.6%). מימצא דו-צדדי אובחן ב-10 ילדים (7.5%). בעשרים-ואחד ילדים (15.7%) היה האשך ממוקם בסמוך לטבעת הפנימית, ובהם בוצעה אורכידופקסיה מיידית בסיוע לאפרוסקופיה, ביתר 53 הילדים (39.8%) בוצע תיקון בשני שלבים לפי פאולר-סטיפנס.

במעקב אחר קבוצה זאת ניצפה ניוון של האשך ב-4 ילדים בלבד.

התוצאות הטובות המדווחות במירב הסדרות שפורסמו בדומה למימצאינו המדווחים במאמר זה, מציבות את השיטה הלאפרוסקופית לטיפול באש"מ כשיטה המועדפת מבחינת הדיוק המוחלט באיבחון, שיעור הסיבוכים והתחלואה הנמוכים והצלחת הטיפול.

Aortopexy for Tracheomalacia in Infants and Children

I. Vinograd, B. Klin, A. Silbiger, G. Eshel

Depts. of Pediatric Surgery, and Anesthesia, Dana Children's Hospital, Sourasky-Tel Aviv Medical Center;  Dept. of Pediatric Surgery and Intensive Care Unit, Assaf Harofeh Medical Center, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

During the past 12 years (1985-1998), 28 infants and children were operated on here for tracheomalacia. The diagnosis was made in all using rigid bronchoscopy. During the examination the infants breathed spontaneously, but the trachea collapsed on forced expiration.

Indications for surgery were repeated cyanotic spells ("dying spells") in 22, recurrent pneumonia, and inability to extubate (in 8). In 11 there were more than 1 indications. Age at surgery was from 7 days to 3 years (average 11.7 months).

All 28 children underwent bronchoscopy and guided aortopexy via a left-third intercostal approach. The ascending aorta and aortic arch (and in 6 the proximal innominate artery as well) were lifted anteriorly, using 3-5 non-absorbable sutures (5.0). The sutures were placed through the adventitia of the great vessels and then passed through the sternum.

Respiratory distress was significantly improved in 21. Another 2 required external tracheal stenting with autologous rib grafts, and in 1 other an internal Palmaz stent was introduced for tracheal stability. In 4 aortopexy failed, 1 of whom had tracheobronchomalacia throughout, and another 3 had laryngomalacia which required tracheostomy to relieve the respiratory symptoms.

Postoperative complications were minor: pericardial effusion in 1 and relaxation of the left diaphragm in another. 1 infant subsequently died, of unknown cause 10 days after operation, after having been extubated on the 1st postoperative day. On long-term follow-up (6 months to 12 years) 25 were found free of residual respiratory symptoms and 3 remained with a tracheostomy.

Thus, infants and children with severe tracheomalacia associated with severe respiratory symptoms, can be relieved by bronchoscopic guided suspension of the aortic arch to the sternum.

Atypical Mycobacterial Cervical Lymphadenitis in Children

B. Klin, I. Boldur, J. Sandbank, Z. Schpirer, I. Vinograd

Depts. of Pediatric Surgery, Microbiology and Pathology, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Scrofula (mycobacterial cervical lymphadenitis) has been well-known for thousands of years. Atypical mycobacteria were first categorized by Timpe and Runyon in 1954. Treatment has varied over the centuries, from exclusion therapy in ancient Greece, through digitalis, iodide, chemotherapy, and surgical excision. The varied differential diagnosis and consequent diagnostic and therapeutic challenges make reassessment of this almost forgotten disease necessary.

21 patients with typical mycobacterial cervical lymphaden„itis seen in over the past 5 years were reviewed. Age distribution ranged from 1-14 years, with peak incidence at 4 years; 9 were boys and 12 girls. Most presented with nontender, palpable neck masses and minimal constitutional complaints. Adenopathy was unilateral in all cases but 2. Mycobacterium avium-intracellulare and M. fortuitum were the main causative organisms. All underwent excision of the affected nodes. Long-term follow-up has been uneventful, except for 1 case of local recurrence requiring re-excision.

This study emphasizes the marked variability in the clinical presentation of scrofula in children, stressing the importance of the differential diagnosis between tuberculous and atypical mycobacterial cervical lymphadenitis. The treatment of choice for the latter is complete excision of the affected nodes. Other treatment is followed by recurrence and unnecessary complications and should be avoided.

One-Stage Surgery for Hirschsprung's Disease in Children

Mark Weinberg, Baruch Klin, Itzhak Vinograd

Dept. of Pediatric Surgery, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

Traditionally Hirschsprung's disease has been treated by 2-or 3-stage procedures. During the past 6 years a 1-stage Duhamel procedure without stoma has become our treatment of choice for Hirschsprung's disease in neonates and young infants. Over a 6-year period, 15 infants and children with colonic Hirschsprung's disease were treated with the 1-stage Duhamel retro-rectal pull-through procedure without a stoma, with the Lester-Martin modification. All patients had the usual short segment aganglionosis, but 1 had a long segment which included the splenic flexure.

Early complications included wound infection in 1 and minor rectal bleeding in 3. Late complications included constipation in 1 and enterocolitis in 4. Long-term functional results were very good in all those operated except for 1 with rectal achalasia.

We conclude that Hirschsprung's disease can be successfully treated with a 1-stage pull-through operation, the child usually benefitting from the shorter hospital stay and the avoidance of a colostomy.