• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ספטמבר 2014

        אסנת רזיאל, נאסר סקרן ודוד גויטיין
        עמ'

        אסנת רזיאל1, נאסר סקרן1,2, דוד גויטיין1,3

        1קבוצת אסיא מדיקל, מרכז רפואי אסותא, תל אביב, 2מחלקה לכירורגיה א', בית חולים העמק, עפולה והפקולטה לרפואה של הטכניון, חיפה, 3מחלקה לכירורגיה ג', מרכז רפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        מגפת ההשמנה הוכרה זה מכבר כבעיה עולמית. יותר משליש מהמבוגרים וכ-15% מן הילדים והמתבגרים מוגדרים כלוקים בהשמנת יתר. רשויות הבריאות בכל העולם מנסות להתמודד עם הבעיה בגישה רב תחומית, גם בהיבט המניעה וגם בהיבטים הטיפוליים. בחיפוש אחר הגורמים להשמנת יתר ולחוסר היכולת לשמור על המשקל, נחקר בשנים האחרונות הקשר בין הפרעות קשב וריכוז (ADHD) והשמנה. הקשר ניתן להסבר על פי שתי תיאוריות: הפרעות קשב וריכוז תורמות להשמנה בגלל האכילה האימפולסיבית, הקשר בין שתי התופעות מקורו במנגנון פסיכופתולוגי משותף.

        הפרעות קשב וריכוז מופיעות לרוב בילדות וכוללות אימפולסיביות, מוסחות דעת והיפראקטיביות, וברוב הילדים הללו ממשיכות גם לחיים הבוגרים ומתבטאות בתסכול, חוסר ארגון, ותגובה רגשית גבוהה. הטיפול בהפרעות קשב מחייב לרוב שילוב של טיפול תרופתי לצד טיפול נפשי וסיוע גופני (כגון ריפוי בעיסוק), וכן הנחיה בנוגע לתזונה נכונה. לצד אלו, חשוב גם ייעוץ של גורם מקצועי המעריך את התמונה החברתית והמערכתית (פסיכולוג חינוכי/עובד סוציאלי).

        רוב המחקרים על הקשר בין ADHD  והשמנת יתר התבצעו על אנשים שהגיעו לייעוץ לגבי השמנה, ונמצא ששיעור הפרעות הקשב אצלם גבוה משיעור ההפרעות בכלל האוכלוסייה (בילדים ובמבוגרים). אותם מטופלים עם השמנת יתר שטופלו בתרופות בהפרעת הקשב, הצליחו לרדת במשקל בצורה יעילה יותר. בנוסף נמצא, כי מנותחים בריאטריים בעלי הפרעת קשב וריכוז הקפידו פחות על ביקורי המעקב לאחר הניתוח.

        נראה שהפתרון לבעיה הוא ראשית באבחון הפרעות הקשב בקרב הלוקים בהשמנת יתר, ובשלב השני על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי שירתום את הפרעת הקשב לצרכים של הירידה במשקל, כגון זיהוי נקודות המשבר (שעמום, דכדוך, עיסוק באוכל) והסטת תשומת הלב לתהליכים בונים, כמו פעילות גופנית או פעילות אחרת שאיננה קשורה במזון.

        יוני 2014


        עמ'

        איתי איילון1, שי בן שחר2, אורי איל3,4, נעמי ויינטרוב3,4

        1מחלקת ילדים, 2המכון הגנטי, 3היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים, בית חולים דנה-דואק לילדים, מרכז רפואי סוראסקי, 4מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב 

         

        הקולטן האנדרוגני הוא גורם שעתוק תוך תאי המכיל ארבעה אזורים תפקודיים. באזור שבו מתבצע שפעול הקולטן, קיים מקטע המתאפיין בפולימורפיזם של מספר חזרות חומצות הגרעין CAG. בעבודות מעבדה הודגם קשר הפוך בין מספר החזרות לבין פעילותו של הקולטן. בהתבסס על עובדה זו נערכו עבודות מחקר רבות, שניסו לקשור בין פולימורפיזם זה לבין הפרעות שבבסיסן עומדות חסר או יתר פעילות של הורמוני המין הזכריים. במאמר סקירה זה אנו מתארים מקצת מאותם מצבים אשר ביטויים הקליני ולעיתים גם מהלכם נמצא שורים לפולימורפיזם המתואר. אנו סבורים כי בכל הפרעה שבה מעורבים הורמוני המין הזכריים, קיימת סבירות כי מידת פעילותו של הקולטן האנדרוגני כביטוי למספר חזרות ה- CAG, עשויה להוות גורם המשפיע על חומרת ההפרעה.


