שמואל ג' הימן, סלביה מרמור, רון בן-אברהם, יואב שני, יובל חלד, יצחק שפירא, בתיה ליפשיץ-מרסר והווארד עמיטל

הדיון הקליני-פתולוגי המובא במאמר זה התקיים במרכז הרפואי תל-אביב ב-21 בפברואר 2001. חייל צעיר ובריא עד ליום מחלתו לקה בכישלון רב-מערכתי, עם ביטוי קיצוני של כשל הכבד עת שלקה במכת חום. המהלך הקליני של החולה התאפיין בתחילה באנצפלופתיה, בהיפופוספטמיה, בשינויים מעבדתיים המעידים על פגיעה בכליות ובשיבוש בתהליך הקרישה יחד עם רבדומיוליזיס והיפרתרמיה. כעבור יממה חל שיפור במצבו; אולם כעבור מספר שעות חלה שוב החמרה קלינית בולטת במצבו, שהתבטאה באי-יציבות המודינמית, בכשל קשה של הכבד, באי ספיקת כליות, בשיבוש קשה במנגנוני הקרישה, ברבדומיוליזיס ובאובדן הכרה. החולה נפטר 4 ימים מאוחר יותר. המטרה בדיון היתה לעמוד על המנגנונים שהביאו להחמרה זו, ולבחון דרכים שתאפשרנה למנוע מצבים דומים בעתיד.

בת-חן דגן-פרידמן, אריאל טרסיוק, אשר טל

החטיבה לרפואת ילדים, היח' לחקר השינה, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

שינה היא תהליך פיסיולגי החיוני לקיום האדם. למרות שהידע המדעי הקיים בנוגע לתפקיד הביולוגי של השינה מוגבל ביותר, קיימת הסכמה רחבה על-כך ששינה בכמות ובאיכות נאותה חיונית לבריאות ולהתפתחות התקינה של הילד.

שינה לא תקינה בילדים פוגעת בתיפקודי היומיום שלהם ומתבטאת בדפוסי התנהגות אופייניים: ישנוניות, חוסר ריכוז, אי יציבות רגשית ואי שקט. בנוסף להשפעה על ההתנהגות, קיימות עדויות לכך שהפרעה בשינה עלולה לפגוע גם ביכולות נירוקוגניטיביות. במחקר שנערכה בו השוואה בין תוצאות מבחנים קוגניטיביים של ילדים בגיל 10-14 ששנתם הוגבלה ל-5 שעות בלבד לבין ילדים ששנתם לא הוגבלה, הודגם שמספיק לילה אחד של מיעוט שינה כדי לגרום לחסרים ניכרים בתיפקוד הקוגניטיבי.

(1) זאב ארינזון, (2) רינת פרידמן,

(1) מרכז גריאטרי פרידה שייף וורבורג, נתניה, (2) דיור מוגן "נופי השרון", נתניה

פרופפנון הידרוכלוריד (propafenone hydrochloride) הוא תכשיר נוגד הפרעות-קצב. בדרך כלל תרופה זו נסבלת היטב. יחד עם זאת, קיימות השפעות-לוואי כלליות וקרדיוואאסקולריות מנטילת תכשיר זה. השפעות הלוואי מתרחשות בד"כ במערכת העיכול ובמערכת הנירולוגית. השפעת הלוואי הנדירה ביותר היא פגיעה מסוג עימדון המרה. בספרות המקצועית דווח עד כה על חמישה חולים שלקו בעימדון מרה. תופעה זו מלווה בד"כ בסימנים קליניים, ועם הפסקת הטיפול בפרופפנון, חוזרים תיפקודי הכבד לערכים תקינים.

במאמר זה נסקרת הספרות המקצועית העוסקת בפגיעה בכבד עקב טיפול בפרופפנון, ומובאת פרשת חולה בת 73 עם שלושה אירועים של פגיעה בכבד על רקע טיפול בפרופפנון. דיווח על סקירת הספרות ופרשת החולה מטרתם להגביר את מודעות הרופאים לתופעה זו, על אף היותה נדירה.

