תוצאת חיפוש

פגיעות ילדים ממסירי שומנים קרים הן קשות במיוחד. המטרות במאמר הנוכחי היו  לבחון את הידע, המודעות וההתנהגות המדווחת של הורים בנושא מסירי שומנים קרים, ולעקוב אחר המגמות לאורך זמן, לפני תוכנית התערבות והסברה, ולאחריה, וכן ללמוד את התרחישים השכיחים של פגיעות ממסירי שומנים, על-מנת להעמיק את ההבנה ולקדם פעולות מניעה.

בוצעו שלושה סקרים טלפוניים בקרב מידגם מייצג של הורים לילדים עד גיל 15 שנה באוכלוסייה היהודית בישראל בין החודשים ינואר 2004 עד יוני 2005. הדגימה בוצעה בשני שלבים: דגימת שכבות ודגימה אקראית בכל אחת מהשכבות. מימצאי המחקר נותחו תוך התייחסות לקבוצות הגיל השונות של הילדים ולמאפיינים חברתיים-דמוגרפיים של המשפחות. במקביל, נערכו תחקירים למשפחות שילדן נפגע ואושפז עקב מסירי שומנים. התחקירים נערכו במחלקות ילדים ומחלקות כירורגיה של ילדים בשבעה בתי-חולים בישראל, החל מינואר 2004 ועד יוני 2006.

שיעור ההורים המודעים לסכנה בבליעת מסירי שומנים קרים עלה באופן מובהק (P<0.05) מ-22% בינואר 2004 ל-40% ביוני 2005. רק כמחצית מההורים במידגם ינואר 2005 (53%) היו מודעים לכך שמגע העור עם מסירי שומנים קרים מסוכן יותר מאשר עם אקונומיקה. כשני-שלישים מההורים במידגם יוני 2005 נוהגים לאחסן את חומרי הניקוי במקום בטוח: 46.5% מאחסנים חומרי ניקוי בארון גבוה ו-18% מאחסנים בארון נמוך נעול. נותחו 13 תרחישים שבהם נפגעו ילדים ממסירי שומנים: הפגיעות התרחשו לרוב בבית, כתוצאה מטעות אנוש, אי-הערכת הסיכון לתינוקות ופעוטות ומשילוב של שתי סיבות אלו. עוד עולה כי הפגיעות התרחשו הן בילדים בגיל הרך (תינוקות ופעוטות עד גיל 4 שנים) והן בילדים צעירים (6-8 שנים), וכי מספר לא מבוטל של מקרי הפגיעה ממסירי שומנים קרים התרחשו במיגזר הערבי.

לסיכום, ניצפתה מגמת שיפור בידע ההורים בנוגע לסכנה הקיימת במסירי שומנים קרים. המגמה התרחשה בתקופת הזמן שבה פעל אירגון 'בטרם' בשיתוף משרד הבריאות בנושא. מכיוון שהמעקב נערך רק בפריסה של 3 נקודות זמן לאורך שנתיים, לא ניתן בוודאות ליחס אותה לתוכניות ההתערבות ולהסברה שיושמה. יש להמשיך ביישום תוכניות ההתערבות דרך אנשי מקצוע, לקדם את שינויי המוצר, ולהמשיך גם במאמצי המחקר וההערכה לקידום הנושא.
 

יעל חביב ידיד, ערן סגל

היחידות לטיפול מוגבר וטיפול נמרץ כללי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

תמיכה תזונתית היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בחולה במצב קשה. הזנה נאותה בחולה במצב קשה מונעת התפתחות של תת-תזונה וחסרים באבות המזון מינרלים וויטמינים, מקצרת את זמן האישפוז ומשפרת את מהלך המחלה במיסגרת האישפוז החד, ומקטינה את שכיחות היווצרותם של פצעי לחץ. לסיכום, במאמר הנוכחי נסקרות העבודות העיקריות בתחום התמיכה התזונתית בחולה במצב קשה ומובאים יסודות המישלב התזונתי, על יתרונותיו וסיבוכיו האפשריים.