        עמ'

        יוסף לוין, דורון תודר, זאב קפלן

        המרכז לבריאות הנפש באר שבע, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע

         

        במאמר שלהלן אנו דנים בשאלת היחסים האפשריים בין שני תחומים: הפסיכיאטריה והנירולוגיה. בסקירה להלן נסקור הקשת הרחבה של היחסים האפשריים בין התחומים לצד שקילת היתרונות והחסרונות של כל יחס אפשרי, בתקווה כי דיון כזה ואחרים יאפשרו החלטה מושכלת בדבר בניית הקשרים עתידיים  בין שני התחומים. קשת היחסים בין התחומים נסקרת לאור היחסים האפשריים הקיימים בין שתי קבוצות בעולם המתמטי, תוך התייחסות לפתרונות שהוצעו לבעיה הפסיכופיזית או בעיית גוף-נפש.     

        אפריל 2014

        מנחם לאופר, טומס קלר, ולדימיר גרשמן, צבי פרמן ומירי שריד
        עמ'

        מנחם לאופר1, טומס קלר2, ולדימיר גרשמן2, צבי פרמן2, מירי שריד3, אילן ליבוביץ4

        1מח' אורולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 2שירותי בריאות כללית, 3מכון שריד לשירותי מחקר, 4מח' אורולוגית, בית חולים מאיר, כפר סבא

        הקדמה: אוסטיאופניה ואוסטיאופורוזיס פוגעות בגברים רבים בגיל המבוגר ובשכיחות רבה יותר בקרב חולים בסרטן הערמונית. טיפול הורמונאלי בחולי סרטן הערמונית מעלה את הסיכון לירידה בצפיפות העצם ולשברים. למרות זאת, קיימת מודעות נמוכה לצורך באבחון אוסטיאופורוזיס בגברים ולצורך בטיפול בה.

        מטרות: העלאת המודעות לאוסטיאופורוזיס בחולי סרטן הערמונית בקרב הרופאים המטפלים, ובדיקת היענות החולים ורופאי המשפחה להמלצת האורולוג לטיפול בביספוספונאטים.

        שיטות מחקר: נכללו גברים עם אבחנה של סרטן הערמונית שמילאו אחד משלושה תנאים: (א) גיל מעל 70 שנה, (ב) גיל מעל 60 שנה אם נמצאו במהלכו של טיפול ב-GNRH-Analogue מעל ל-12 חודשים או (ג) חולים עם אבחנה ידועה של אוסטיאופורוזיס או אוסטיאופניה שטרם טופלו. החולים הופנו על ידי האורולוג לבדיקת צפיפות עצם. לחולים עם אבחנה של אוסטיאופניה או אוסטיאופורוזיס, ניתנה המלצה לביספוספונטים פומיים. ההיענות לטיפול וההתמדה בו נבדקו במהלך תקופת מעקב של שישה חודשים.

        תוצאות: השתתפו במחקר 28 רופאים אורולוגים מ"שירותי בריאות כללית" ו"מכבי שירותי בריאות". בקרב 180 חולי סרטן הערמונית נמצאה אבחנה של אוסטיאופניה קשה (52%) או אוסטיאופורוזיס (48%) וניתנה המלצה לטיפול. 153 חולים החלו בטיפול (85%) ומתוכם 147 חולים (82%) ו-136 חולים (76%) התמידו בטיפול בביספוספונאטים כעבור שלושה חודשים ושישה חודשים, בהתאמה. רופאי המשפחה אימצו המלצות אורולוגים לטיפול בביספוספונאטים ב-123 חולים (68%).

