תוצאת חיפוש

ערן הדר^1,2, נרימאן מנסור³, אירית אמבר¹, משה הוד^1,2

¹היחידה לרפואת האם והעובר, בית החולים לנשים על שם הלן שניידר, מרכז רפואי רבין, ²הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב,³שירותי הרוקחות, בית החולים על שם בילינסון, מרכז רפואי רבין

הקדמה: לידה מוקדמת מהווה גורם משמעותי לתחלואה ותמותת ילודים. נשים הרות עם תלונות וסימנים המחשידים להתפתחות לידה טרם המועד, עשויות לקבל טיפול תרופתי לעצירת צירים מתוך מגוון רחב של טיפולים אפשריים למניעת ו/או לעצירת לידה מוקדמת. אטוסיבן (Atosiban) היא אחת התרופות הניתנות לעצירת צירים כטיפול בלידה מוקדמת. על פי מחקרים שונים, יעילותה דומה לזו של תרופות אחרות הניתנות באותה הוריה. יתרונה העיקרי הוא במיעוט השפעות הלוואי לנשים ההרות, בעוד שחסרונה הבולט הוא עלותה הניכרת.

מטרות: לנוכח העלויות הגבוהות של אטוסיבן בהשוואה לטיפולים אחרים לעצירת לידה מוקדמת, הוחלט במחלקתנו לעדכן ולרענן את פרוטוקול הטיפול בתרופה, מתוך מטרה לצמצם את העלויות הכרוכות בטיפול בה, מבלי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי.

שיטות מחקר: נוהל הטיפול ואופן מתן אטוסיבן הופעל במחלקתנו, החל מיולי 2009, ופורטו בו התנאים הרפואיים והמנהלתיים למתן התרופה. במחקר נערכה השוואה היסטורית בין פרק הזמן שבו יושם הנוהל לבין תקופה מקבילה, שבה לא יושם הנוהל. נבדקו תוצאים הכוללים: הצלחת הטיפול, שיעורי הלידה המוקדמת ועלויות כספיות.

תוצאות: בפרק הזמן שבו הופעל הנוהל, חלה ירידה של כ-40% בעלויות צריכת אטוסיבן במחלקה בהשוואה לתקופה המקבילה טרם הפעלת הנוהל. המשמעות היא חיסכון כספי של 40,032 שקלים חדשים, מבלי שהתרחשה עלייה בשיעור הלידות המוקדמות בפרק זמן זה.

מסקנות: על ידי הפעלת ואכיפת נוהל פשוט, המאפשר פיקוח על הטיפול באטוסיבן, ניתן לקבל חיסכון כספי משמעותי, ללא פגיעה באיכות הטיפול הרפואי.

Development of Molecular Tests for Rapid Detection of Enteropathogens 

Miri Yavzori, Nir Uriel, Nurith Porat, Ron Dagan, Ruhama Ambar, Ofer Shpilberg, Dani Cohen

Army Health Branch Research Unit, Medical Corps, Israel Defense Forces; Pediatric Infectious Disease Unit, Soroka University Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba; and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Amplification of specific DNA sequences by polymerase chain reaction (PCR), enables rapid, sensitive and direct, specific identification of pathogens at very low concentrations in clinical samples. Studies in recent years have reported identification of several enteropathogens directly from stool samples by PCR. The amplification process includes the use of primers complementary to the DNA sequences specific to the pathogen, thus relying on the pathogen's genotype, rather than its phenotype on which identification by the methods of classical microbiology were based.

We have developed PCR protocols for the differential identification of enteropathogens resembling the normal flora (enterotoxigenic E. coli (ETEC), E. coli O-157), Shigella spp, and the detection of enteropathogens that can not be grown on classic growth media (Norwalk virus). The amplification process is inhibited by several substrates present in fecal material (phenol, hemoglobin), limiting DNA extraction by phenol. The protocols we have developed for direct detection of Shigella spp and ETEC in stools circumvent inhibition of PCR by the use of a 4-hour pre-enrichment step in brain-heart infusion broth.

Rapid and accurate identification of enteropathogens is important for prompt and focused intervention to stop the chain of transmission in outbreaks of gastroenteritis in military and civilian populations.