אריק קרסנטי, אלכס לבנטל

היחידה לאפידמיולוגיה סביבתית (1), שירותי בריאות-הציבור (2), משרד-הבריאות

נושא החשיפה לגז ראדון בבתי הספר ובבתים הפרטיים נמצא לעתים תכופות בכותרות. כחלק מההתעניינות הגוברת של הציבור בנושאי הסביבה. בעשור האחרון אנו עדים לריבוי מחקרים המעוררים ספקות לגבי הבסיס המדעי של הערכת הסיכון הבריאותי של חשיפת האוכלוסייה לרמות נמוכות של קרינה מייננת. במאמר מובא ויכוח מדעי סביב הדגם הקווי המקובל ( LNTH– Linear No-Threshold Hypothesis), המתבטא בפרדוקס של כהן, ומביע את השלכותיו לגבי מדיניות בריאות-הציבור בישראל.

לדעת המחברים, מניעת החשיפה לגז הראדון היא מטרה כשלעצמה. היא מהווה חלק מהמדיניות הכוללת של שמירת החשיפה המצטברת של האוכלוסייה לקרינה מייננת לרמה הנמוכה, ככל הניתן. לעומת זאת, מניעת תחלואה ותמותה מסרטן ריאות, היא מטרה חשובה ביותר של מדיניות בריאות-הציבור, ועל מדיניות זו להתבסס על מניעת עישון – הגורם העיקרי לסרטן זה. העישון מגביר במידה ניכרת את ההשפעה של גורמי סיכון נוספים לחלות בסרטן ריאות, כגון קרינה מייננת בכלל וחשיפה לגז ראדון, בפרט.

א' שחר, ג' חסון, ש' פולק

המכון לאלרגיה, אימונולוגיה ואיידס, מרכז רפואי רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

רקע: בשנים האחרונות גדל והולך בבתי-החולים בישראל השימוש בכפפות לטקס, בעקבות עלייה ניכרת בשיעור המחלות הזיהומיות המועברות דרך דם והפרשות, כגון דלקת כבד מסוג B ו-C ומחלת האיידס. אולם השימוש הגובר בכפפות לטקס וגומי גרם לעלייה במספר מקרי האלרגיה ללטקס בין עובדי מערכת הבריאות. בשני סקרים שנערכו לאחרונה בישראל בבית חולים כללי ובבית חולים לילדים, נמצאה שכיחות נמוכה של אלרגיה ללטקס.

מטרה: לבדוק שיעור אלרגיה ללטקס בין עובדי בית חולים כללי בישראל החשפוים למגע עם כפפות לטקס.

שיטות: נכללו במחקר 203  עובדים של מרכז רפואי רמב"ם, ממחלקות שבהן יש שימוש רב בכפפות לטקס. כל עובד ענה בשאלון על פרטים דמוגרפיים, פרטים הקשורים למחלקתו ולפקידו, אנאמנזה אישית ומשפחתית על אלרגיות ופרטים קליניים הקשורים לחשיפה לכפפות לטקס. דגימות-דם ניטלו מכל הנכללים במחקר למטרת בדיקה כמותית של נוגדן IgE כללי ושל נוגדן IgE סגולי ללטקס, שנבדק בשיטת DPC Alastat-ELISA.

תוצאות: 75 מבין 203 העובדים (36.9%) הצהירו על תופעות קליניות העלולות להיות קשורות לחשיפה ללטקס. רק 32 עובדים (15.8%) הצביעו על תופעות קליניות שניתן ליחסן לתגובת רגישות-יתר מיידית (אלרגיה מטיפוס I), כגון נזלת, התעטשויות, דמעת והפרעות-נשימה, בקרב 30 מהם (המהווים 14.8% מכלל העובדים) נמצאו נוגדני IgE סגוליים ללטקס (מעל 0.35 יב"ל/מ"ל), וב-21 מהם (המהווים 10.3% מכלל העובדים) נמצאו רמות גבוהות מאוד של IgE סגולי ללטקס (1.5 יב"ל/מ"ל). כמחצית מהעובדים (43.4%) עם נוגדני IgE סגוליים ללטקס היו רופאים והשאר אחיות (23.3%), עובדי משק (20.0%) ועובדי מעבדה (13.3%). המאפיינים המשמעותיים ביותר בקרב 30 עובדים עם אלרגיה ללטקס מטיפוץ I היו אנאמנזה אישית ומשפחתית של אלרגיה, רמות גבוהות של IgE כללי וחשיפה ללטקס מעל שעתיים ביום.