        מסקנות: הודגמו היענות גבוהה של החולים לאבחון ולהמלצה טיפולית באוסטיאופורוזיס והתמדה בטיפול בביספוספונאטים. קיימת רמת הסכמה גבוהה של רופאי המשפחה להמלצות האורולוגים.

        דיון: זהו מחקר ייחודי שבו הודגמו תוצאות גבוהות מהצפוי בתחום ההיענות וההתמדה בטיפול תרופתי לבעיה רפואית שאינה אורולוגית. המימצאים מפתיעים לטובה גם בקשר המקצועי בין אורולוגים לרופאי משפחה. במחקר הודגמה בנוסף היכולת לגייס חולים רבים בפרק זמן קצר במערך הרפואה השניונית בקהילה.

        סיכום: במחקרנו זה, מודגם ההכרח למודעות גבוהה לאוסטיאופורוזיס בגברים מבוגרים הלוקים בסרטן הערמונית, ומוכח קשר מקצועי מועיל בין הרופא השניוני לרופא המשפחה.

        הערה: המחקר נערך במימון ובחסות חברת "סנופי ישראל". ד"ר מירי שריד הועסקה על ידי חברת "סנופי ישראל" לצורך קליטת הנתונים והעיבוד הסטטיסטי.

         

        צפורה אברהם, אורנה בראון-אפל וליטל קינן-בוקר
        עמ'

        צפורה אברהם1,3, אורנה בראון-אפל1, ליטל קינן-בוקר1,2

        1בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, חיפה,  2המרכז הרפואי זיו, צפת, 3המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

        סרטן השד הוא השאת השכיחה ביותר בנשים בעולם כולו. בישראל, סרטן השד הוא גורם התמותה המוביל בקרב נשים ומהווה כ-19.3% מכלל התמותה כתוצאה מסרטן בנשים. על פי רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות בישראל, מספר החולות החדשות המאובחנות מידי שנה הוא 3,800 כאשר מתוכן 3,400 עם מחלה חודרנית. בנוסף לגורמי סיכון מוכרים לסרטן השד, חשיפה לעישון כפוי (SHS- Second Hand Smoke) היא משתנה שהוצע כגורם סיכון אפשרי למחלה, אך מימצאי עבודות שנבדק בהם הקשר בין עישון כפוי לסרטן השד בנשים שאינן מעשנות, לא היו עקביים. לאחרונה, נבדקה האפשרות של יחסי הגומלין (אינטראקציה) בין חשיפה לעישון כפוי לבין פולימורפיזם של הגן ל-NAT2 כהסבר לחוסר עקביות זה.

        לאיתור גורמי סיכון חדשים למחלות קשות ושכיחות יחסית, נודעת חשיבות רבה בהיבט של מניעה וזיהוי אוכלוסיות בסיכון. המטרות בסקירתנו הנוכחית הן לדווח על המחקרים העוסקים בקשר בין עישון כפוי לבין הימצאות סרטן השד, תוך התייחסות למצב (סטאטוס) הגן NAT2 וניסיון לבדוק את השפעתו על קשר זה.

        המימצאים העיקריים מלמדים כי עישון פעיל ועישון כפוי מהווים גורמי סיכון לסרטן השד, והשפעה זו משתנה  (effect modification) לפי פנוטיפ ה-  NAT2

        לסיכום, המאמרים שנסקרו מצביעים על אפשרות של קשר בין עישון כפוי וסרטן השד, למרות שבחלקם הראו תוצאות סותרות ככל הנראה בשל השונות המתודולוגית של המחקרים ועוצמת מחקר נמוכה. העדויות הקיימות מחזקות את ההשערה כי הרקע הגנטי, כפי שהוא מתבטא בפולימורפיזם לגבי האנזים NAT2, משפיע על קשר זה.

