• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ספטמבר 2006

        מירי נהרי, שרי פינץ ועמוס תורן
        עמ'

        מירי נהרי1, שרי פינץ1, עמוס תורן1,2

         

        1בית-חולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, מרכז רפואי שיבא, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        מחקרים רבים נערכו בנושא מפגש תרבויות במערך הרפואי. תחומים שנבדקו היו, לדוגמה, תגובותיהן של תת-תרבויות על כאב, המשמעות המיוחסת לתסמיני מחלה, העמדות כלפי חולי ומוות, בחירת הטיפול הרפואי, היחס להוראות הרופא והתקשורת עמו.

         

        מחלת הסרטן היא מחלה מסכנת-חיים, והתגובות הרגשיות למחלה מעצימות את השפעת התרבות על ההתנהגות ועל העמדות כלפי המחלה, הטיפולים בה והצוות המטפל. זאת, בייחוד כאשר החולה הוא ילד.

         

        המטרה בעבודה זו הייתה לתאם ולהבין את המתרחש במיפגש בין תת-התרבות המרכזית של בית-החולים, שהיא חילונית בעיקרה, לבין תת-התרבות החרדית של ילד חולה סרטן ומשפחתו בעת הטיפולים. בבדיקת הפערים בין תת-תרבויות אלה לא התמקדנו בתחום של ערכים ותפיסות עולם, אלא בעיקר בתחום של התנהלות חיי היומיום במחלקה ובקהילה.

         

        לשם כך, ניהלנו במהלך השנה קבוצת אמהות חרדיות לילדים המטופלים במחלקה להמטו-אונקולוגיה בבית-החולים ספרא שבמרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. החומר שעלה בפגישות נרשם. התכנים נותחו ועובדו בשיטה של "ניתוח תוכן", ובמאמר זה מוצגים הנושאים העיקריים המתייחסים למפגש התרבויות שעלו בקבוצה.

         

        בתכנים שעלו מתוארת התמודדות הילד ומשפחתו במחלקה בבית-החולים ובבית, בקהילה. עלו התייחסויות ברורות ושונות בנוגע לתיפקוד ולהתמודדות של ההורים. עלו קשיים מוגדרים של ילדים ומתבגרים חרדיים בעת האישפוז ובחזרה לקהילה בין האישפוזים. עלתה התייחסות לנושא הרופא (צוות בית-החולים) לעומת הרב, כדילמה של שתי סמכויות בניהול התהליך הטיפולי. כן עלה העניין של מחלת הסרטן כ"סוד" בקהילה החרדית.

         

        לסיכום, מודעות של צוות בית-החולים לקשיים של המשפחה החרדית במיפגש האינטימי של התרבויות בעת האישפוז יכול לסייע למשפחה ולילד בהתמודדות הקשה. באותו אופן, מודעות הקהילה החרדית לפער שבמיפגש התרבויות בתחום הרפואה, וההיכרות של הקהילה ואולי גם של מנהיגיה עם עולם בית-החולים, עשויות לסייע בהתנהלותה של המשפחה בתקופות שבין האישפוזים, ולהתמודדות של הילד ומשפחתו עם המחלה מסכנת-החיים והטיפולים הקשים בה.

        ספטמבר 2003

        ליאת נדב, יוסי שוורץ
        עמ'

        ליאת נדב, יוסי שוורץ

         

        המכון להמטולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, ת"א

         

        טיפול נוגד-קרישה הניתן בדרך פומית בנגזרות קומרין הוכח כיעיל במניעת אירועים פקקתיים-תסחיפיים ובטיפול בהם. מידת ההשפעה הביולוגית של קומרין בהארכת תיפקודי קרישה והמינון הדרוש שונים מחולה לחולה, כתלות במזון ובתרופות נוספות שהחולה נוטל במקביל. כתוצאה מכך, קיימים פרקי זמן בהם תיפקודי הקרישה אינם בטווח הטיפול, עקב מינון קומרין נמוך או גבוה מדי. ערכי INR שאינם בטווח הטיפול ניתנים למניעה על-ידי בדיקת תיפקודי הקרישה בתדירות גבוהה ושינוי מינון הקומרין לפי הצורך. במספר מחקרים הודגם, כי בדיקה וניטור עצמיים של תפקודי הקרישה משפרים את איכות האיזון, ומורידים את שכיחות הסיבוכים של דימום ותסחיפים-פקקתיים (thromboembolism). לאחרונה הוכנסו לטיפול מכשירים לניטור ביתי של תיפקודי קרישה, המאפשרים נוחות לחולה ובעקבות זאת עלייה בתדירות ביצוע הבדיקה. במאמר זה נסקרים מספר היבטים של בדיקה זו, ותוצאות עבודות בנושא בדיקה וניטור עצמיים של טיפול בנגזרות קומרין.
         

