דגנת היא מחלה אוטואימונית המשפיעה על המעי הדק כתוצאה מחשיפה לגלוטן. ההתייצגות הקלינית כוללת תסמינים הקשורים למערכת העיכול, תסמינים מחוץ למערכת העיכול והסתמנות תת-קלינית. הטיפול המקובל למחלה הוא דיאטה קפדנית נטולת גלוטן, לכל החיים. הטיפול הפרמקולוגי היחיד שמאושר כיום לדגנת הוא Diaminodiphenyl Sulfone (Dapsone) בהתוויה של דרמטיטיס הרפטיפורמיס, תפרחת עורית שלפוחיתית מגרדת המופיעה בכ-1/20 מהחולים הלוקים בדגנת. כשליש מהמטופלים עם דגנת אינם מגיבים לדיאטה נטולת גלוטן וממשיכים לחוות תסמינים המשויכים למחלה על אף הדיאטה. אוכלוסיה זו של מטופלים מחולקת לשתי קבוצות: “non-responsive celiac disease” (NRCed) ו-“refractory celiac disease” (RCD), כאשר לקבוצה הראשונה אין כיום טיפולים פרמקולוגים שאושרו לטיפול ולכן עלה הצורך לפתחם. במאמר זה נסקור מספר תרופות אשר נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים לטיפול במחלת הדגנת, במנגנונים שונים: אנזימים מפרקי גלוטן, תרופות המעכבות שפעול מערכת החיסון בתגובה לגלוטן, ותרופות הפועלות במנגנון של השראת סבילות חיסונית.