        פברואר 2014

        רמית מעוז-סגל וננסי אגמון-לוין
        עמ'

        רמית מעוז-סגל, ננסי אגמון-לוין

        מכון זבלדוביץ' למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

        תכשירים לצביעת שיער קיימים מימיה של קליאופטרה ועד ימינו אנו, והרצון להסתיר את אניצי השיער הלבן חוצה מגדרים, מגזרים ותרבויות. לאחרונה, התעוררה סערה תקשורתית עת הופיעה קייט מידלטון, מלכתה לעתיד של אנגליה, כאשר שורשי שערותיה מלבינים (תמונה 1). במהלך אותו השבוע פנתה אלינו צעירה שאובחנה כלוקה ברגישות יתר לצבע  Para-phenylenediamine (PPD) המשמש כחומר הצבע במרבית צבעי השיער. הלוקים ברגישות ל-PPD נאלצים להימנע מחשיפה לחומר זה, אשר עלול לגרום לתגובה אלרגית קשה ביותר בעור. המטופלת פנתה לעזרתנו לאחר שפנתה לרשתות פארם שונות, רוקחים, חנויות טבע, חנויות שמשווקות מוצרי שיער, מספרות ואף למשרד הבריאות, מהם למדה כי אין להשיג בישראל צבע שיער נטול PPD, למעט חינה אדומה, אשר לרוב אינה נותנת מענה להסוואת שיער לבן.

        ינואר 2014

        גיל הררי
        עמ'

        גיל הררי1,2

        1מדיסטט - סטטיסטיקה ברפואה, 2בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

        מובהקות סטטיסטית, המכונה גם ערך הp- (p-value), ורווח סמך (Confidence Interval), הם מדדים סטטיסטיים נפוצים ועיקריים בניתוח סטטיסטי של מחקרים בתחום הרפואה ומדעי החיים. מדדים אלו מספקים מידע משלים לגבי ההסתברות הסטטיסטית והסקת מסקנות לגבי המשמעות הקלינית של מימצאי מחקר. בסקירה זו מובאות השיטות, נערכת השוואה ביניהן, תוך עמידה על התאמתן לצרכים שונים בניתוח תוצאות מחקרים, וניתן הסבר באילו מצבים מומלץ לנקוט בכל שיטה.

        נובמבר 2013

        שלמה משה ומשה לוין
        עמ'
        שלמה משה1,2, משה לוין3 

        1מכבי שירותי בריאות, המרפאה לרפואה תעסוקתית, חולון, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, בית הספר לבריאות הציבור, החוג לרפואה סביבתית ותעסוקתית, 3מכבי שירותי בריאות, המירפאה לרפואה תעסוקתית, נתניה

        ה- European Respiratory Society הוא כנס חד שנתי של האגודה האירופאית למחלות ריאה. במסמך זה מסוכמת הפעילות בכנס זה בהיבט הסביבתי והתעסוקתי.

        אוקטובר 2013

        שלמה ברק
        עמ'

        שלמה ברק

        המכון לרפואת שיניים וניתוחי פה ולסת, המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה

        המטרה בסקירתנו היא להציג את הקשר בין חבלת "צליפת שוט" לבין תסמונת כאב והפרעה בתפקוד הטמפורומנדיבולרי (TMD).

        ניסיון קליני ומחקרים מראים על קיום קשר בין חבלת "צליפת שוט" לתסמונת ומתארים את מנגנון החבלה. מדווח בסקירתנו על סימני התסמונת, הבדיקות הקליניות ובדיקות הדימות המקובלות לאבחון.

        הטיפול המקובל בתסמונת כולל פיזיותרפיה, תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים וסד סגרי לשיניים.

