סולי מזרחי

המח' לכירורגיה א', מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

עם קבלת המינוי 'מנהל מחלקה לכירורגיה' במרכז הרפואי סורוקה, קרא לי לחדרו הבוס הקודם שלי, חירם פולק, מנהל מחלקה לכירורגיה במרכז האוניברסיטאי לואיוויל, קנטקי, ארה"ב. היתה זו שיחת 'טיפים' ועצות טובות מניסיונו העשיר של 25 שנות ותק בניהול מחלקה לכירורגיה.

העצה המרכזית בקבוצת ה'אל תעשה' הייתה: "מהלך השנה הראשונה לפקידך במחלקה אתה יכול להזיז ממקומם רהיטים, ציוד, אביזרים, תמונות [...] אך אל תזיז אנשים מתפקידם ואל תבצע שינויים קיצוניים בכוח-אדם עד אשר תתהה על קנקנן של הנפשות הפועלות לצידך ונגדך". בראייה לאחור, הייתה זו עצת זהב.

אסנת ולפיש, מרדכי חלק

החטיבה למיילדות וגינקולוגיה – ביה"ח האוניברסיטאי סורוקה ב"ש

חיתוך חיץ הנקביים (להלן 'חיתוך החיץ' – ח"ח) בוצע לראשונה במאה ה-18, ומאז התרחב והלך יישומו, והיום הוא מבוצע ב- 60%-90% מהלידות. היתרונות המשוערים של ח"ח כוללים מניעת קרעים של פי-הטבעת ורירית החלחולת, יצירת חתך נקי ומבוקר לעומת קרע עצמוני בלתי-סדיר הקשה לתיקון, החלמה קלה ומהירה, תוך הפחתת שיעור הזיהומים, מניעם קרעים באזור הקליטוריס (clitoris) ופי-השופכה, מניעת נזק לשרירי ריצפת האגן (pelvic floor relaxation) ולבסוף, מניעת נזק לעובר על-ידי הפחתת הלחץ על ראשו וקיצור השלב השני של הלידה.

במאמר זה נסקר המידע בנושא ח"ח שפורסם בספרות המדעית בשפה האנגלית בעשרים השנים האחרונות, תוך שימת דגש על מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים.

מסקירת הספרות הרפואית בנושא עולה תמונה השונה מהמשוער. בהשוואת ח"ח לקרע עצמוני אין כל עדות לעדיפות הראשון. ביצוע מוגבל של ח"ח מקטין את השיעור הכולל של משך התיקון ומספר חוטי התפירה, ואין כל עדות לכך שח"ח מגן מפני נזק לפי-הטבעת, היחלשות שרירי ריצפת האגן, או שהוא מגן על העובר בכל דרך שהיא. היתרון היחידי שזוהה בביצוע ח"ח הוא הפחתת הנזק באזור פי-השופכה והקליטוריס, נזק הנושא עמו ממילא תחלואה נמוכה. לעומת זאת, הסיכונים בביצוע ח"ח כוללים עלייה באובדן-דם, סיכון לפגיעה בפי-הטבעת, ירידה בשביעות-רצון היולדת וסיכונים נוספים.

לסיכום, בהסתמך על המידע הקיים, ח"ח מונע קרעים באזור פי-השופכה והקליטוריס, אך אינו משיג אף אחד מהיתרונות האימהיים או העובריים האחרים המיוחסים לו. בנוסף לך, ח"ח מגביר את שיעור אובדן הדם בלידה, מגדיל את עומק הנזק לחיץ ומעלה את הסיכון לפגיעה בפי-הטבעת. לפיכך יש להפחית באופן הדרגתי ביצוע פעולה זו.

