תוצאת חיפוש

רקע: ב-30 בינואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום מעורר דאגה בין-לאומית לבריאות הציבור, וב-11 במרץ 2020  הכריז על מגפת הקורונה (COVID-19). ממשלות ברחבי העולם אימצו סדרה של הליכים לצמצום התפשטות המגפה (כמו הסגר, ריחוק חברתי ובידוד), שהשפיעו על למעלה ממחצית מאוכלוסיית העולם. האוכלוסייה של מתמודדי הנפש עלולה להיות מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר ממגפת הקורונה.

מטרת המחקר: לבחון את השינויים בפניות לחדר המיון הפסיכיאטרי של מבוגרים עקב הקורונה, והשפעה של הפעילויות שננקטו כמו סגרים ובידוד חברתי, במהלך שנת 2020 במרכז רפואי זיו.

שיטות: נערך מחקר רטרוספקטיבי. המידע נלקח מתיקים רפואיים של מטופלים שפנו למיון פסיכיאטרי במרכז רפואי זיו, בשנת 2020 וכן בשנת 2016 כביקורת. הנתונים ממסמכי המקור נאספו ועובדו באמצעות תוכנת SPSS, והמידע הרלוונטי נותח בסיוע של סטטיסטיקאית מומחית.

תוצאות: התקבלו נתונים אודות 1,565 מטופלים שפנו בשנת 2020 ו-958 מטופלים שפנו למיון פסיכיאטרי בשנת 2016. בשנת 2020 נצפתה עלייה בשיעור הפניות למיון הפסיכיאטרי, כולל פניות חוזרות ופניות במצבים יותר חריגים, המלווים באלימות ובאובדנות, וכן נצפתה עלייה בשיעור האשפוזים בכפייה. נרשמה ירידה בפניות למיון הפסיכיאטרי של מבוגרים במרכז הרפואי זיו בשנת 2020, אשר נמשכה כחצי שנה וכללה את תקופת הסגר הראשון. בניגוד לכך, החל מחודש ספטמבר 2020, על אף שבתקופה זו היה הסגר השני, נצפתה עלייה בפניות למיון הפסיכיאטרי מבוגרים.

מסקנות: תוצאות המחקר מחזקות את ההשערה שמגפת הקורונה (COVID-19) גרמה להשלכות דרמטיות על בריאותה הנפשית של האוכלוסייה. אנו סוברים כי העלייה בשיעור הפניות למיון הפסיכיאטרי נבעה מצמצום המענה בשירות האמבולטורי, וכן מעלייה בצרכים כתוצאה מהשפעות לוואי ממושכות של משבר הקורונה על הבריאות הנפשית..

בדומה לאסונות טבע ומלחמות רחבות היקף, אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל  הובילו לחשיפה, ישירה ועקיפה, של שיעור ניכר מהאוכלוסייה לאירועים טראומטיים. אחד האתגרים המרכזיים של מערכות בריאות באירועים מסוג זה הוא איתור מוקדם של אוכלוסיית המפתחים הפרעת דחק בתר-חבלתית. הספרות הרפואית נסקרה כדי לבחון האם ניתן להטמיע מודלי שפה בתכנית סקר לאומית לאיתור הפרעת דחק בתר-חבלתית באוכלוסיות בסיכון, ואילו כלים יכולים לשמש לאומדן איכותם של מחקרים המציגים כלי-סקר מבוססי מודלי שפה. כמו כן, הוצג שימוש בקלט מסוג "אמץ את תפקיד מבקר העמיתים" במטרה לבדוק האם ניתן לרתום מודלי שפה לניתוח איכות מאמרים.

מטופל בן 71 שנים אובחן עם סרטן הערמונית, ונשלח על ידי רופאו לבצע בדיקה גנטית לאומדן סיכון והחלטה על המשך טיפול. סקירת ספרות בוצעה במטרה לבחון את המחקר שבבסיס הערכת דרגת הסיכון של המטופל למוות או לסיבוכים קשים על פי הבדיקה. הושם דגש על יכולת הבדיקה לסייע בקבלת החלטות טיפוליות. OpenEvidence הוא כלי בינה מלאכותית שאומן למתן מענה מבוסס-ראיות על שאלות רפואיות. מקרה זה שימש לבחון את יכולתו של הכלי להתמודד עם מידע מוגבל בספרות, ולהתייחס למכלול השיקולים הקליניים.