        ספטמבר 2013

        ורד חיבה, בינה רובינוביץ, מיכל חוברס, ריטה הלינגר, חפציבה מדר, ג'יהאד בשארה, לאונרד ליבוביץ ומיכל פאול
        עמ'
        ורד חיבה2,1, בינה רובינוביץ3, מיכל חוברס4,2, ריטה הלינגר3, חפציבה מדר3, ג'יהאד בשארה2,1, לאונרד ליבוביץ5,2, מיכל פאול2,1

         

        1היחידה למחלות זיהומיות, מרכז רפואי רבין, בילינסון, פתח תקווה, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, 3היחידה למניעה ובקרה של זיהומים, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 4היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא, 5מחלקה פנימית ה', מרכז רפואי רבין, בילינסון, פתח תקווה

         

        מטרה: להעריך את ההיענות לקריטריונים לאשפוז וניהול הטיפול בחולים המאושפזים עם שפעת 2009 A/H1N1 מתועדת, בתקופה שבה ניתנו הנחיות ארציות לאבחון, אשפוז וטיפול חולים עם שפעת פנדמית.

        שיטות: נערך מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל את כלל החולים המבוגרים עם שפעת A/H1N1 מוכחת במעבדה שנרכשה בקהילה, אשר אושפזו בשלושה בתי חולים בישראל בין התאריכים 22.7.2009-15.2.2010. איסוף המידע נעשה מתוך הרשומות הרפואיות בצורה אחידה בשלושת בתי החולים. השווינו בין בתי החולים מבחינת נתוני הרקע של החולים, חומרת שפעת והימצאות סיבוכים בהגעה לאשפוז, ניהול החולה בבית החולים ותוצאות. ביצענו תבחיני כי בריבוע ANOVA ו-Kruskal-Wallis להשוואה בין בתי החולים.

        תוצאות: נכללו במחקר 496 חולים עם שפעת A/H1N1 מתועדת. הגיל הממוצע היה 44 שנים. נצפו מעט הבדלים במאפייני הרקע של החולים. הבדלים משמעותיים נצפו בתסמיני וסימני שפעת וסיבוכים בעת הגעתם לאשפוז, כולל דרגת חום, תסמינים נשימתיים, היפוקסיה, דלקת ריאות, וחומרת מחלה (p <0.05 עבור כולם). נמצאו הבדלים במתן ותזמון טיפול באוסלטמיוויר, הניתן ל-79.5% (154/194) מהחולים בבית חולים אחד ול-98.9% (176/178) בבית חולים אחר. טיפול אנטיביוטי היה שכיח בשלושת בתי החולים (סה"כ 71% [351/496] מהחולים), אך נמצאו הבדלים בין בתי החולים מבחינת סוג האנטיביוטיקה. היחס בין רופאים מומחים למחלות זיהומיות למספר מיטות בבית החולים נע בין 0 ל-0.35 ל-100 מיטות.

        מסקנות: הובחנה שונות משמעותית בין בתי החולים בניהול של חולים המאושפזים עם שפעת A/H1N1 2009, מבחינת מאפייני החולים שאושפזו והטיפול בהם. זאת למרות הנחיות ארציות לניהול אחיד של חולי שפעת פנדמית.

        אוגוסט 2013

        טלי זילברשטיין, אלדד זילברשטיין ואושרה ספיר
        עמ'

        טלי זילברשטיין1, אלדד זילברשטיין2, אושרה ספיר3

        1החטיבה לגינקולוגיה ומילדות, 2המחלקה לכירורגיה פלסטית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, והפקולטה למדעי, הבריאות,  אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, באר שבע, 3המחלקה להנדסה כימית, המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון

        סרטן הערמונית הוא מהמחלות הממאירות הנפוצות ביותר, ומהווה גורם התמותה השני מבין כלל סוגי הסרטן בקרב גברים במדינות המערב. פורסמו דיווחים, כי כבר בעשור השלישי והרביעי לחיים ניתן למצוא שאתות מיקרוסקופיות ללא תסמינים בערמונית של כ-30% מהגברים. ליקופן היא מולקולה מסיסת שומן ממשפחת הקרוטנואידים, הקיימת בריכוזים גבוהים בירקות ופירות אדומים, והיא בעלת פעילות נוגדת חמצון. מצויות עדויות מעבדה המסבירות את מנגנון הפעולה של ליקופן כמעכב התפתחות של שאתות ממאירות שונות, ופורסמו מחקרים אפידמיולוגיים שמראים כי למזונות עשירים בליקופן השפעה מגנה כנגד התפתחות שאתות ובמיוחד סרטן הערמונית. בעבודתנו נסקרים המימצאים המסבירים את הפעילות של ליקופן, אופן פעולתו, זמינותו הביולוגית והשפעתו על מניעת סרטן בכלל וסרטן הערמונית בפרט.

