תוצאת חיפוש

עמירם כ"ץ, מיכאל שגיב

המח' לשיקום ד', ביה"ח לוינשטיין, רעננה, המכללה לחינוך גופני זינמן, מכון וינגייט

התיפקוד התקין של כל אברי הגוף תלוי בגירוי עצבי המגיע אליהם מהמוח דרך חוט-השידרה. נזק לחוט-השידרה גורם לנתק של הקשר העצבי בין המוח לאברי הגוף אליהם מגיעים עצבים מחלק חוט-השידרה שמתחת לאזור הפגיעה. כאשר הנתק מתרחש בחוט-השידרה הצווארי, ייתכנו שיתוק מלא או חלקי של מערכת העצבים האוטונומית מתחת לאזור הפגיעה. אלה יתבטאו בהפרעות בתיפקוד ובניידות ובהתהוות חולי קשה – סיבוכים גופניים מגוונים הקשורים בכשל תיפקודי של מערכות גוף שונות עקב אי קבלת גירוי עצבי תקין, ביניהם הפרעות של דרכי המין, דרכי השתן, דרכי העיכול, הלב וכלי הדם ודרכי הנשימה.

ההפרעה בתיפקוד דרכי-הנשימה היא אחת המשמעותיות ביותר. היא מהווה כיום הסיבה השכיחה ביותר לתמותה בקרב נפגעי חוט-השידרה, ועלולה להפריע לניצול פוטנציאל התיפקוד הגופני שנותר לנפגעים אלה. הפרעת התיפקוד בנפגעי חוט-השידרה קשורה בחלקה לירידה ביכולת העבודה האאירובית, ולהפעת הנשימה תיתכן תרומה מסוימת לירידה זו.

אלון אליקים, ברוך וולך

(1)מרכז ספורט ובריאות לילדים ולנוער, מח' ילדים, ביה"ח מאיר, כפר-סבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, (2) מרכז ריבשטיין לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט, נתניה

פעילות גופנית תחביבנית ידועה זה שנים רבות כמקדמת בריאות, ומסייעת למניעה ולטיפול במחלות רבות. לעומת זאת, העיסוק בספורט תחרותי, במיוחד ברמות הגבוהות, כרוך באימון גופני רב ועלול להיות תובעני מאוד. יעילות האימון תלויה בעומס, במשך האימון הגופני ובתדירותו מחד-גיסא, וביכולת הספורטאי לעמוד בעומס זה מאידך-גיסא. יכולת זו מושפעת, פרט לעומס האימון, מגורמים אישיים וסביבתיים רבים, כגון מצבו הבריאותי והתזונתי של הספורטאי, תנאי הסביבה והאקלים (אקלים גבהים, מעבר אזורי זמן וכד') ומצבי דחק אישיים אחרים (יחסי בני-זוג, עבודה, מבחנים, אסון משפחתי וכד'). חוסר איזון בין עומס האימון ליכולת הספורטאי לעמוד בפניו, יובילו להתהוות תיסמונת אימון-יתר (over-training syndrome).

Pre-Induction Sport Activity in Prevention of Stress Fractures 

Aharon S. Finestone, Arieh Eldad, Charles Milgrom

Medical Corps, Israel Defense Forces, and Dept. of Orthopedics, Rabin Medical Center, Beilinson Campus, Petah Tikva and Hadassah University Hospital, Ein Kerem, Jerusalem

Pre-induction sports participation of 392 elite infantry recruits was evaluated for correlation with incidence of stress fractures (SF) during 14 weeks of basic training. 23.7% developed lower extremity stress fractures. 72% of the recruits had participated in sports on a regular basis during the 2 years prior to induction. Their fitness as examined by the Bar-Or induction fitness test, was significantly better than that of those who had not trained. 14.9% of the soldiers who had previously participated in ball games (primarily basketball) as an only sport suffered stress fractures, compared to 31.0% of those whose only sport was running (p<0.005).

Training for only 6 months prior to induction had no effect on the incidence of SF. The reason for the difference between ball games and running is probably related to the higher strains and strain rates developed during ball games and to their multidirectional nature, as compared to running.

These findings suggest that participation in a pre-induction program that includes activities that create strains, such as basketball, can reduce incidence of SF in infantry recruits. The training period has to last at least 2 years.

Rupture of Pectoralis Major Muscle: Operative Treatment of an Uncommon Sport Injury

Moshe Weisbort, Gad J. Velan, David Hendel

Orthopedics Dept., Rabin Medical Center (Golda Campus), Petah Tikva

Rupture of the pectoralis major muscle in an athlete is rare, but is said to be common in weight lifters. The muscle usually ruptures at the musculotendinous junction during forceful contraction of the muscle in adduction, forward flexion and internal rotation of the arm. We describe an athlete who suffered such a major tear during a rugby game. It was treated surgically and after adequate rehabilitation, athletic activities were resumed.

Primary Subclavian Vein Thrombosis after Intensive Physical Exertion

Ora Shovman, Jacob George, Yehuda Shoenfeld

Dept. of Medicine B and Autoimmune Disease Research Unit, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Subclavian vein thrombosis accounts for approximately 1-2% of recorded deep venous thromboses. It may be primary or secondary, and insertion of a central venous catheter is the most common cause of secondary subclavian vein thrombosis. Traumas, anatomic abnormalities and carcinoma are important additional risk factors for secondary thrombosis. Primary thrombosis of the subclavian veins is known as Paget-Schroetter syndrome. New criteria for its diagnosis include a history of increased upper extremity use prior to onset of symptoms, the presence of a venographically demonstrated thrombus and absence of any definable causes. We describe a 42-year-old woman with a history of intensive physical exertion admitted with swelling, pain and difficulty moving her arm. The diagnosis of primary subclavian vein thrombosis was established from the history of physical effort, results of Doppler ultrasound, and exclusion of other causes of subclavian vein thrombosis. This case suggests that primary subclavian vein thrombosis should be considered in young patients with subclavian vein thrombosis after exclusion of secondary disease.