כף רגל סוכרתית בישראל – תמונת מצב ותוכניות לעתיד

תקציר

כיב סוכרתי וקטיעה משנית הם מסיבוכי הסוכרת הקשים והמאיימים ביותר. ההיארעות השנתית של כיב סוכרתי בישראל נאמדת ב-1.8%. מספר חולי הסוכרת שעברו קטיעה גבוהה בעשור האחרון בישראל הוא יציב יחסית. בשנת 2018 עברו 887 חולי סוכרת קטיעה גבוהה. שיעור חולי הסוכרת שעברו התערבות וסקולרית בשנה שטרם הקטיעה הגבוהה הינו יציב יחסית בעשור האחרון ונע בין 20%-40% בקבוצות הגיל השונות. כדי להוריד את שיעור הקטיעות בישראל יש לפעול בשלוש רמות: (1) מרפאות ראשוניות – עוסקות בהעלאת המודעות של החולים והצוותים הרפואיים לסיבוך ומתן מענה ראשוני לפתולוגיות השונות. יש להגביר עוד יותר את המודעות, לזהות כף רגל בסיכון, לשלב אנשי מקצוע מתחומים רלוונטיים בטיפול בחולים אלו ולהנגיש הנעלה מתאימה לפי צורך; (2) מרפאות שניוניות – רב מקצועיות, לטיפול בכל הפתולוגיות אשר לא ניתן להן מענה ברמה הראשונית. יש לקבוע סטנדרט טיפולי אחיד למרפאות אלו, לפרסם את קיומן, ולציידן בכל הנדרש; (3) בתי חולים שלישוניים – לטיפול בחולים הנזקקים לאשפוז. יש לקבוע סטנדרט אחיד לטיפול בחולים באשפוז, ולעודד הקמת מחלקות רב-תחומיות אמיתיות המשלבות רופאים פנימיים עם אורתופדים/כירורגים כלי דם, כדי לתת מענה למכלול הבעיות אותם מציגים החולים המאושפזים. מחלקות אלו צריכות לשלב אחיות בוגרות קורסי על / מומחיות קלינית בתחום פצע, סוכרת ו/או שיקום וכן את מקצועות הבריאות הרלוונטיים כולל פודיאטריה, פודולוגיה, פיזיותרפיה, תזונה, רוקחות קלינית, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק ועוד. תיעוד כיב סוכרתי לוקה בחסר הן בקהילה והן באשפוז. יש להטמיע שימוש בקודים אחידים כדי שניתן יהיה לעקוב אחר מדדי התחלואה