תוצאת חיפוש

גניבה ספרותית ופרסומים כפולים מציבים איום מתמשך על היושרה והאמינות  של הספרות הרפואית. על אף אימוץ נרחב של כללי אתיקה, הנחיות בין-לאומיות ושימוש בתוכנות זיהוי, תופעות אלו עדיין שכיחות במחקר הרפואי, והיקפן אף גדל והולך. ההשלכות שלהן חורגות מעבר לפגיעה במוניטין של חוקרים או כתבי עת, ועלולות להטות את בסיס הראיות המדעי, להשפיע על תוצאות של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות, לנפח באופן מלאכותי הישגים אקדמיים של חוקרים, לבזבז משאבי עריכה ושיפוט ולערער את אמון הציבור במחקר הרפואי.

במאמר זה מובאים היקף הבעיה, סוגיה השונים והסכנות הטמונות בה. המאמר מדגיש בנוסף את סימני האזהרה העשויים לסייע לעורכים, לסוקרים ולקוראים בזיהוי מקרים חשודים לפני הפרסום ולאחריו. לבסוף, מוצגות אסטרטגיות למניעת התופעה, ובהן חינוך לאתיקה במחקר, הקפדה על הנחיות בין-לאומיות לפרסום מדעי, שקיפות בדיווח וחיזוק מנגנוני הפיקוח המוסדיים. העלאת המודעות לנושאים אלה וטיפוח תרבות של יושרה מדעית הם תנאים הכרחיים לצמצום היקף התופעה ולחיזוק איכותה ומהימנותה של הספרות הרפואית.

כתבי -עת טורפניים (Predatory Journals) הם כתבי-עת מדעיים שאינם לגיטימיים, ושיטות הטיפול שלהם בכתבי-יד ובפרסומים חורגות מהמקובל, תוך שימוש בהונאה ורמייה. בין הצעדים הפסולים שהם נוקטים ניתן למצוא היעדר ביקורת עמיתים, חיוב בדמי פרסום מוגזמים, והפרות שונות של זכויות יוצרים ואתיקה אקדמית. התופעה גורמת לפגיעה קשה באמינות ובאתיקה של מדעי הרפואה. במאמר מערכת זה נתאר תופעה זו ואת היקפה, נסקור את מאפייניה ואת הסכנות הטמונות בה, ונציג כיצד ניתן לזהות כתבי-עת אלו ולהימנע מחשיפה אליהם.

הלה בן פזי¹, אלכסנדר לוסוס², אסתר עדי-יפה³

¹היחידה לנירולוגיה של הילד, מרכז רפואי שערי צדק, ²המחלקה לנירולוגיה, הדסה עין כרם, ירושלים, ³ובית הספר לחינוך ומרכז גונדה לחקר המוח, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן

כתיבה היא אחת המיומנויות המוטוריות המורכבות ביותר וממטלות הלימוד המרכזיות בילדות. לצורך כתיבה נדרשים יכולות בסיסיות של מיומנות מוטורית, תפקודים ויזו-מרחביים ויכולות קוגניטיביות גבוהות, כגון תכנון, ארגון ובקרת הטקסט הכתוב. כתב יד לא קריא ושינויים בזמן ובמרחב הם חלק מהמאפיינים שנמצאו קשורים לקשיים בכתיבה. בילדים עם קשיים בכתיבה קצב הכתיבה איטי, ומלווה בדרך כלל בלחץ מוגבר על כלי הכתיבה ועל משטח העבודה, דבר הגורם להתעייפות מהירה של הכותב.

ניתן לסווג הפרעות בכתיבה להפרעות ראשוניות, הנובעות מקשיים התפתחותיים, ולהפרעות כתיבה משניות, הנגרמות ממחלה נירולוגית נרכשת. נפוצה בילדים הפרעת כתיבה ראשונית. ילדים עם ליקוי בשפה, קשיים במוטוריקה עדינה, ליקויי למידה, והפרעות קשב וריכוז, מצויים בסיכון להפרעת כתיבה ראשונית. לעומת זאת, התדרדרות במיומנות הכתיבה יכולה להיות ההסתמנות הראשונה של פגיעה נירולוגית נרכשת. הפרעה משנית בכתיבה מחייבת לקיחת אנמנזה מפורטת, ועריכת בדיקה גופנית ונירולוגית מדוקדקת. בדיקות אלו חיוניות לאיתור סימנים מוטוריים ולא מוטוריים של המחלה הנרכשת. הפרעת תנועה משנית מצריכה בדרך כלל בדיקות מעבדה והדמיה לבירור הפרעות תנועה, מחלות אימונולוגיות, נגעים וסקולריים ומחלות נירודגנרטיביות, בהתאם להסתמנות הקלינית.

בסקירה זו מדווח על אירועי הפרעות נרכשות בכתיבה, לצד דיון בנושא. בנוסף, נסקרת הספרות הרפואית העוסקת בהפרעות הכתיבה ההתפתחותיות הנרכשות בגיל הילדות.