מסקנות: היארעות תגובת יתר של רגישות מיידית ללטקס בקרב עובדי בית חולים כללי בישראל (14.8%) דומה לזו שנמצאה במרכזים רפואיים אחרים בעולם. עובדים עם אנאמנזה אישית או משפחתית של אלרגיה, החשופים ללטקס מעל שעתיים ביום ושבדמם נמצאה רמה גבוהה של IgEכללי, היו בסיכון גבוה ללקות בתופעות קליניות של אלרגיה ללטקס מטיפוס I. על סמך נתונים אלה, ניתן לאתר עובדים במערכת הבריאות שיש למנוע את המשך חשיפתם ללטקס, על-מנת למנוע או להפחית התהוות תופעות קליניות הקשורות באלרגיה ללטקס.

Hospital-At-Home as a Solution for the Treatment Requirements of Acute Exacerbation in Multiple Sclerosis

D. Steinmetz (1), H. Edelstein (1), S. Dishon (2), E. Berkovitz (1), A. Almany (1), A. Miller (2)

(1) Hospital-at-Home Department, Continuing Care Unit, Clalit Health Services, Haifa and Western Galilee District. (2) Multiple Sclerosis Center, the Neuroimmunology Unit, Carmel Medical Center. Faculty of Medicine and the Rappoport Institute for Medical Research, Haifa, Israel

Cooperation between the Multiple Sclerosis center at the Carmel medical center and the Hospital-at-Home (H.H) department of the continuing care unit in the Haifa and Western Galilee district of the Clalit Health Services has made it possible to give metylprednisolone intravenously to Multiple Sclerosis (M.S) patients during an acute exacerbation of the disease, in their home.

In this study, we describe the joint work of the two centers. We have summarized 30 treatment courses given to 26 patients in their homes, following referral by the M.S. center, in the year 1999.

The aims of the study included assessing satisfaction, safety and cose-effectiveness in a treatment course in the HH framework, as compared to the same treatment being conducted in the framework of hospitalization in various neurological departments, as was done in the past in the same group of patients.

The expenses involved in HH for this group of patients were only 14% of the parallel treatment in the hospital (a savings of 86%).

The treatment has proven to be extremely safe. There were no side-effects that required returning patients to the hospital, and the treatment was given in conditions of maximum comfort for the patient and his family.

A telephone survey was conducted, which compared the satisfaction with the HH treatment, and the burden caused the patient's family to prior hospitalization for the same treatment. For all of the parameters examined, greater satisfaction was distinctly proven in the HH treatment. In light of these findings, we can conclude that giving metylprednisolone intravenously to M.S patients during an acute exacerbation, in the HH framework, is a safe and cost effective treatment, preferred by the patient and his family.

Treatment of Traumatic False Aneurysm of the Thoracic Aorta with Stent Graft

R. Avrahami, M. Noyman-Levine, M. Haddad, A. Koren, J. Dahan, G. Sivak, A. Zelikovski,

Department of Vascular Surgery, Rabin Medical Center, Beilinson Campus, Petah Tikva

and Sackler School of Medicine, Tel-Aviv University, Israel

The treatment of traumatic false aneurysm of the thoracic aorta by endovascular stent graft may have advantages over conventional surgery. This is a case study of two women suffering from false aneurysm of the thoracic aorta caused in one by a knife injury and in the other by a car accident. After the patients became hemodynamically stable, a commercially available endothelial stent graft (Talent, Gor) was deployed. Recovery was rapid in the first patient. The second patient required emergency laparotomy for venous bleeding one day after stent placement; she died two weeks later, mainly from organ failure.

Conclusions: Endovascular techniques can be used in selected cases to treat thoracic false aneurysms thereby avoiding the complexity and morbidity of conventional surgery.

The Effect on Family Members of Treating Home-Hospitalized Patients

Netta Bentur, Avivit Moualem

JCD-Brookdale Institute, Jerusalem

Background: In recent years, chronic patients being treated at home are being joined by increasing numbers of acute and sub-acute patients. Although there has been a considerable expansion of formal services for home hospitalization, nevertheless a significant part of the burden of caring for these patients falls on their families. Many studies have examined the effect on the family of treating chronic patients at home, but very little is known about the effects on the family caregiver of treating an acute or sub-acute patient at home.

