ערן בן-אריה¹, אלון רשף², אליוט בארי³

¹היח' לרפואה משלימה ומסורתית, המח' לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון חיפה, שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה והגליל המערבי, ²המח' לפסיכיאטריה, מרכז רפואי העמק, הפקולטה לרפואה, הטכניון חיפה, ³בית-הספר לבריאות הציבור והמח' למטבוליזם ותזונת האדם, הפקולטה לרפואה הדבה והאוניברסיטה העברית, ירושלים

צמח הקאווה (Piper methysticum) מנוצל מזה מאות בשנים על-ידי תושבי האיים בפיג'י וסביבותיה למטרות טקסיות וחברתיות. בשנים האחרונות דווח על צריכה נרחבת של הצמח במדינות המערב לצורך טיפול בהפרעות חרדה. במספר מחקרים מבוקרים ואקראיים הודגמו יעילות הטיפול בצמח זה בהשוואה לאינבו, ובטיחותו היחסית בטיפול קצר-טווח.

בשנתיים האחרונות רבה הדאגה ביחס לבטיחות הטיפול שחייבה במיעוט מהחולים השתלת כבד, וחלקם נפטרו.

במאמר זה נבחנים היבטים של יעילות ובטיחות הטיפול בצמח הקאווה, מדווח על המצב החוקי-משפטי של הטיפול בצמח בישראל ובעולם, תוך התייחסות לסוגיות אלה בהקשר הרחב יותר של טיפול בצמחים ושל הקשר מטפל-מטופל.

ברכה רגר, עדנה סקל*,

*לשכת המדען הראשי, משרד הבריאות, ירושלים

בשלהי המאה העשרים, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית האדירה, החלו מתעוררים חששות מהנזקים העלולים ללוות את ההתקדמות המהירה. בעשורים האחרונים מגלים אירגוני "הירוקים" וקבוצות לשמירה על איכות הסביבה, פעילות רבה, שמטרתה לחשוף ולתקן את הנזקים (אם אכן יש כאלה) לפני שיהיה מאוחר מדי. לצרכים אלה מנוצלים כל ערוצי התיקשורת, החל מכינוסים מדעיים וכלה בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה.

כינוס מדעי הוא אירוע סגור המיועד לאנשי מקצוע, הנערך לצרכים מקצועיים ולא כתגובה לדעת קהל או ללחצים ציבוריים וברוב המקרים ללא פירסום בתיקשורת. אולם, בשנים האחרונות נפרצה המסגרת, נוצר סדק בחומה המדעית המבוצרת ודעת הקהל מתחילה לקבוע סידרי עדיפויות וקדימויות. כתוצאה מהלחץ הציבורי הוגדל היקף המחקר ומספר הכינוסים שבהם מנסים המדענים וחוקרים לבדוק, לחקור ולאמת אם הפחד מפני הקרינה המגנטית אכן מוצדק ומה מידת הסיכון בהיחשפות לקרינה זו.

ישראל, נמצאת אמנם במקום השנים-עשר במספר הטלפונים הסלולריים לנפש, אולם בו בזמן היא נמצאת במקום הראשון במשך השיחה לנפש וכן במשך השיחות של ילדים. מספר הילדים שכבר בגיל צעיר משתמשים בטלפון נייד גדל והולך ומאחר שלפניהם עוד שנים ארוכות של שימוש במכשיר, דאגת ההורים מהווה תמריץ מוגבר לבחינת הסכנות הטמונות במכשיר הזה.

Preflight Assessment by Hypoxic Inhalation Test in Cardio-Pulmonary Patients 

J. Lebzelter, G. Fink, E. Kleinman, I. Rosenberg, M.R. Kramer

Pulmonology Institute, Rabin Medical Center, Beilinson Campus, Petah Tikva

Flying may expose passengers to hypoxic conditions, which may induce hypoxemia, particularly in those with chronic heart and/or lung disease. Onset of dyspnea, wheezing, chest pain, cyanosis and right heart failure can lead to urgent need for oxygen during flight. The hypoxia inhalation test (HIT) provides a safe and simple means of identifying those who may develop hypoxemia during flight.

We report our experience with 48 self-reporting patients who underwent HIT prior to pre-planned air travel. They inhaled for 15-minute periods a reduced oxygen concentration (F₁O₂ 15%) under normobaric conditions, during which O₂ saturation was monitored by pulse oximeter; electrocardiogram, blood pressure and symptoms were also monitored. O₂ saturation of 85% (PaO₂ 50 mm Hg) was considered a positive test. In the 8 cases (17%) with a positive test, 5 had chronic obstructive pulmonary disease and 3 had cardiovascular and/or combined heart-lung disease.

We calculated predicted O₂ partial pressure in altitude (PaO₂ ALT) and compared it to actual results in the 8 patients with a positive HIT. In 5, use of the predicted formula would have under-diagnosed the hypoxemia that developed during the HIT. Thus, the results of the HIT changed treatment strategy in these patients. We recommend that patients with positive tests use O₂ (2LPM or 4LPM) during flight.

HIT is practical and of potential benefit in the objective assessment of patients with various degrees of heart, lung or combined heart-lung disease. Clinicians should be aware of the relative risk of hypoxia during flight in such patients, and of the value of HIT in identifying them, leading to increase in its use.

Identifying the Elderly at Risk for Falling 

D. Galinsky, V. Fried, A. Biderman, J. Cwikel, Y. Ben Moshe

Geriatric Dept., Soroka University Hospital and Depts. of Family Medicine and of Social Work, Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev; and ESHEL, Beer Sheba

Falling is one of the main problems affecting the health of the elderly. A community project was carried out to detect elderly people at high risk for falls. One of its aims was also to develop tools allowing primary care professionals to detect the elderly at risk for falling. Such a screening test in the community-dwelling elderly (EFST) and a protocol for diagnosis and treatment of the elderly at risk for falls is presented.