רפי ביצור, דרור חרץ וארדון רובינשטיין

המכון לחקר ליפידים וטרשת עורקים, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים, המרכז הרפואי תל-אביב

טרשת העורקים היא מהגורמים העיקריים לתמותה ותחלואה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. בעשורים האחרונים אותרו לא מעט גורמי-סיכון להתהוותה, ובמקביל נעשה מאמץ רב לטפל בהם. כתוצאה מכך נמצאות התחלואה התמותה ממחלות הנובעות מטרשת העורקים במגמת ירידה בישראל ובעולם.

הצורך בעידכון ההמלצות נובע מסידרת פירסומים מדעיים חדשים, אשר הובילו לשינויים מהותיים בהמלצות אירגון הבריאות הלאומי האמריקאי, החברה האמריקאית לקרדיולוגיה, והחברות האירופאיות לקרדיולוגיה, טרשת עורקים, יתר-לחץ-דם ואירוע מוח, שפורסמו לאחרונה. ההמלצות נועדו לעדכן את אלו שפורסמו בעבר על-ידי החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים, ובהתחשב בנסיבות ובצרכים המיוחדים של מערכת הבריאות והרפואה בישראל.

במאמר הנוכחי, שהוא החלק השני המתפרסם בנושא זה, מפורטות ההמלצות לטיפול בסוכרת, בהפרעות בשומני הדם ובמניעת אירוע מוח.

סיגל אילת-אדר¹, נסטור ליפובצקי², אורי גולדבורט³, יעקב הנקין⁴

¹מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, ²מכבי שירותי בריאות, ³מכבי שירותי בריאות, ³החוג לאפדימיולוגיה ורפואה מונעת, אוניברסיטת תל-אביב, ⁴המערך לקרדיולוגיה, המרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מתוך המחקרים האפידמיולוגיים והקליניים המובאים בפירוט בסקירה זו, ניתן להסיק שצריכת חומצות שומן אומגה 3 (n3) ממקור דגים וצמחים מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי-דם, ועשויה להביא תועלת לבני-אדם המצויים בסיכון גבוה ללקות באירוע לב, הכמות המיטבית של 3n הדרושה לכך עדיין אינה ברורה, אך מתוצאות מחקרים פרוספקטיביים במניעה שניונית נראה, כי תוספת חומצות שומן איקוסאפנטנואית ודוקוסאקסנואית בכמות של 1.8-0.5 ג'/יום או חומצת שומן אלפא-לינולנית במינון של 3-1.5 ג'/יום, מלווה בהפחתת שיעור אירועי הלב והתמותה ממחלות קארדיוואסקולריות. נתונים אלה הביאו את האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה להמליץ לכלל האוכלוסייה על צריכת 2 מנות דג (רצוי שמן) לשבוע. במינון זה הסיכון לנזק מכספית ומזהמים אחרים נמוך. כמו-כן מומלץ על צריכת שמן סויה, שמן קנולה, שמן אגוזים ושמן פישתן, ואכילת אגוזי מלך וזרעי פישתן, העשירים בחומצת שומן אלפא-לינולנית.

כמות חומצות השומןn3  המומלצת לחולים במחלת לב כלילית היא כ-1 ג'/יום. מאחר שלא תמיד ניתן להגיע לכמות זו באמצעים תזונתיים בלבד, מומלץ לשקול תוסף של שמן דגים מסחרי. תוספי שמן דגים במינון של 4-2 גרם חומצות שומן 3n ליממה, יכולים להיכלל גם במסגרת הטיפול להפחתת ריכוז התלת-גליצרידים בדם, בתנאי שנוטלים תוספים שאינם מזוהמים. נדרשים מחקרים קליניים מבוקרים נוספים על-מנת להגדיר את התועלת הטמונה בחומצות שומן 3n באוכלוסיות בסיכון מוגבר. עקב הבדלים בטמפרטורת המים ובמקור המזון של הדגים, לא ניתן להחיל את הנתונים העולמיים על מדינת ישראל, ונדרש מחקר מקיף על תכולת חומצות השומן והימצאות מזהמים שונים בדגים הגדלים בישראל.

