תוצאת חיפוש

פרשת חולה זו מתארת את שיקום הראייה של קצין צה"ל שנפצע בעינו מפגיעת גוף זר מתכתי חודר במהלך שירות פעיל במסגרת מלחמת חרבות ברזל. פציעות מסוג זה מובילות לעיתים קרובות להפרעה אנטומית מיידית ולאובדן ראייה, ומגבירות את הסיכון לסיבוכים מאוחרים כגון זיהום תוך-עיני ותת-לחץ תוך-עיני.

עם הגעתו, המטופל הציג פגיעה ניכרת בחדות הראייה, כאב בעין, גירוי מתמשך ותחושת גוף זר. בדיקות דימות זיהו קרע בלובן העין, היפרדות רשתית עם פגיעה במרכז הראייה, ונוכחות של גוף זר מתכתי בתוך הרשתית. ניתוח דחוף כלל סגירה של הקרע בלובן העין, הסרת העדשה הטבעית, הסרת הזגוגית בגישה פרס-פלנרית, חילוץ הגוף הזר, ומילוי חלל הזגוגית בשמן סיליקון.

למרות תיקון אנטומי מוצלח, חדות הראייה נותרה בדרגת "תנועת יד", עם שדות היקפיים שמורים ומראה עפעף לא מיטבי. היה צורך בהליכים נוספים וטיפול תרופתי כדי לטפל בסיבוכים משניים, כולל עלייה בלחץ התוך-עיני.

כחלק מאסטרטגיית השיקום, הותאמה למטופל עדשת מגע סקלרלית אישית, שהביאה לשיפורים תפקודיים משמעותיים. חדות הראייה לרחוק השתפרה ל־logMAR 1.00  וחדות הראייה לקרוב ל־  logMAR 0.7 . בנוסף, העדשה הקלה על תסמיני יובש בעין ותרמה לשיפור אסתטי.

פרשת חולה זה מדגישה את ערכן של עדשות מגע סקלרליות ככלי עזר יעיל בשיקום של טראומה עינית מורכבת. העדשה שימשה כאביזר אופטי עם תכונות טלסקופיות, שהעניק הגדלה לקריאה וראייה מקרוב, ואפשרה למטופל לנצל את האזורים ההיקפיים השמורים ברשתית. כך השתפר תפקוד הראייה הכללי חרף הפגיעה במרכז הראייה.

פרשת החולים במאמרנו הנוכחי מדגימה משלב טיפולי הכולל מתן מקומי של אטרופין בריכוז 0.05% עם הרכבת עדשת מגע לטשטוש היקפי (60MF) ופעילות מחוץ לבית, בשעות אור יום, בטיפול בהתקדמות מהירה של קוצר ראייה בשלושה ילדים. המטופלים הם שני ילדים וילדה אחת בגיל ממוצע של 12.5±0.5 שנים עם ההתקדמות של ה-Spherical equivalent (תשבורת ספרית שוות ערך) של -4.06±0.35 דיופטר ואורך עין ממוצע של 25.11±0.49 מ"מ. כל הילדים הציגו התקדמות מהירה של קוצר ראייה, וההתקדמות של תשבורת ספרית שוות ערך במהלך השנה הקודמת הייתה 1.29±0.13- דיופטר. הילדים לא עברו טיפול של ניהול קוצר הראייה לפני פרשת החולים. עקב התקדמות מהירה זו, הוחל טיפול משולב של הזלפה יומית של אטרופין בריכוז 0.05% בכל יום למשך שנה יחד עם הרכבה של עדשות מגע יומיות מסוג MF60. נבדקה שבירה ציקלופלגית ונערכה בדיקת מנורת סדק בכל שישה חודשים.

הציון של הילדים בשאלון CLDEQ-8, 8-item Contact Lens Dry Eye Questionnaire  (שאלון 8 פריטים לעין יבשה בעדשות מגע) היה 19.33±2.52. התקדמות קוצר הראייה הממוצעת לאחר שנה ירדה ל-0.34±0.12- דיופטר והגידול הממוצע באורך העין הצירי היה 0.16±0.10 מ"מ. בפרשת חולים זו, נדווח על שלושה מטופלים שעברו טיפול משולב להתקדמות מהירה של קוצר ראייה, וכן נסקור את הספרות הרפואית בנושא.

הקדמה: קוצר ראייה גבוה כרוך בהגברת הסיכונים לתחלואות עיניים, ויש חשיבות עליונה בטיפול להאטת התקדמות קוצר ראייה.

מטרות: להעריך את האטת קצב העלייה של קוצר ראייה במתן מקומי של אטרופין במקביל להרכבת עדשות מגע למניעת טשטוש היקפי או עדשות מגע עם פוקוס כפול.

שיטות מחקר: מחקר רטרוספקטיבי זה כלל 25 ילדים קצרי רואי בין הגילים 14-8.5 שנים. בכל הילדים חלה עלייה בתשבורת של  לפחות 0.75 דיופטר (D) בשנה שקדמה להתחלת הטיפול. המחקר כלל שתי קבוצות. קבוצת בקרה כללה 14 ילדים שהרכיבו משקפי ראייה חד מוקדיים עם Spherical equivalent (תשבורת ספרית שוות ערך) של D0.9-±-3.2 בטווח 1.5D- עד 5.3D-.

