מחלות הפוגעות ברירית המעי, כדוגמת דגנת (מחלת צליאק), גורמות להפרעה בספיגה שעלולה להוביל לתסמינים נוירולוגיים, הן במנגנון אימוני והן על ידי הפרעה לספיגת ויטמינים חיוניים.
מחלת הדגנת עשויה להתגלות בקרב מטופלים המתייצגים עם אטקסיה (שגשון) שאינה תורשתית. במטופלים אלה ניתן לייחס את התסמינים לחשיפה לגלוטן ("גלוטן אטקסיה"), והם ככל הנראה משניים לנזק אימונולוגי למערכת העצבים המרכזית וההיקפית (פריפרית). תיאמין הנו ויטמין חיוני אשר חסרונו גורם לספקטרום קליני רחב, אך האבחנה של מצב זה הנה מאתגרת, ואף דורשת חשד קליני גבוה מצד הרופא המטפל. אנצפלופתיה משנית לחסר תיאמין מכונה אנצפלופתיה על שם ורניקה, והיא מתאפיינת בטריאדה קלינית הכוללת: בלבול, הפרעות בשרירי העיניים ואטקסיה. בפרשת חולה זו אנו מציגים מקרה של אישה בת 40 שנים, בהריונה הרביעי, אשר סבלה מהקאות מרובות (היפראמזיס גרבידרום) קשות ועמידות לטיפול בנוגדי הקאה במהלך השליש הראשון להריונה. בשבוע ה-13 להיריון, התקבלה במחלקה לרפואה דחופה עקב בלבול וחולשה קיצונית. בבדיקות המעבדה היו הפרעות אלקטרוליטיות קשות, עליית אנזימי כבד וערכי CPK מוגברים. היא אובחנה עם רבדומיוליזיס משנית להקאות הממושכות. בבדיקה הנוירולוגית נצפו איטיות פסיכומוטורית ואטקסיה. הועלה חשד לאנצפלופתיה על שם ורניקה, ואכן נמדדו רמות B1 נמוכות- 12 מיקרוגרם/ליטר. היא אושפזה במחלקת טיפול נמרץ לאיזון אלקטרוליטים וטיפול תוך-ורידי בתיאמין. לאישוש האבחנה הושלם MRI מוח שהדגים תמונה קלאסית של אנצפלופתיה על שם ורניקה. שישה חודשים לאחר מכן היא ילדה, אך החסרים הנוירולוגיים שלה החריפו. נלקחה סרולוגיה לדגנת שחזרה חיובית. גסטרוסקופיה הדגימה רירית מחורצת ובביופסיה ממצאים המתאימים ל-Marsh 3C. היא החלה בדיאטה נטולת גלוטן במקביל לשיקום נוירולוגי. באנמנזה חוזרת היא דיווחה שסבלה מכאבי בטן עוד טרם להיריון, אך הבירור הרפואי שעברה לא הוביל לאבחנה ספציפית. מקרה זה מלמד כי אנצפלופתיה על שם ורניקה עשויה להיות ביטוי נדיר של מחלת הדגנת וכי אטקסיה במחלה זו יכולה להיגרם גם כתוצאה מחסר בתיאמין. בנוסף, כיוון שאבחנה של חסר תיאמין היא מאתגרת, המקרה מדגיש את חשיבות המודעות של הרופאים המטפלים לביטויים אפשריים של אבחנה זו.