Goals of the study: a. To determine the main areas of care involving family members within the framework of home hospitalization. b. To assess the caregivers' sense of burden. c.To identify the causes of the feelings of burden. d. To examine the caregivers' specific difficulties. e. To identify the areas in which they are particularly interested in additional guidance.

Methodology: The study population included 179 primary caregivers of patients registered in four home hospitalization units. The data were collected during face-to-face interviews with the primary caregivers, in the patients' homes.

Findings: Half (49%) of the caregivers were the patients' spouses, and the rest were other family members, 67% were women. The average age was 56, and about a third were over 65. On average, they were involved in six areas of care. Fifty three percent reported that the burden they had to contend with was too heavy, 28% said it was not so heavy, and 19% said it was not heavy at all. A multi-variate analysis revealed that the feeling that the burden was too heavy had a statistically significant correlation with caring for another family member at home, being involved in 3+ areas of treatments, being married, 9+ years of education, the patients suffering from frequent pain or unable to reach the bathroom independently. Most (75%) of the caregivers reported three or more areas of burden which include the time devoted to care giving, and the effect of the treatment on the patient's health, mental and physical condition. Although 77% of them had received instruction on how to treat the patients, 29% cited at least one area in which they would have liked to receive more instruction, noting in particular the need to learn how to deal with changes in the patient's mental status.

Conclusions: Family members caring for home-hospitalized patients require more instruction and advice from the formal agencies during the daily care of the patient, particularly in specific subjects. There is a need to develop additional instruments for advice and instruction, in a broad range of areas, in order to assist the caregivers in their complex role. There is a need to continue to examine specific areas in which the family members require additional counselling and instruction, in order to better plan these services, and help improve the quality of care for home-hospitalized patients.
 

Attitude of Hospital Visitors Towards Cigarette Smoking inside Hospital Buildings; One More Step Towards a "Smoke Free Hospital" in Israel

S. Varsano*, S. Shachar⁺, O. Bacal⁺, N. Eldor⁺, G. Hevion**, M. Garenkin^#

Meir General Hospital, Sapir Medical Center, Kfar-Sava 44281 and Sackler Faculty of Medicine, Tel-Aviv University, Ramat-Aviv, Tel-Aviv, Israel ^*Asthma Care - Education Unit, Department of Pulmonary Medicine ⁺Meir School of Nursing **Hospital Management Office ^#Epidemiology and Medical Data Unit

In order to determine a policy within the hospital restricting smoking we previously surveyed the attitude of the hospital staff towards smoking inside the hospital buildings. In the present survey we examined the attitude of the hospital visitors on the same issue. One hundred and fifty-seven hospital visitors participated in the survey and answered a questionnaire; 93 visitors were smokers, 64 were non-smokers.

Eighty-eighth percent of the visitors smoked during their visit, 4 cigarettes on the average, during an average length of stay of 2.8 hours, until completing the questionnaire. Eighty-three percent of the smokers were aware of the law that prohibits smoking in public buildings, and 71% were aware of the signs and advertisements that prohibit smoking in the hospital. Two thirds of the smokers declared that they would have refrained from smoking in the hospital if others around them also refrained from smoking and justified the law that prohibits smoking in public buildings, including hospitals. Sixty-nine percent of the smokers declared that they were willing to cooperate with hospital management in restricting smoking to the hospital grounds outside the hospital buildings, and would accept directives regarding smoking restriction from any hospital personnel. In fact, only 11% of the smokers were requested to stop smoking during their visit.

These findings reinforce the results of our pervious survey conducted among the hospital staff and indicates the existence of a paradoxical vicious cycle of behavior among smokers and non-smokers, visitors and staff, in the hospital. On the one hand the smokers do not have the self-obedience necessary to stop smoking while visiting in the hospital, although they are aware of their misdeed. On the other hand the non-smokers lack the confidence that they will obtain the cooperation of the smokers, although the smokers are willing to cooperate. Both groups expect someone else to either actively restrict them from smoking or to encourage them to restrict the smokers.

Our findings suggest that this “someone else” is the hospital management (and the staff endorsed to implement this directive).