        נובמבר 2002

        בנימין ברנר
        עמ'

        בנימין ברנר

         

        כינוס משותף של האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולעירויי-דם והחברה הישראלית לקרישת הדם התקיים בתל אביב ב-19 בפברואר 2002. הכינוס נערך לזיכרם של שניים מבכירי ההמטולוגים – פרופ' יעקב מצנר ז"ל, דיקן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהל היחידה להמטולוגיה בהדסה הר הצופים, ופרופ' עמירם אלדור ז"ל, מנהל המכון להמטולוגיה של המרכז הרפואי סוראסקי, תל אביב, אשר ניספו בתאונת מטוס ב-24 בנובמבר אשתקד.

        דצמבר 2001

        מרדכי שטלריד, מיכל הרן, אברהם קלפפיש, יואב לוריא וסטיב מלניק
        עמ'

        מרדכי שטלריד (1), מיכל הרן (1), אברהם קלפפיש (1), יואב לוריא (2), סטיב מלניק (3),

         

        (1) המכון להמטולוגיה, (2) המכון לגסטרואנטרולוגיה, (3) המח' לרפואה פנימית ג', מרכז רפואי קפלן

         

        כימותרפיה בלוקים במחלות לימפופרוליפרטיביות שהם גם נשאי דלקת כבד B, עלולה לגרום להתעוררות דלקת כבד B, ובעקבות זאת למוות עקב אי-ספיקת כבד.

        במאמר זה מובאות 2 פרשות חולים שטופלו לאחרונה בכימותרפיה ולקו בסיבוך זה. החולה הראשונה אובחנה עם לימפומה אימונובלאסטית וטופלה במישלב כימותרפיה ProMACE CytaBOM. בעקבות הטיפול חלה התעוררות של דלקת כבד B, ובסיום הטיפול הופיעה דלקת כבד סוערת עם יתר-בילירובינמיה, תת-אלבומינמיה, הפרעות קרישה ומיימת.

        החולה השני הוא גבר בן 34 שאובחן שלוקה ב- T ALL, טופל במישלב BFM 95 ובמהלך הטיפול לקה בדלקת כבד B. שני החולים טופלו בלמיבודין והחלימו. מתן למיבודין למטרת מנע בהמשך, איפשר כימותרפיה בחולה הראשונה לאחר הישנות מחלת הלימפומה והמשך טיפול לפי מישלב BFM 95 בחולה השני. טיפול בלמיבודין מפסיק את שיכפול הנגיף המחולל דלקת כבד B, וכך נמנע שיפעול המחלה בעקבות כימותרפיה. כמו-כן, למיבודין מקל ככל הנראה את עוצמת המחלה בחולים שלקו בדלקת כבד B עקב שיפעול.

        אוקטובר 2001

        אורן שבולת, יוסי קליש, שמואל גיליס וירון אילן
        עמ'

        אורן שבולת (1), יוסי קליש (2), שמואל גיליס (2), ירון אילן (1)

         

        (1) יח' הכבד, האגף לרפואה פנימית, (2) המח' להמטולוגיה, בית-החולים האוניברסיטאי הדסה עין-כרם, ירושלים

         

        אקסטזי (3.4Methylenedioxymethamphetamine) הוא סם הניטל למטרות המרצה והגברת תחושת העילוי (ophoria). במאמר זה מדווח על בחור בן 23 שלקה בפקקת ארגמנתית של מיעוט טסיות ובדלקת כבד חדה מישנית לנטילת אקסטזי. נסקרו הסיבוכים בכבד הכוללים דלקת כבד חדה, צמקת, כשל הכבד וסיבוכים המטולוגיים. מן הצורך לכלול נטילת אקסטזי באבחנה המבדלת של חולים הלוקים במחלת כבד או בסיבוך המטולוגי מסיבה לא ידועה.

        דצמבר 1999

        איריס מורג, מיכאל גולדמן, צבי ביסטריצר וחיים קפלינסקי
        עמ'

        Hemophagocytic Syndrome

         

        I. Morag, M. Goldman, T. Bistrizer, C. Kaplinsky

         

        Pediatric Division, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin and Pediatric Hematology-Oncology Dept., Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Hemophagocytic syndrome is a rare, fulminant disease characterized by generalized histiocytic proliferation associated with phagocytosis of erythrocytes, platelets, and to a lesser extent, of white blood cells. We report a 2-year-old boy admitted with high fever and irritability, with a rash, marked hepatomegaly and generalized lymphadenopathy. Liver function tests were abnormal and there was thrombocytopenia and hyperlipidemia. Bone marrow aspiration revealed hemophagocytosis. Despite intensive treatment with steroids, intravenous immunoglobulin and cytotoxic drugs, he died within 10 weeks.