מנחם לאופר¹, טומס קלר², ולדימיר גרשמן², צבי פרמן², מירי שריד³, אילן ליבוביץ⁴

¹מח' אורולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, ²שירותי בריאות כללית, ³מכון שריד לשירותי מחקר, ⁴מח' אורולוגית, בית חולים מאיר, כפר סבא

הקדמה: אוסטיאופניה ואוסטיאופורוזיס פוגעות בגברים רבים בגיל המבוגר ובשכיחות רבה יותר בקרב חולים בסרטן הערמונית. טיפול הורמונאלי בחולי סרטן הערמונית מעלה את הסיכון לירידה בצפיפות העצם ולשברים. למרות זאת, קיימת מודעות נמוכה לצורך באבחון אוסטיאופורוזיס בגברים ולצורך בטיפול בה.

מטרות: העלאת המודעות לאוסטיאופורוזיס בחולי סרטן הערמונית בקרב הרופאים המטפלים, ובדיקת היענות החולים ורופאי המשפחה להמלצת האורולוג לטיפול בביספוספונאטים.

שיטות מחקר: נכללו גברים עם אבחנה של סרטן הערמונית שמילאו אחד משלושה תנאים: (א) גיל מעל 70 שנה, (ב) גיל מעל 60 שנה אם נמצאו במהלכו של טיפול ב-GNRH-Analogue מעל ל-12 חודשים או (ג) חולים עם אבחנה ידועה של אוסטיאופורוזיס או אוסטיאופניה שטרם טופלו. החולים הופנו על ידי האורולוג לבדיקת צפיפות עצם. לחולים עם אבחנה של אוסטיאופניה או אוסטיאופורוזיס, ניתנה המלצה לביספוספונטים פומיים. ההיענות לטיפול וההתמדה בו נבדקו במהלך תקופת מעקב של שישה חודשים.

תוצאות: השתתפו במחקר 28 רופאים אורולוגים מ"שירותי בריאות כללית" ו"מכבי שירותי בריאות". בקרב 180 חולי סרטן הערמונית נמצאה אבחנה של אוסטיאופניה קשה (52%) או אוסטיאופורוזיס (48%) וניתנה המלצה לטיפול. 153 חולים החלו בטיפול (85%) ומתוכם 147 חולים (82%) ו-136 חולים (76%) התמידו בטיפול בביספוספונאטים כעבור שלושה חודשים ושישה חודשים, בהתאמה. רופאי המשפחה אימצו המלצות אורולוגים לטיפול בביספוספונאטים ב-123 חולים (68%).

מסקנות: הודגמו היענות גבוהה של החולים לאבחון ולהמלצה טיפולית באוסטיאופורוזיס והתמדה בטיפול בביספוספונאטים. קיימת רמת הסכמה גבוהה של רופאי המשפחה להמלצות האורולוגים.

דיון: זהו מחקר ייחודי שבו הודגמו תוצאות גבוהות מהצפוי בתחום ההיענות וההתמדה בטיפול תרופתי לבעיה רפואית שאינה אורולוגית. המימצאים מפתיעים לטובה גם בקשר המקצועי בין אורולוגים לרופאי משפחה. במחקר הודגמה בנוסף היכולת לגייס חולים רבים בפרק זמן קצר במערך הרפואה השניונית בקהילה.

סיכום: במחקרנו זה, מודגם ההכרח למודעות גבוהה לאוסטיאופורוזיס בגברים מבוגרים הלוקים בסרטן הערמונית, ומוכח קשר מקצועי מועיל בין הרופא השניוני לרופא המשפחה.

הערה: המחקר נערך במימון ובחסות חברת "סנופי ישראל". ד"ר מירי שריד הועסקה על ידי חברת "סנופי ישראל" לצורך קליטת הנתונים והעיבוד הסטטיסטי.