Diagnosis and Therapy in Acute Stroke: A Rehabilitation Center Viewpoint

M. Motin, J. Streifler, A. Tsur, H. Ring

Neurological Rehabilitation Dept., Loewenstein Rehabilitation Center, Ra'anana; Neurological Unit, Rabin Medical Center, Golda Campus, Petah Tikva and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University, Ramat Aviv

The extent of the diagnostic work-up of patients with acute stroke was evaluated in 101 patients admitted for rehabilitation during a 4-month period in 1997. This included specific blood tests and neuro- and cardiac imaging, and compared the extent of work-up in a community hospital versus a rehabilitation center. Comparisons were also made with similar investigations 10 and 20 years earlier.

Results demonstrated that the trend to admit younger stroke patients (<50 years) to neurological (as opposed to medical) departments observed between 1977-1987 persisted in 1997.

The use of CT scan increased dramatically from 1977 to 1987 (19% vs 78%), and in 1997 was actually 100% The use of carotid duplex and echocardiography increased steadily during the 3 decades reaching 26% and 28% respectively. Tests for thrombophilia were seldom done. However, in neurological departments it was done in about 50% of the younger stroke patients. In neurology departments carotid duplex was done 2 to 3 times more often than in medical departments.

During rehabilitation imaging tests were done once or more in almost half the patients. The results and those of additional blood tests, have led to modification of antithrombotic treatment in 14% of the younger group and 4% of the older group.

We have clearly shown that while stroke work-up has become more comprehensive in recent years, there is still much to do in this field. Stroke units or teams in our general hospitals will increase stroke awareness, improve work-up and hasten definitive treatment.
 

עמירה קן-דרור, חנן שניידר, נעמה קונסטנטיני

שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה, היח' לטיפול נמרץ לב, בי"ח כרמל, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט

פגיעה קהה (blunt) בבית החזה של ספורטאי צעיר עם לב בריא לחלוטין, עלולה לגרום למוות פתאומי כתוצאה מדום לב. למי שנכח באירוע כזה החוויה קשה, מתסכלת ובלתי נשכחת. מצאנו לנכון לסקור תופעה זו, ולהביאה לידיעת ציבור הרופאים; ראשית, כדי לעורר מודעות לקיומה, להכיר אותה ולנסות ללמוד להתמודד עם מניעתה ואופן הטיפול הנכון בעת התרחשותה. שנית, כהזדמנות נוספת לריענון הידע אודות הסיבות הקרדיו-ואסקולריות למוות פתאומי בהקשר עם פעילות גופנית ולסקירת הספרות העדכנית.
 

Regulation of Natural Medicines in Israel and Abroad

T. Lavy, B. Haran, J. Shemer, S. Shani

Israel Ministry of Health, Pharmaceutical Policy and Economics Unit; Israel Center for Technology Assessment in Health Care; Gertner Institute for Epidemiology and Health Policy Research; Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Hand-in-hand with the public's growing interest in health care, there has been an increasing demand for natural health products considered both safe and medically effective. But many such products have not been shown to meet efficacy and safety criteria and therefore can not be registered as pharmaceuticals. On the other hand, it is quite clear that some products do have pharmacological activity and are being used for therapeutic or preventive effects.

In Israel, the marketing rules for food or dietary supplements prevent their manufacturers from claiming medicinal/healing properties that the product might have, and allow only limited health statements. But great demand for these products has created massive publication attributing medicinal indications for products whose quality, efficacy and safety have neither been examined nor proven according to accepted medical criteria.

We review the regulation and supervision of natural health products in Israel and other developed countries and find a broad range of opinions about natural health products. They range from acceptance as conventional drugs reimbursable by the health insurance, as in Switzerland and Germany, to their status as dietary supplements requiring no significant authorization or supervision, as in the USA.

Analysis of the current situation in Israel and the western world would indicate that some natural health products do possess pharmacological activity and therefore manufacturers should be allowed to make limited claims for specified therapeutic properties. A stricter set of registration regulations are needed for proof of safety, efficacy and quality of these products, but more lenient than those for registering a pharmaceutical product.