יהודה שינפלד, יחזקאל סידי, דוד עזרא

מח' לרפואה פנימית א', ב', וג' מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, הפקולטה לרפואה, סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

במשך מאות שנים היוותה הרפואה הפנימית מלכת הרפואה. מבלי לפגוע בזכויות ההתמחויות השונות, עד לפני 2-3 עשורי שנים היה ברור לכל בוגר מצטיין בפקולטה לרפואה שאינו מתעניין במקצועות הכירורגיים, שעליו לבחור במקום הראשון בהתמחות ברפואה פנימית. ואכן, בוגרים אלו איישו ומאיישים את תפקידי המנהלים במרבית המחלקות לרפואה פנימית בישראל.

עדיין הרפואה הפנימית היא מלכת הרפואה, עקב מיגוון החולים המצוי בברור ובטיפול במחלקות לרפואה פנימית, היכולת לשלב מחקר בסיסי וקליני, האתגרים העומדים בפני הרופאים הפנימיים, ועוד. לא פלא אפוא, ששלושה דיקני הפקולטות לרפואה בישראל באים ממסגרות הרפואה הפנימית, בדומה לכך שמירב הרמטכ"לים באו מתוך יחידות חי"ר מובחרות.

המכון למחלות דרכי העיכול והכבד¹, המח' לאישפוז יום² והמח' לרפואה פנימית³, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב 

TNFα הוא ציטוקין פרו-דלקתי במחלת קרוהן. הפחתה ברמתו מביאה לשיפור במצבם של החולים. Imfliximab הוא נוגדן כימרי חד-שיבטי ל- TNFα

התכשיר ניתן במוסדנו החל בדצבמר 1998 במסגרת פרטנית. עקבנו אחרי החולים ותוצאות הטיפול בהם במטרה להעריך את יעילות ובטיחות התכשיר. התגובה נמדדה על פי מדד פעילות מחלה בחולים שטופלו בשל מחלה פעילה, ועל פי הערכת ההפרשה בחולים שטופלו בשל נצור חיצוני.

אבי בן-הרוש(1), טלי זילברשטיין(2), מרדכי חלק(2), בוריס קפלן(1)

המח' לנשים ויולדות, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקווה(1), החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע(2)

בסוף שנות ה-60, הציגו Driscoll’O וחב', מדבלין, "חבילת" טיפול וניהול פעיל ללידה ראשונה. לבד מתמיכה פסיכולוגית ומעקב צמוד לאורך הלידה, הוכנסו מספר חידושים מהפכניים; פקיעה מלאכותית של קרומי השפיר (amniotomy) ומתן אוקסיטוצין במינונים גבוהים מוקדם בתהליך הלידה, שהוגבלה ל-12 שעות בלבד. מסקנתם היתה אז, ששיטה זאת יעילה למניעת לידה ממושכת. בניגוד לסברה שרווחה שהגבלת זמן הלידה תוביל לשיעור גבוה יותר של חיתוכי דופן (cesarean section), במהלך שנות ה-70 נמצא, שבעוד שברחבי העולם שיעור חיתוכי הדופן עולה והולך, הרי ששיעור זה נותר נמוך יחסית בדבלין. מאוחר יותר, דיווחה אותה הקבוצה מדבלין, כי למעשה ניהול פעיל הוא זה המוריד את שיעור חיתוכי הדופן. מאז, חלוקות הדעות בדבר יעילות שיטת ניהול לידה זאת והישגיה, לעומת ניהול לידה שמרני וברירני יותר. בסקירה זאת, נעמוד על הקשר שבין ניהול לידה פעיל לשיעור חיתוכי הדופן.

Use of Civilian Emergency Departments by Israel Defense Force Soldiers 

A.D. Cohen, A. Porath, R. Bessorai, A. Shulman, Y. Snir

Medical Corps, Israel Defense Forces; Depts. of Medicine F and Orthopedics and Emergency Dept., Soroka University Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

Many physicians, civilian as well as in military, feel that some referrals of soldiers to civilian emergency departments are inappropriate and that soldiers should receive medical attention within their military units. We therefore evaluated referrals of soldiers to our emergency department.

707 referral letters from military physicians and the corresponding emergency room discharge letters were evaluated. Most soldiers were referred for mild trauma (45.0%) or miscellaneous diseases (52.9%); 22 (3.1%) were hospitalized.

