תוצאת חיפוש

התסמונת המכונה פיברומיאלגיה מוגדרת ככאב מפושט מתמשך, הקשור בהפרעות שינה, עייפות מתמשכת, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, ירידה בתפקוד הזיכרון המילולי ותסמינים גופניים ורגשיים אחרים. התסמינים הפסיכולוגיים כוללים הפרעות במצב הרוח, חרדה ודיכאון. פעילות גופנית יכולה להיחשב ככלי לא תרופתי בטוח ויעיל כדי להקל על תסמיני המחלה, הגופניים והפסיכולוגיים. פעילות גופנית הכוללת התעמלות אירובית (הליכה, שחייה, ריקוד), אימון התנגדות/כוח, שילוב של השניים, וטכניקות של גמישות וטכניקות של "מוח-גוף" (יוגה, פילטיס) הוכחה במחקרים שונים כיעילה ומשפרת תסמיני כאב, הפרעות שינה, עייפות, מצב רוח ואיכות חיים. כקו מנחה כללי, כל תכנית פעילות גופנית ללוקים בפיברומיאלגיה צריכה להיות הדרגתית, עם התחלה בעצימות נמוכה ותרגול קצר יותר, והגברה הדרגתית כדי למנוע פרישה ופציעות ותשישות. בנוסף, פרוטוקול פעילות הגופנית כהתערבות במחלה צריך להיות מותאם לכל מטופל, עם התחשבות בכושרו, בתסמיניו, ברמת הכאב, מגבלות גופניות, העדפות אישיות, מטרות הפעילות, וחסמים חברתיים-כלכליים. מומלץ שתכנית הפעילות הגופנית תארך 12-8 שבועות לפחות, כדי להביא לשיפור וליצור הרגלים בריאים. מומלץ לתרגל 3-2 פעמים בשבוע ושכל תרגול יארך 50-40 דקות. מומלץ לשלב בין פעילויות שונות הכוללות פעילות אירובית, אימון כוח, גמישות, פעילות משולבת/ריפוי בתנועה הכולל שיווי משקל, תרגול בעצימות נמוכה, מתיחות ונשימות כדוגמת פילטיס, יוגה או טאי-צ'י.

אבי אלבז¹, עמית מור¹, גנית סגל¹, מיכאל דרקסלר², דורון נורמן³, אלי פלד³, נמרוד רוזן⁴

¹קבוצת המחקר של אפוסתרפיה, הרצלייה, ²המחלקה לאורתופדיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, ³המחלקה לאורתופדיה, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה, ⁴המחלקה לאורתופדיה, מרכז רפואי העמק, עפולה

רקע: מחלת מפרק ניוונית היא מחלה שכיחה המאפיינת את הגיל המבוגר. התסמינים הבולטים הם כאב, ירידה בתפקוד, נוקשות במפרקים ונפיחות. הטיפול ממוקד בהפחתת הכאב ובשיפור התפקוד. בשנים האחרונות משתרשת ההבנה, כי לגורמים ביו-מכאניים יש השפעה מכרעת על התקדמות המחלה וכי יש לטפל בגורמים אלו.

מטרות: לבחון את ההשפעה של טיפול ביו-מכאני חדשני על רמת הכאב והתפקוד של אנשים עם מחלת מפרק ניוונית של הברך.

שיטות: 745 חולים הלוקים במחלת מפרק ניוונית של הברך הוכללו במחקר. כל הנבדקים עברו בדיקת הליכה ממוחשבת, ומילאו שאלון כאב ותפקוד (Western Ontario and McMaster Osteoarthritis Index – WOMAC), ושאלון איכות חיים (SF-36 Health Survey). הבדיקות בוצעו לפני הטיפול ולאחר שלושה חודשי טיפול. טיפול ביו-מכאני חדשני (אפוסתרפיה), הכולל התאמה אישית של מערכת הליכה ייחודית, ניתן לכל המטופלים. התאמת מערכת ההליכה מובילה לשינוי המנח הביו-מכאני, על ידי הסטת העומסים הפועלים על המפרק, ובכך גורמת להפחתה מיידית של הכאב. נוסף על כך, מבנן של היחידות הביו-מכאניות יוצר הפרעה מבוקרת (פרטורבציה) ומוביל לאימון המערכת העצבית-שרירית.

תוצאות: ירידה מובהקת נצפתה ברמת הכאב ובמוגבלות בתפקוד בעקבות שלושה חודשי טיפול (28.6% ברמת הכאב ו-25.2% ברמת המוגבלות בתפקוד). כמו כן, עלייה מובהקת נצפתה בסולם התפקוד של שאלון איכות החיים (17.8%) ובסולם המצב הנפשי של שאלון איכות החיים (11.0%). עלייה מובהקת נצפתה גם במהירות ההליכה, בתדירות הצעד, באורך הצעד ובמשך זמן התמיכה היחידני (7.6%, 4%, 3.7% ו-1.6%, בהתאמה) בעקבות שלושה חודשי טיפול.

מסקנות: שלושה חודשי אפוסתרפיה הובילו להפחתה משמעותית ברמת הכאב, ולשיפור משמעותי ברמת התפקוד ואיכות החיים של חולים הלוקים במחלת מפרק ניוונית של הברך. שיפור משמעותי נצפה גם בתבניות ההליכה של חולים אלו.

ניגוד אינטרסים: חלק מהחוקרים קיבלו/יקבלו הטבות אישיות או מקצועיות מחברה מסחרית הקשורה באופן ישיר לנושא מאמר זה. ד"ר אבי אלבז וד"ר עמית מור הם בעלי מניות בחברת אפוס. גנית סגל  עובדת בשכר בחברת אפוס. ד"ר מיכאל דרקסלר, ד"ר דורון נורמן, ד"ר אלי פלד וד"ר נמרוד רוזן אינם זכאים להטבות אישיות או מקצועיות הקשורות באופן ישיר לנושא מאמר זה.