קבוצה הניסוי כללה 11 ילדים שהרכיבו עדשות מגע רכות עם פוקוס כפול (תשבורת ספרית שוות ערך של D0.7-±-3.4 בטווח 2.5D- עד 4.3D-) במשך שנה. לאחר מכן הילדים טופלו עם תוספת אטרופין במתן מקומי בריכוז של 0.01% (ע"מ+א0.01) במשך שנתיים נוספות.

תוצאות: במחקר נמצא כי בקבוצת הבקרה התרחשה עליית קוצר ראייה של D0.52-±1.12-, D0.56-±1.08- ו-D0.53-±0.96- בשנה הראשונה, השנייה והשלישית, בהתאמה.

לעומת זאת, בקבוצת הניסוי, במהלך השנה הראשונה בה הורכבו עדשות מגע רב מוקדיות בלבד התרחשה עלייה בקוצר ראייה של (p=0.0124) D0.48-±0.57-, ואילו בשנה השנייה והשלישית שבה הוספנו טיפול באטרופין מדולל לאותם ילדים הייתה עלייה של D (p<0.01) 0.34-±0.14- ו- (p<0.001) D0.29-±0.17- בשנה השנייה והשלישית, בהתאמה.

מסקנות: עדשות מגע רב מוקדיות הן יעילות בעצירת קוצר ראייה בהשוואה לתיקון חד מוקדי. תוספת טיפול באטרופין מדולל מעלה עוד יותר את יעילות הטיפול באופן משמעותי סטטיסטית.

דיון: במחקר נמצא, כי ירידה משמעותית בהתקדמות קוצר ראייה נצפתה במהלך השנה השנייה והשלישית. קבוצת עדשות מגע הציגו יעילות נמוכה יותר בהאטת התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לקבוצת עדשות מגע+א0.01.

נגיף ממשפחת ה- SARS-CoV-2הוא נגיף רנ"א חד-סלילי הגורם למחלת הקורונה (COVID-19). הנגיף החל להתפשט לראשונה בדצמבר 2019. ההעברה מתרחשת בעיקר באמצעות מגע ישיר של הנגיף דרך קולטן תאי ברקמות ריריות בעלי אנזים ממיר אנגיוטנסין (angiotensin-converting enzyme, ACE2). ביטויים אוקולריים (עיניים) של נגיף קורונה הם נדירים בגלל נוכחות דלה של קולטני ACE2. למרות נתונים אלו, אנשי המקצוע, כמו גם מרכיבי עדשות מגע, משתייכים לקבוצת סיכון להעברת נגיף הקורונה בשוגג.

הנתונים עד כה לא מצביעים על עדות להידבקות בקורונה דרך עדשות מגע ומעט מאוד נתונים תומכים באפשרות של נגיף הקורונה להידבק לפני השטח של העין. כדי למזער את הסיכון להידבקות, אנשי המקצוע עשויים להחליט ליצור קשר עם מטופליהם ולדחות ביקורים לא חיוניים למועד מאוחר יותר. כאשר מטופלים מגיעים לבדיקה, על המטפלים להשתמש בכלי הגנה אישיים מתאימים ולכלול חיטוי יסודי של המשטחים והציוד בין כל בדיקות.

יש להדריך את המטופלים לגבי חשיבותה של התנהגות נכונה עם עדשות מגע בנסיבות רגילות, כלומר שטיפת ידיים עם מים וסבון וייבוש בעזרת נייר חד פעמי לפני כל טיפול בעדשות, חיטוי נכון של עדשות מגע, טיפול והחלפת מחסניות עדשות המגע. על הנבדקים להימנע מהרכבת עדשות מגע כאשר הם אינם חשים בטוב. בנוסף, מומלץ להביא לידיעת המטופלים את הצורך להימנע במודע מנגיעה בפניהם כדי להימנע מזיהום.

במאמר זה, נבדוק את המידע העומד לרשותו עד כה במשבר העולמי של מגפת הקורנה הנוגע למרכיבי עדשות במגע ואנשי המקצוע המטפלים

Corneal Infection in Wearers of Contact Lenses

Y. Domniz, R. Avisar, H. Savir

Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin; and Hasharon Hospital, Petah Tikva

This is a 5-year retrospective survey of corneal infection in wearers of optical contact lenses (OCL). 23 of the 61 patients (38%; Hasharon Hospital) with positive cultures wore OCL. Visual acuity improved in 15 (65%), no change was noted in 4 (17.5%) and there was deterioration in 4 (17.5%), as compare with status on admission.

Pseudomonas aeruginosa was the most common cause of infections among OCL wearers. The improvement in visual acuity expected due to wearing OCL was affected by infections. After Staphylococcus albus infections had the highest rate (100%) of improvement in visual acuity and after Ps. aeruginosa the lowest rate (57.2%) of improvement, as well as the highest rate of deterioration (42.8%) found following recovery.

OCL wearers are at higher risk for damage to visual acuity following corneal infection, and highly virulent infections in OCL wearers are responsible for a high risk of damage to visual acuity.