It appears that some military physicians use the civilian hospital emergency department as a surrogate for an out-patient specialty clinic and for x-ray and laboratory services. This is in contrast to the designated functions of the emergency department which are to provide emergency and trauma services and to evaluate the need for hospitalization of referred patients.

Determining Power Factors of Clinical Departments in a Medical Center

Netta Notzer

Medical Education Unit, Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

The intradepartmental power factors in a medical center were studied. 3 strategic contingency factors were examined, based on the model of Hickson et al. (1971): centrality, substitutability, and coping-with uncertainty. Only coping-with-uncertainty contributed directly to departmental power, and not the summation of the 3.

Power derives from department resources, connections and influence outside the medical center. Aspects related to in- patient treatment or teaching of residents did not contribute directly to departmental power status. Power is gained in stages: in the first the department contributes to the factor of centrality (mainly patient treatment, teaching and research). In the middle stage, power is gained due to the factor of substitutability- the unique services and research which the department has developed. The third stage contributes directly to power-coping with uncertainty. This implies the ability of a department to solve crucial problems of the medical center. Surprisingly, the clinical field (i.e. surgery) did not contribute significantly to power. The current trend is toward empowering ambulatory units in the medical center.

Management of Pancreatic Trauma in Damage-Control Laparotomy

Gad Shaked, Mario Golocovsky

Dept. of Surgery and Trauma Service, Soroka University Hospital, Beer Sheba and Dept. of Surgery and Trauma Service, Washington Hospital Center, Washington DC

Major pancreatic trauma challenges the trauma surgeon with diagnostic problems and choices of treatment modalities. The most important determinant guiding management is the integrity of the main pancreatic duct. The preoperative and intraoperative assessment and treatment of pancreatic injury may be difficult, especially when concurrent severe injuries are present. There are alternative approaches in the management of the traumatized pancreas when ductal injury is not obvious during initial exploratory laparotomy.

Nursing Home-Acquired Pneumonia: Guidelines for Hospitalization

A. Yaretzky, C. Vigder, I. Feldman

Geriatric Dept., Meir Hospital, Kfar Saba, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

To determine if there are any specific features of nursing-home acquired pneumonia we carried out a retrospective study in a nursing home between 1995-1996, based on clinical and laboratory data. We found no correlation between these findings and the severity of pneumonia, so it would be hazardous to determine rigid guidelines. These patients should be treated in the nursing home as long as conditions allow, in order to avoid hospitalization.

Changes in Structure and Process Components of Trauma Care in Emergedepartments

Rephael Joseph Heruti, Ron Ben-Abraham, Yanir Abramovitch, Michael Stein, Joshua Shemer, Baruch Marganit

Trauma Control, Israeli Center for Disease Control (ICDC), Israel Ministry of Health and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

In recent years there have been tremendous efforts to improve primary trauma care. The Ministry of Health and other authorities have invested in new trauma facilities in various hospitals. A nationwide survey with regard to structure and function of emergency departments was carried out. Compared to a similar survey conducted in 1992, significant progress in quality and quantity of equipment at various emergency departments was demonstrated. However, there are still differences between various hospitals. A drive to standardize trauma care will undoubtedly contribute to improvement in care of the injured.

Fatal Multiple Organ System Dysfunction Associated with Germanium Metal

Micha Shamir, Charles L. Sprung

Dept. of Anesthesiology and Critical Care Medicine, Hadassah--University Hospital and Hebrew University-Hadassah Medical School, Jerusalem

The element germanium is widely distributed in nature. It is used in industry as a semiconductor and there have been a few attempts to use it in medicine. In the past few years 20 patients have been described in the literature as suffering from germanium overdosage. Like laboratory animals affected by the element, they suffer from renal failure and injury to other organs. We describe a 52-year old man given germanium to prevent recurrence of a brain tumor. He developed multiple organ dysfunction syndrome and died of intractable hyperdynamic shock. We call for caution regarding morbidity resulting from treatments believed safe.