        בהאא אבו ריא, אלן במברגר ויצחק סרוגו
        עמ'
         בהאא אבו ריא 1, אלן במברגר2, יצחק סרוגו 1,2 

        1מחלקת ילדים, 2היחידה למיקרוביולוגיה קלינית, מרכז רפואי בני ציון, והפקולטה לרפואה, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל, חיפה

        כיבים בדרכי המין יכולים להיגרם עקב מחלה זיהומית או לא זיהומית. הזיהומים השכיחים ביותר במדינות המערב הם שלבקת פשוטה (הרפס סימפלקס) ועגבת. זיהומים אלה יכולים להיות משולבים עם מחוללים אחרים שעוברים במגע מיני. כמו כן, מחלה כיבית מעלה את הסיכון להדבקה ב-HIV. אבחנה המבוססת על אנמנזה ומימצאים קליניים בלבד לרוב אינה מדויקת דיה. לכן נדרש אבחון מעבדה לשלבקת פשוטה ועגבת הכולל: סרולוגיה מהדם, תרבית ו-(PCR) Polymerase Chain Reaction מהכיב לשלבקת פשוטה, ובדיקה ב-Dark field לעגבת בשלבים הראשונים של ההדבקה וסרולוגיה מהדם בהמשך. לאחרונה, במעבדות קליניות רבות הוחל בביצוע שיטת סקר הפוכה לאבחון עגבת (תבחין Treponema pallidum ראשון ולאחריו תבחין Non treponema pallidum), מה שעלול לגרום לטיפול אנטיביוטי מיותר לחולים עם מחלה שטופלה בעבר. במחלות הגורמות להתפתחות כיבים בדרכי המין, יש מקום להתחיל טיפול מוקדם על בסיס האבחנה הסבירה ביותר, בהסתמך על המימצאים הקליניים, הנתונים האפידמיולוגיים ותוצאות המעבדה, במטרה להפחית את הסיכון להמשך ההדבקה.

         

        יולי 2013

        נסרה אדלבי,מיכה ברחנא, עוזי מלמן ורפאל כראל
        עמ'

        נסרה אדלבי1,2,מיכה ברחנא1, עוזי מלמן4,3, רפאל כראל1

        1אוניברסיטת חיפה, בית הספר לבריאות הציבור, חיפה, 2בית החולים לגליל מערבי, נהרייה, 3שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי, 4המחלקה לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה, הטכניון, המכון הטכנולוגי לישראל, חיפה

        הקדמה: הקשר בין ברות (דיאטה) ים תיכונית (Mediterranean diet) לבין הסיכון הכולל להיארעות מחלת סרטן, נחקר במספר מחקרים בעבר. מידע על קשרים מעין אלה באוכלוסייה הערבית בישראל הוא מצומצם ביותר.

        מטרות: השוואה בין ציון ברות ים תיכונית בקרב חולי סרטן לבין הציון בקרב לא חולי סרטן ערבים ישראלים מבוגרים. המטרה הייתה לזהות גורמי סיכון הניתנים להתערבות ולמניעת תחלואה.

        שיטות: מחקר מקרה בקרה בערביי צפון הארץ, שנכללו בו 200 מבוטחים מבוגרים של שירות רפואי אזורי.

        תוצאות: נמצא קשר הפוך בין ניקוד תזונה ים תיכונית לבין היארעות סרטן OR = 0.4) (95% CI = 0.260-0.612, p = 0.000).

        מסקנות: היענות גדולה יותר לתזונה ים תיכונית קשורה בשכיחות פחותה של הסרטן. לפיכך, אימוץ דפוס תזונה זה נראה כממתן הן שכיחות השמנת יתר והן סיכוני תחלואה כרונית.