Cells-Preliminary Report Immunohistochemical Identification of Testicular Germ

Batia Bar-Shira Maymon, Gedalia Paz, Leah Yogev, Ron Hauser, Letizia Schreiber, Amnon Botchan, Haim Yavetz

Institute for Fertility Study, Lis Maternity Hospital; Pathology Institute, Tel Aviv-Sourasky Medical Center; and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

The use of testicular spermatozoa for intracytoplasmic sperm injection introduced a new treatment modality for management of male infertility.

Since testicular biopsies of non-obstructive azoospermic men are not homogenous in their histological patterns, identification with certainty of focal spermatogenesis might be difficult, particularly in those with small foci of spermatogenesis. We used an immunohistochemical marker of the male germ line, an antibody generated against RBM (RNA-binding-motif), to recognize with high precision the presence of germ cells in the biopsy. Biopsies of 30 men with azoospermia, most with non-obstructive azoospermia and a few with obstruction of the vas deferens, were evaluated.

Immunohistochemical staining for RBM protein contributed to the detection and accuracy of the identification of germ cells. Furthermore, this immunohistochemical technique aided the histopathologist to focus on even small foci of spermatogenesis. Absence of the protein expression confirmed the diagnosis of Sertoli-cell-only syndrome. The results indicate that expression of RBM can be a diagnostic marker for identifying the germ cells of small concentrations of spermatogenesis. This method can enhance the accuracy of histopathological evaluation of testicular biopsies that had formerly relied mainly on hematoxylin-and-eosin staining.

Ent of Femoral Artery Pseudo-Aneurysms 

G. Szendro, A. Klimov, A. Lennox, B. Jonathan, L. Avrahami, B. Yechieli, M. Griffin, S. Yurfest, Y. Charach, L. Golcman, A.N. Nicolaides

Vascular Surgery Dept., Soroka Medical Center, Beer Sheba; Irvine Laboratory for Cardiovascular Investigation and Research, St. Mary's  Hospital, Imperial College Medical  School, London; Vascular Laboratory, Soroka Medical Center, Beer Sheba; and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

The femoral artery remains the most used peripheral site for radiological catheter access. With a greater number of both diagnostic and therapeutic procedures being performed by interventional radiologists and cardiologists, and with larger catheters being used for stenting and endovascular grafting, the incidence of iatrogenic pseudo-aneurysms reported has reached as high as 0.5-2%. Ideally, they should thrombose spontaneously. However, when this does not occur, management options include: observation, ultrasound-guided obliterative compression, direct thrombin injection, embolization, stent graft insertion, and very rarely- surgery.

During a 7-year period (1992-1999) we treated 131 cases of femoral artery false aneurysms. Until 1998 ultrasound-guided compression-obliteration, with a 95% success rate, was our method of choice. Since 1998, direct thrombin injection, with 100% success in 24 cases, has become our preferred method. It is pain-free, fully successful even in anticoagulated patients, and is currently our treatment of choice.

Nutritional Status and Vitamin B⁶ Supplementation in the Institutionalized Elderly

Felicia Stern, Yitshal N. Berner, Zeev Polyak, Sophya Bernadiner, Margarita Komarnitsky, Ben Ami Sela, Ram Doolman, Yoseph Dror

Institute of Biochemistry, Food Science, and Nutrition, Hebrew University of Jerusalem; Subacute Dept. and Clinical Nutrition, Hartzfeld Geriatric Hospital, Kaplan Medical Center, Gedera; and Institute of Chemical Pathology, Sheba Medical Center, Tel Hashomer

Nutritional status and vitamin B⁶ status were assessed in 18 men and 32 women, average age 84, living in a home for the aged. Average proportion of energy derived from protein was higher than the recommended; fiber intake was very low. Also low were intakes of calcium, magnesium, zinc, copper, vitamins D and E, thiamin, folic acid and vitamin B⁶.

Supplementation with vitamin B⁶ (10mg/d) for 28 days in those with the lowest B⁶ status assessed by B⁶ intake, activation coefficient of aspartate transaminase and plasma pyridoxamine concentrations led to improved B⁶ status (marked decrease in activation coefficient) and increased synthesis and decreased degradation of many short-lived neutrophil proteins. Though our elderly enjoy a variety of foods, some have marginal deficiencies that can be improved. Therefore, in the institutionalized elderly, micronutrient supplementation should be administered at a level low enough to be safe (below recommended upper level of intake) but high enough to be effective.