תוצאת חיפוש

מבוא: דימום מוגבר לאחר לידה הוא מצב חירום מיילדותי, אשר עלול להוביל לתחלואה אימהית משמעותית ואף לתמותה. האטיולוגיות השכיחות, ששיעורן 95% מהמקרים, הן: רפיון (atony) של הרחם, שארית חומר הריוני וקרעים בנרתיק ובצוואר הרחם. יש סיבות נוספות ונדירות. מקרים אלו מציבים אתגר אבחנתי, ולפיכך קיים סיכון לעיכוב באבחנה ובטיפול, אשר עלול להוביל עד כדי הלם דימומי או תת-נפחי (hemorrhagic or hypovolemic shock) ואף למוות אימהי.

פרשת חולה: אנו מציגים מקרה של אישה בת 25 שנים, שפיתחה סיבוך נדיר שהתרחש במהלך לידה נרתיקית בהריונה הראשון (primiparous woman). לידתה הראשונה הסתמנה עם דימום משמעותי שלא נעצר תחת קווי הטיפול המקובלים. ההערכה והטיפול בה כללו עבודת צוות רב-תחומי, בדיקת דימות מתקדמת וטיפול בהתערבות ניתוחית, דימות פולשני ועירוי של מוצרי דם רבים (massive transfusion). לאחר בירור נרחב נמצאה פגיעה בעורק הערווה (pudendal artery) אשר הובילה לשטף דם משמעותי אחור-צפקי (retroperitoneal hematoma).

מסקנות: המקרה מדגיש את חשיבותה של אבחנה מדויקת, בזמן קצר,  טיפול מהיר ושיתוף פעולה רב-תחומי, המובילים להצלת חיים.

צבי טף

גולד פטנטים ושירותים פיננסיים (1992) בע"מ, חיפה

עם ההתפתחות האדירה בפעילות המחקר במערכת הבריאות בשני העשורים האחרונים, עלתה חשיבות השאלה למי שייכים אמצאה ופטנטים עליה, ומהי התמורה הכספית המגיעה לממציא על מאמציו בהגעה לאמצאה עובדת. 

הממשלה מצאה מקרים רבים של תוצרי ידע רשומים על שמם של עובדים או בני משפחתם, אשר לעמדתה היו אמורים להיות בבעלות ממשלתית.  הממשלה אף תבעה את חברת אומריקס בסך 500 מיליון ₪ בעניין זה.

לפיכך, המדינה הוציאה הוראות החדשות לעניין ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית, אשר נכנסו לתוקף בנובמבר 2010.  

מבחינות מסוימות, ההוראות החדשות מחמירות יותר מחוק הפטנטים לגבי הנאת הממציא מפירות עמלו, דהיינו מבחינת בעלות על אמצאות והשימוש בקניין הרוחני, אך חלוקת הרווחים בין העובד למעביד הממשלה, על פי ההוראות החדשות, נדיבה דווקא. 

כדי שתהיינה להוראות תוקף אכיפתי, רצוי ליישם את העקרונות הבאים:

·          על ההוראות להיות מתואמות יותר עם חוק הפטנטים וכן עם הפרשנות שניתנה לחוקים האלה.

·          יש לשאוף להסכמה רבה יותר ולידיעת החוקרים באשר לתנאים המונחים בהוראות, במידת האפשר במסגרת חוזה עבודה מחודש שמפרט היטב את חובות החוקר העדכניות במערכת הבריאות, במיוחד בהקשר של קניין רוחני.