• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2022

        עודד כהן, מוחמד מסאלחה, נדאל אסדי, צור קירשנבאום, אבי חפץ
        עמ' 355-360
        הקדמה: הגישה האנדוסקופית ללא צלקת בצוואר לניתוחי בלוטת התריס (TOETVA) ויותרת התריס  ((TOEPVA הפכה להיות נפוצה בישראל ובעולם. עד כה יושמה גישה זו על אלפי מטופלים בעולם, כולל בישראל.

        מטרות: מטרת העבודה הנוכחית היא לתאר את ניסיוננו ב-100 מטופלים שעברו כריתה של בלוטת התריס ויותרת התריס בגישה זו, באחת הסדרות הגדולות בעולם. 

        שיטות מחקר: נערך מחקר פרוספקטיבי  של כל החולים שעברו כריתת בלוטת התריס או יותרת התריס בגישה אנדוסקופית פומית ללא חתך צווארי (TOEVA). מטרות העבודה: (1) הצלחה ניתוחית – היכולת לסיים את הניתוח בגישה אנדוסקופית (2)פרופיל הבטיחות של השיטה. מטרות משניות כללו זמני הניתוח ועקומת הלמידה. 

        תוצאות: סך הכול נכללו במחקר 100 מטופלים. מתוכם 81 (81%) עברו כריתת בלוטת התריס TOETVA והשאר (19 מטופלים, 19%) עברו כריתת בלוטת יותרת התריס TOEPVA. מתוך 81 מטופלים שעברו TOETVA, 73 (90.1%) עברו כריתה חלקית של בלוטת התריס, והשאר  (9.9%) עברו כריתה מלאה. שיעור ההצלחה הכולל לניתוחי בלוטת התריס היה 98.8% (80/81). לא היה כל סיבוך בתר ניתוחי קבוע. היו שישה מטופלים עם פגיעה זמנית בעצב החוזר (6.7% מכלל עצבים בסיכון), שכולם קרו בתקופה הראשונה של המחקר. לא נצפתה היפוקלצמיה  קבועה באף אחד מהמטופלים שעברו כריתה מלאה. זמן הניתוח הממוצע לניתוח כריתה חלקית של הבלוטה היה 2.6±0.9 שעות. כריתת שאת ממאירה (malignant tumor) ב-TOEVA בוצעה ב-51 מטופלים (63.0%), כולן נכרתו בשוליים נקיים. במטופלים שעברו TOEPVA  האדנומה אותרה ב-94.7% (18/19) מהמטופלים.  רמות הסידן  חזרו לנורמה ב-100% (19/19) מהמטופלים, בהתאמה. לא היה כל סיבוך בתר ניתוחי.  כל המטופלים עברו את הניתוח האנדוסקופי בהצלחה, לאחר שלא היה צורך בפתיחת הצוואר. 

        מסקנות: ניתוח בלוטת התריס ויותרת התריס ללא צלקת בצוואר המבוצע בגישה אנדוסקופית דרך הפה הוא בטוח, ומציג שיעורי הצלחה גבוהים מאוד לרבות כריתות שלמות של בלוטת התריס וכריתת שאתות ממוינות בדרגה ראשונית של בלוטת התריס. 

         

        אוקטובר 2016

        אופיר ארצי
        עמ' 618-621

        אופיר ארצי

        המרכז המשולב לאסתטיקה, מחלקת עור ומין, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב

        צלקת לא אסתטית מהווה סיבוך שכיח של תהליך ריפוי פצע, וכרוכה בתחלואה אסתטית תפקודית ופסיכולוגית. בעשרים השנים האחרונות חלה התקדמות בהבנת הפתופיזיולוגיה של צלקות שונות ובמקביל פותחו שיטות ופרוטוקולי טיפול. טיפול מונע בצלקת 'טרייה' מביא לתוצאה קוסמטית מיטבית בהשוואה לטיפול בצלקת ישנה. בספרות הרפואית מוצג יתרון ברור לפרוטוקולי טיפול המשלבים שיטות טיפול שונות, כשהחשובה מכולם היא טכנולוגיית הלייזר. לכל צלקת ולכל מטופל יש להתאים תמהיל טיפול מדויק.

        ינואר 2001

        ירון הר-שי ונטע שינפלד
        עמ'

        ירון הר-שי, נטע שינפלד

         

        היחידה לכירורגיה פלסטית, מרכז רפואי כרמל, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

         

        Alibert היה הראשון שתאר בשנת 1806 התהוות ריקמת צלקת משגשגת כשאת ממאירה, המונח קלואיד (keloid) נגזר מהמלה היוונית chele שמשמעותה צבת הסרטן המדמה את הצלקת הקלואידית כנוגסת בתוך העור הבריא וסביבו.

        Mancicni וחב' הגדירו בשנת 1962 ו- Peacock בשנת 1970 את הצלקת המשגשגת כצלקת היפרטרופית – צלקת מורמת מהעור המתוחמת לגבולות הצלקת. קלואיד היא צלקת מורמת המתפשטת מעבר לגבולות הצלקת. בנוספת צלקת היפרטרופית עוברת תסוגה עצמית עם הזמן ואין הישנות שלה לאחר כריתה ניתוחית; אין הדבר כך לגבי צלקת קלואידית.

        בשנת 1990, דיווחו Muir וחב' על סוג ביניים של צלקת...
         

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.