תוצאת חיפוש

מבוא: דימום מוגבר לאחר לידה הוא מצב חירום מיילדותי, אשר עלול להוביל לתחלואה אימהית משמעותית ואף לתמותה. האטיולוגיות השכיחות, ששיעורן 95% מהמקרים, הן: רפיון (atony) של הרחם, שארית חומר הריוני וקרעים בנרתיק ובצוואר הרחם. יש סיבות נוספות ונדירות. מקרים אלו מציבים אתגר אבחנתי, ולפיכך קיים סיכון לעיכוב באבחנה ובטיפול, אשר עלול להוביל עד כדי הלם דימומי או תת-נפחי (hemorrhagic or hypovolemic shock) ואף למוות אימהי.

פרשת חולה: אנו מציגים מקרה של אישה בת 25 שנים, שפיתחה סיבוך נדיר שהתרחש במהלך לידה נרתיקית בהריונה הראשון (primiparous woman). לידתה הראשונה הסתמנה עם דימום משמעותי שלא נעצר תחת קווי הטיפול המקובלים. ההערכה והטיפול בה כללו עבודת צוות רב-תחומי, בדיקת דימות מתקדמת וטיפול בהתערבות ניתוחית, דימות פולשני ועירוי של מוצרי דם רבים (massive transfusion). לאחר בירור נרחב נמצאה פגיעה בעורק הערווה (pudendal artery) אשר הובילה לשטף דם משמעותי אחור-צפקי (retroperitoneal hematoma).

מסקנות: המקרה מדגיש את חשיבותה של אבחנה מדויקת, בזמן קצר,  טיפול מהיר ושיתוף פעולה רב-תחומי, המובילים להצלת חיים.

עימאד מחול¹, עידו שולט², טיטיאנה סמולקין¹, בנימין ברנר³, ארי רייס², ליאור לבנשטיין²,

המח' ¹לפגים ויילודים, ²המח' לנשים ויולדות ³המח' להמטולוגיה – היח' להפרעות קרישה, בית-חולים מאייר ומרכז רפואי רמב"ם, הפקולטה לרפואה, רפפורט, חיפה

שטף דם עצמוני בחבל השורר (Umbilical cord) הוא תופעה נדירה העלולה לגרום למות העובר.

להלן מובאת פרשת חולה, ילודה, שנולדה בניתוח דחוף לחיתוך הדופן (Cesarean section) שבוצע בשבוע ה-41 בשל האטות משתנות בדופק העובר. בניתוח ניצפה חבל טבור קצר ומתוח בחוזקה. בדיקה גופנית של הילוד לאחר הלידה פורשה כתקינה, כולל בדיקה נירולוגית מלאה, למעט נשמת (Dyspnea) ושטף דם לכל אורך השורר.

מתיחת חבל השורר היא אשר גרמה ככל הנראה לקרע בכלי-הדם שבשורר. הצטברות הדמם בג'ל וורטון גרם ללחץ מקומי על דפנות כלי-הדם וכפועל יוצא להפחתה בזילוח השילייה והעובר.

לסיכום, חשוב לאבחן שטף דם טרום-לידתי בחבל השורר, ויש להתייחס לכך כאל גורם-סיכון לעובר, המחייב לעיתים יילוד מוקדם אם הוא מלווה בסימני מצוקה עובריים.

ליאור לבנשטיין¹, עידו שולט¹, ארי רייס¹, מרדכי ברדיצ'ב², אריה דרוגן¹

המח' לרפואת נשים ויולדות¹ מרכז רפואי רמב"ם, ²מרכז רפואי כרמל, הפקולטה לרפואה רפפורט, חיפה

אשה בת 32 שנה, בשבוע ה-27 להריונה השני, אובחנה כנושאת עובר בעל ראש הגדול לגיל ההריון, אנצפלוצלה עורפית ושריעות חדרי המוח. כמו-כן, שתי כליות העובר ניצפו מוגדלות, רב-כיסתיות ובעלות הדיות-יתר בעל-שמע. ללא מיעוט מי-שפיר. ריבוי בהונות בתר-צירי (Podt-axial) של רגלי העובר הודגם אף הוא בעל-שמע. תיסמונת מקל-גרובר (Meckel-Gruber syndrome) אובחנה, אולם המטופלת לא הייתה מעונינת בהפסקת ההריון.

שלושה שבועות לאחר מכן ילדה עצמונית תינוקת במשקל 1,890 גרם. הילדה נפטרה לאחר שטופלה במשך יומיים ביחידה לטיפול נמרץ ילודים.