        מרץ 1999

        יוסף קוריאנסקי, רון ביליק, משה שבתאי, איתמר אביגד ועמרם אילון
        עמ'

        Preliminary Report of Experience with Laparoscopic Splenectomy

         

        Joseph Kuriansky, Ron Bilik, Moshe Shabtai, Itamar Avigad, Amram Ayalon

         

        Depts. of General Surgery and Transplantation and Pediatric Surgery, Sheba Medical Center, Tel Hashomer; and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

         

        Laparoscopic splenectomy is effective and technically feasible for treating various hematological diseases such as idiopathic thrombocytopenic purpura (ITP), congenital sphero„cytosis, hemolytic anemia, and Hodgkin's lymphoma. An anterior approach to the vascular pedicle is usually described. However, in this approach to the splenic hilum, the dissection of the splenic artery is frequently difficult. The laparoscopic posterolateral approach involves dissection of the posterolateral attachments to the diaphragm, followed by the disection and ligation of all splenic branches near the splenic parenchyma. We used it in 9 adults and 4 children: 11 patients had ITP, 1 spherocytosis and 1 Hodgkin's lymphoma.

        This procedure was completed in 13 patients, but in 2 it had to be converted to open surgery. Mean operating time was 3 hours and mean postoperative stay 3 days. Blood transfusion was not required and there were no postoperative complications.

        Laparoscopic splenectomy is safe in both adults and children, and the posterolateral approach provides excellent visualization and allows control of the branches of the splenic vein and artery in the splenic hilum.

        רונן בן-עמי, רות רחמימוב ושלמה ברלינר
        עמ'

        Danaparoid-Sodium for Dialysis in Heparin-Associated Thrombocytopenia

         

        Ronen Ben Ami, Ruth Rachmimov, Shlomo Berliner

         

        Medicine Dept. D and Anticoagulation Therapy Unit, Tel Aviv-Souraski Medical Center, and Nephrology Institute, Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        Danaparoid sodium is an anticomposed of 3 glycosaminoglycans: heparan sulfate, dermatan sulfate and chondroitin sulfate. Similar to heparin, operates by activating antithrombin 3, but does not contain heparin or heparin fragments, and is therefore antigenically distinct.

        Danaparoid has been advocated as a safe and effective anticoagulant for heparin-associated thrombocytopenia. However, there is little experience in its use as a substitute for heparin in hemodialysis.

        We report 2 men, aged 82 and 73 years, respectively, who developed thrombocytopenia while undergoing hemodialysis with heparin, and who subsequently underwent successful dialysis with danaparoid. There was a rise in platelet levels in both while receiving danaparoid, and dialysis was completed without hemorrhagic or thrombotic complications. Danaparoid is a safe and effective substitute for heparin, and may be used as an anticoagulant in hemodialysis.

        אלדד זילברשטיין, אלכסנדר סמוליקוב ויצחק לוי
        עמ'

        Portal and Mesenteric Vein Thrombosis after Splenectomy for Idiopathic Thrombocytopenic Purpura

         

        Eldad Silberstein, Alexander Smolikov, Itzhac Levi

         

        Surgery B Dept. and Nathanzon Institute of Radiology, Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Mesenteric and portal vein thrombosis are rare complications of splenectomy. Their presentation depends on the underlying disease. It is most frequent in lymphoproliferative disorders but extremely rare in trauma. We describe a 22-year-old man and a 49-year-old woman who underwent splenectomy for idiopathic thrombocytopenic purpura and developed mesenteric and portal vein thromboses. Both were treated successfully with anticoagulants for 3 months until the thrombi regressed, as shown by CT scan. During a year of follow-up they were asymptomatic.

        נובמבר 1998

        אלינה וייסמן, ג'ריס שחאדה ואילנה אורן
        עמ'

        Thrombotic Thrombocytopenic Purpura in AIDS

         

        Alina Weisman, Geris Shehada, Ilana Oren

         

        Depts. of Medicine A and Hematology, Rambam Medical Center and Technion School of Medicine, Haifa

         

        Thrombotic thrombocytopenic purpura (TTP) is characterized by 5 findings: fever, neurological abnormalities, microangiopathic hemolytic anemia, severe thrombocytopenia and renal abnormalities. The syndrome occurs more often in females, usually in their 20's. Since the beginning of the current AIDS epidemic, there have been reports of an association between HIV infection and TTP. We describe a 31-year-old man with HIV who developed TTP, and review the literature.

        פברואר 1998

        איריס ברשק, ג'נט שיבי, עופר שפילברג ויחזקאל סידי
        עמ'

        Recurrent Syncope as a Presenting Symptom of Systemic Mastocytosis

         

        Iris Barshack, Ginette Schiby, Ofer Shpilberg, Yechezkel Sidi

         

        Pathology Dept., Hematology Institute and Medical Dept. C, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        A 48-year-old man presented with recurrent syncope which was preceded by facial edema and difficulty in breathing. Physical examination, laboratory tests, abdominal CT and bone scan were all within normal limits. Bone marrow biopsy was consistent with mastocytosis. Systemic mastocytosis consists of a spectrum of disorders characterized by aberrant proliferation of tissue mast cells, and are mainly related to mast cell mediator release.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.