        יוני 2013

        יוסף לוי, איריס ברשק, קמילה אביבי, דליה בר-אילן, מרדכי גוטמן, דן אדרקה, רענן ברגר ורינת יעקובי
        עמ'
        *יוסף לוי1, *איריס ברשק2, קמילה אביבי2, דליה בר-אילן2, מרדכי גוטמן1, דן אדרקה3, רענן ברגר3, רינת יעקובי4

        1המחלקה לכירורגיה כללית ב', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2המכון לפתולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר,  אוניברסיטת תל אביב 3המכון לאונקולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 4המרכז לאבחון מולקולארי, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

         

        *המחבר הראשון והשני תרמו תרומה שווה למאמר.

        רקע: בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בטיפול בסרטן הכרכשת והחלחולת (Colorectal (cancer משלח גרורות, עם התפתחותם של נוגדנים חד שבטיים כנגד  EGFR: Cetuximab (Erbitux) ו- Panitumumab, הגורמים לחסימת הקולטן, ולעצירת תהליכים תוך תאיים המשפיעים על חלוקת התא והיצמדותו, אנגיוגנזה, נדידה ותוחלת חיי התא. בהמשך לפיתוח נוגדנים אלו, נמצאה התאמה בין נוכחות מוטציות בגן K-ras לבין עמידות לטיפול ב-Cetuximab. כיום קיימת המלצה גורפת לביצוע ניתוח של הגן K-ras מרקמת שאת בחולים עם סרטן כרכשת מפושט, טרם התחלת הטיפול הביולוגי.

        החלבונים Amphiregulin ו-Epiregulin משויכים לגורמי הגדילה האפידרמיים (EGF) ופועלים דרך קולטני EGFRs. ביטוי עודף נצפה במגוון ממאירויות וכן במחלות שאינן ממאירות. ביטויים ניתן לזיהוי בדגימות רקמה מממאירויות כרכשת ומחולי כרכשת על פי בדיקות אימונוהיסטוכימיות.

        במחקר שנערך על ידי Jacobs  וחב', נצפה קשר בין רמת ביטוי mRNA של אמפירגולין ואפירגולין בתאי סרטן הכרכשת מסוג Wild Type K-ras לבין תגובה קלינית ל-Cetuximab.

        מטרת העבודה: בדיקת הימצאות קשר בין נוכחות מוטציה בגן K-ras ובין רמת ביטוי החלבונים אמפירגולין ואפירגולין ברקמת סרטן הכרכשת.

        חומרים ושיטות: במחקר רטרוספקטיבי, נבדקו 30 דגימות מחולי סרטן כרכשת לנוכחות מוטציה בגן ל-K-ras, ובמקביל נבדקה נוכחותם של החלבונים אפירגולין ואמפירגולין ברקמה על פי צביעה אימונוהיסטוכימית. 

        תוצאות: מתוך 30 דגימות הרקמה, ב-14 (46.66%) דגימות נצפתה מוטציה בגן ל- K-ras. מתוך 30 דגימות הרקמה, ב- 15 דגימות (50%) נצפתה צביעה חיוביות ל-Amphiregulin, ועבור Epiregulin, ב-10 דגימות (33.3%) נצפתה צביעת נוגדן חזקה, ב-10 דגימות (33.3%) נצפתה צביעת נוגדן חלשה וב- 10 דגימות (33.3%) לא נצפתה צביעה כלל. על בסיס נתונים אלו לא נמצא קשר בין היארעות מוטציה בגן ל- K-ras לנוכחות החלבונים Epiregulin ו-Amphiregulin ברקמת שאת של סרטן כרכשת וחלחולת.

