תוצאת חיפוש

הקדמה: בסיס הגולגולת הקדמי מהווה את הרצפה הגרמית של הגומה הקדמית, ומשמש חיץ בין הסינוסים וחלל האף לבין המוח. המחלות השכיחות באזור זה כוללות שאתות (גידולים) שפירות וממאירות, מחלות דלקתיות, זיהומיות, אנומליות מולדות ופגיעות טראומתיות. ניתוחי בסיס גולגולת קדמי מתבצעים במסגרת צוות רב-תחומי, בעבר בוצעו ניתוחים בגישה פתוחה, אך עם התפתחות הטכנולוגיה האנדוסקופית, מרבית הניתוחים מתבצעים כיום בגישה זעיר-פולשנית, המשפרת את ההתאוששות ומפחיתה סיבוכים.

מטרות: לסקור באופן תיאורי את כלל ניתוחי בסיס הגולגולת הקדמי שבוצעו בגישה אנדוסקופית או משולבת במרכז הרפואי שערי צדק, מאז פתיחת המחלקה ועד סוף שנת 2024.

שיטת מחקר: מאמר תיאורי שמתבסס על איסוף נתוני כל הניתוחים מבסיס הנתונים של המרכז הרפואי שערי צדק.

תוצאות: בין השנים 2024-2017 בוצעו 177 ניתוחי בסיס גולגולת קדמי, מתוכם 163 לטיפול בפתולוגיות ראשוניות ו-14 ניתוחים חוזרים. 5.5% מהחולים סבלו מדליפת CSF לאחר הניתוח, ו-3% חוו שארית שאת (גידול) תסמינית. ניתוחים בוצעו בעיקר בגישה אנדוסקופית, למעט מקרים של חסר גרמי נרחב או מעורבות אינטראקרניאלית, בהם נעשה שימוש בגישה משולבת.

מסקנות: המעבר מגישה פתוחה לגישה אנדוסקופית הביא לשיפור משמעותי בניהול ניתוחי בסיס גולגולת קדמי. עם זאת, במקרים מסוימים, הגישה המשולבת מציעה יתרון בזכות שילוב טכניקות פתוחות ואנדוסקופיות. שילוב מומחיות רב-תחומית תורם להצלחת הניתוחים ולמזעור סיבוכים.

דיון וסיכום: הגישה האנדוסקופית לבסיס גולגולת קדמי מהווה פריצת דרך בטיפול בפתולוגיות מורכבות באזור זה. שילוב הגישה המשולבת במקרים מורכבים מאפשר טיפול מיטבי תוך שמירה על עקרונות זעיר-פולשניות. שימוש בטכניקות מתקדמות ושיתוף פעולה רב-תחומי תורמים לשיפור איכות הטיפול ולהפחתת הסיכון לסיבוכים.

ארי דירוא, בעז פורר, גדי פישמן, יעקב כהן ודן פליס

אנדוסקופיה גמישה של דרכי-האוויר העליונות בילדים היא כלי איבחוני מהימן, בטוח וקל ליישום. הבדיקה ניתנת לביצוע במסגרת מרפאת החוץ בילדים בכל הגילים. בעבודה הנוכחים מדווח על סקירה של 186 בדיקות עוקבות של ילדים בגילי 3 ימים עד 17 שנה, שהופנו למרפאה החוץ בין השנים 1999-2000. נתונים דמוגרפיים, ההוריות לביצוע הבדיקה, המימצאים הגופניים, מימצאי הבדיקה וההמלצות לטיפול נאספו וסוכמו. ההוריה השכיחה ביותר לבדיקה היתה חסימה של האף ב-56 חולים (30.1%), ב-25 מתוכם התגלה אדנואיד חוסם והומלץ על כריתת אדנואידים. ההוריה השנייה בשכיחותה היתה צרידות ב-40 חולים 21.5%), ב-31 מתוכם נתגלו קישריות על מיתרי הקול. מכלל המימצאים בעבודה זו, השכיח ביותר היה שריעות רקמה אדנואידית ב-56 מהילדים (30.1%) בשלושים-וארבעה ילדים (18.3%) פורשה הבדיקה כתקינה.

הודגם קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית בין שיתוף הפעולה של הילד לבין מהימנות הבדיקה, אולם גם במקרה של שיתוף פעולה גרוע ניתן היה במרבית הבדיקות להגיע לרמת מהימנות טובה. הבדיקה היתה קלה לביצוע ומטולת סיבוכים. בעבודה מודגשים יתרונותיה של הבדיקה האנדוסקופית של דרכי-האוויר העליונות במצב עירות לאיבחון פתולוגיות של דרכי-הנשימה העליונות.