דניאל ים (1), גוסטבה קנר-בוט (2), אירנה גנין (2), מאיר שיניצקי (1), אליעזר קליינמן (2),

(1) מכון ויצמן למדע, המח' לכימיה ביולוגית, (2) מכון הלר ושיקום הלב, משמר הירדן, גבעתיים

מחלת לב טרשתית איסכמית (myocardial ischemia) מלווה לעתים קרובות ברמותג בוהות מהתקין של שומנים (dyslipidemia) ואינסולין בדם (hyperinsulinemia), למרות טיפול תרופתי מקובל. המטרה במחקר זה היתה לבדוק, האם תוסף מזון עשיר בחומצות שומן מסוג אומגה-3 יכול לשפר מצב זה בחולי לב המטופלים בסטאטינים (statins) או בזפיברטים (bezafibrates), ללא תגובה מספקת, המחקר בוצע בשיטה כפולת סמיות (double blind) ונכללו בו 52 חולים – 22 נשים ו-30 גבורים – שגילם הממוצע הוא 3.6+-69.2. החולים סווגו באופן אקראי לשתי קבוצות של 28 ו-24 איש. הקבוצה הראשונה צרכה במשך 12 יום תוסף מזון בצורת מימרח, במינון של 7 ג' ביום, המכיל 67% חומצות-שומן מסוג אומגה-3 (תוצרת "ימגה בע"מ"). הקבוצה השנייה – קבוצת הבקרה – צרכה מימרח המכיל שמן זית, העשיר בחומצה אולאית. הנכללים במחקר התבקשו להפחית בצריכת שומנים העשירים בחומצות שומן מסוג אומגה-6 בתקופת המחקר. בתחילת ובגמר המחקר נלקח דם לבדיקה.

ארבעים ושמונה חולים (27 בקבוצת אומגה-3) נשארו עד סוף המחקר. בקבוצת אומגה-3 נרשמה הפחתה משמעותית (p<0.005) בערכי כולסטרול כללי (12.2%), LDL-cholesterol (16.8%), תלת-גליצרידים (45.6%) ואינסולין (34.9%) (בחולים עם יתר-אינסולין בדם 20< מיקרו-יחידות/מ"ל), אך ערכי ה-HDL-cholesterol והגלוקוזה נותרו תקינים. בקבוצת הבקרה ניצפתה הפחתה משמעותית (p<0.05) בערכי ה-LDL-cholesterol (15.5%) בלבד, ללא הבדלים משמעותיים במימצאים האחרים. בשתי הקבוצות לא נרשמו השפעות-לוואי.

המימצאים במחקר מוכיחים, כי הוספת מימרח תזונתי המכיל חומצות שומן מסוג EPA ו-DHA של אומגה-3 מפחיתה באופן ניכר את גורמי הסיכון למחלת לב איסכמית.

Evaluation of a Local Infant Formula Enriched with Polyunsaturated Fatty Acids

Zvi Weizman, Elena Brutman, Drora Leader, Chaim Zegerman

Pediatric Gastroenterology Dept. and Nutrition Unit, Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev and Soroka Medical Center, Beer Sheba;

and Ma'abarot Products Industry, Kibbutz Ma'abarot

Polyunsaturated fatty acids (PUFA) are vital for the normal development of the brain and the eye retina in infancy. Breast milk contains significant amounts of PUFA, and compensates for their low production in infancy. Only recently a few companies with worldwide product distribution have started to enrich infant formula with PUFA. We evaluated the safety and clinical efficacy of a locally made PUFA-enriched infant formula, produced for the first time in Israel.

50 normal, full term infants participated in a prospective, randomized double-blind study. Half received a regular whey-predominant infant formula (Materna Plus), and the other half a PUFA-enriched formula (Materna Premium), both produced in Israel, for 30 days. Evaluation included physical examination, growth parameters, stool analysis, daily parental questionnaires regarding infant behavior and defecation, and developmental assessment.

There were no significant differences on comparing growth parameters, infant behavior, attacks of restlessness, gas severity, or stool characteristics in the 2 groups. There were no side effects or abnormal stool findings in either group, and no differences in developmental assessment at 3 months of age.

We conclude that the locally-produced PUFA-enriched infant formula is safe and clinically efficient. We assume that the lack of any effect on developmental indices is due to the relatively short exposure to the PUFA-enriched diet. Nevertheless, based on the recent literature, there is no doubt that PUFA supplementation isvital in improving infant brain and eye development.