        אפריל 2013

        שירלי בנני, פרנציסק שלפר, לילך לייבנזון, ליזה סאידל-אודס, יונת שמר, אורלי שגיא, אברהם בורר וקלריס ריזנברג
        עמ'

        *שירלי בנני1, פרנציסק שלפר1, לילך לייבנזון2, ליזה סאידל-אודס1, יונת שמר3, אורלי שגיא4, אברהם בורר1, קלריס ריזנברג1

        1מרכז איידס, 2החטיבה לגינקולוגיה, 3המעבדה לווירולוגיה, 4המעבדה לפרזיטולוגיה, בית החולים האוניברסיטאי סורוקה ופקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

        *עבודה זו נערכה כהתנסות מחקרית להשגת תואר MD בפקולטה למדעי הבריאות, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

        רקע: תחלואה כפולה של HIV ומחלות מין נוספות נפוצה מאוד. המרכז לבקרה ומניעת מחלות זיהומיות בארה"ב (CDC) ממליץ לערוך בדיקות סקר למחלות מין אחת לשנה לכל נשאי HIV. קיימים רק נתונים מעטים בנושא התחלואה הכפולה שלHIV  ומחלות מין אחרות בישראל, ואין כיום המלצות ברורות.

        המטרה במחקר: להעריך את שכיחות מחלות המין בקרב נשאיות HIV במירפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. מטרה נוסף היא להשוות שכיחות וגורמי סיכון להדבקה במחלות מין, בין נשאיות ממוצא אתיופי לבין נשאיות ממוצא אחר.

        שיטות המחקר: נכללו במחקר 85 נשאיות HIV המטופלות במרכז למחלות זיהומיות של בית החולים האוניברסיטאי סורוקה. נאספו נתונים דמוגרפיים, קליניים, והרגלים מיניים. משטחים לדניים (וגינאליים) נבדקו ל-1HSV ול-2HSV (PCR), אוראופלסמה אורוליטיקום ומיקופלסמה הומיניס (תרבית), וגונוריה (תרבית). לזיהוי הדבקה ב-HBV, HCV ועגבת נלקחו בדיקות סרולוגיות.

        תוצאות: בקרב 32 (37.6%) מהנכללות במחקר נמצאה עדות למחלת מין אחת לפחות, וב-11 (12.9%) נמצאו שתיים או יותר. המזהם השכיח ביותר בקרב הנכללות במחקר היה אורופלסמה אורוליטיקום (29.4%). נמצאה שכיחות נמוכה של מיקופלסמה הומיניס, HSV-1 ו-HSV-2, עגבת, ניסריה גונוריאה ו-HBV. למרות הבדל משמעותי בהרגלים המיניים של שתי הקבוצות, לא נמצא בהשוואה ביניהם הבדל בשכיחות מחלות המין, למעט עדות להדבקה ב-HCV ששיעורה היה גבוה באופן משמעותי בקרב נשים שאינן ממוצא אתיופי, בשל שיעור גבוה של צריכת סמים בקבוצה זו. בשתי קבוצות המחקר רמת ה 4CD לא השפיעה על שכיחות והתפלגות הפתוגנים.

        דיון ומסקנות: נמצאה שכיחות יחסית נמוכה של מחלות מין בקרב נשאיות HIV , למרות אי שימוש בקונדום. העובדה שהמחקר כלל נשים בלבד עשויה הייתה לתרום לכך. המזהם השכיח ביותר היה אוראופלסמה אורליטוקום, ללא כל תסמינים. כיוון שמזהם זה יכול לגרום ללידה מוקדמות ומות העובר, נודעת חשיבות לבדיקות סקר תקופתיות בנשאיות HIV בתקופת הפוריות. דרוש מחקר רב מרכזי הכולל נשאי HIV  נשים וגברים, על מנת לקבל תמונה מלאה לגבי שכיחות מחלות המין בקרב אוכלוסיה זו, וכדי שיתאפשר להמליץ על מדיניות סקר אחידה.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303
        עדכנו את מדיניות הפרטיות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל. השינויים נועדו להבטיח שקיפות מלאה, לשקף את מטרות השימוש במידע ולהגן על המידע שלכם/ן. מוזמנים/ות לקרוא את המדיניות המעודכנת כאן. בהמשך שימוש באתר ובשירותי ההסתדרות הרפואית בישראל, אתם/ן מאשרים/ות את הסכמתכם/ן למדיניות החדשה.