תוצאת חיפוש

גיל דובנוב, אליוט בארי

המח' למטאבוליזם ולתזונת האדם, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

הבנת תהליך ההזדקנות, ודרך כך הארכת תוחלת החיים ושיפור איכות החיים, מהווים מטרה למחקר רחב היקף. עוד בטרם יפרוץ הדיון בעתיד בדבר אפשרויות הארכת תוחלת החיים, הידע המצטבר בנושא זה תורם להבנת התהוותן של מחלות הקשורות לזיקנה. בבסיס מנגנון ההזדקנות שמור מקום נכבד לקיום נזק חימצוני יומיומי, אם כי ברור כיום כי אין זה הגורם היחיד להתקדמות התהליך: מספר גנים ותוצריהם נמצאו משפיעים על קצב ההזדקנות, ביניהם חלבוני הטלומראזה. נזק חימצוני התגלה כתורם להתהוותן של מחלות הקשורות לזיקנה, כגון מחלות לב, מחלות אלצהיימר ופארקינסון, סוגי סרטן שונים וכד', אם כי נראה שגורמים נוספים משתתפים בתהליך זה. כל התערבות המיועדת להאריך את תוחלת החיים, חייבת להיות מלווה בהפחתת היארעות של מחלות הקשורות לזיקנה, שכן מטרה עילאית היא לא רק להעלות את תוחלת החיים, אלא גם את איכות החיים. בתקופתנו, טיפול במחלת זיקנה אחת מהווה רק גשר זמני עד להופעת מחלה אחרת. בנוסף לנטל התחלואה על החולה ובני-משפחתו, קיים גם נטל כלכלי – הוצאות בתחומי בריאות וסיעוד לכל קשיש בארה"ב מגיעות לעשות ומאות אלפי דולרים. לפיכך, הארכת תוחלת החיים צריכה להיעשות באופן שימגר את המחלות הגיל הקשיש, על-מנת שתתאפשר איכות חיים טובה הן לקשיש והן לבני משפחתו.

בסקירה זו יובא ההסבר המקובל היום על מנגנון ההזדקנות. בנוסף יוצגו מספר דרכים להאטת קצב ההזדקנות: ראשית, צריכה מופחתת של מזון; ושנית, מספר התערבויות גנטיות נבחרות. ייתכן שאחת מדרכים אלו או תגלית כלשהי בעתיד, יהפכו מעיין הנעורים הנעלם.

Maximal Age Reflects Ignoring the Health of the Oldest in General, Geriatric, and Gerontolo- Gical Studies

Vladimir Shats

Geriatric Dept., Rebecca Sieff Government Hospital, Safed

In publications relating to the health of the elderly there are 2 ways of presenting maximal ages, collective (for example: 70+ years) and individual maximal age (for example 70 years). While enabling assessment up to a certain age, data from subjects above the maximal age stated in the research will not be included. From the literature of the past 10 years, there were selected 764 disease parameters (PD) and 177 parameters of aging (PA). Among them 667 (70.9%) and 274 (29.1%) were parameters with collective and exact maximal ages, respectively.

The lack of reference by authors to ages above 70 to 79 (or 70+ to 79+) and 80 to 89 (or 80+ to 89+) was calculated from the medical literature, and estimated as significant, and for ages above 80 to 89 was estimated as minimally significant, in regard to their focus on health data in the elderly. In different groups of parameters, 24% to 32% of maximal ages indicated significant and 25% to 65% minimal lack of reference. Maximal ages of PA were higher than those of PD (p<0.001), so lack of reference to health of the elderly was more significant when PD were studied as compared to PA. Lack of reference was more significant in studies of hospitalized and ambulatory patients and people living within the community. Usually authors checked all the populations of people living in nursing homes, but the total number of parameters relating to the latter, was very small, only 5.1% of the total number of parameters, so the populations of nursing homes did not reach the attention of the researchers.

Collective maximal ages are more often used in geriatric journals, including the Journal of the American Geriatric Society, as opposed to general and gerontological journals, although this approach seems to be too sweeping in the assessment of health of the elderly.