תקציר
מנחם מושקוביץ, ירון ניב,
המכון לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי (1), מרכז רפואי "רבין", קמפוס ביילינסון (2), והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב (1,2)
סרטן הקיבה נחשב בתחילת המאה הקודמת לגורם התמותה העיקרי מסרטן ברוב מדינות העולם. במהלך הזמן חלה ירידה משמעותית בשכיחות מחלה ממארת זו, בעיקר במדינות המפותחות. אולם מחלה זו היא המחלה הממארת באיברים הפנימיים השנייה בשכיחותה בעולם ומהווה גורם תחלואה ותמותה עיקרי במדינות המתפתחות. מאז גילוי החיידק הליקובקטר פילורי על ידי Marshall ו- Warren ה-1983, הצטברו הוכחות רבות המצביעות על כך, שלה"פ תפקיד חשוב בגרימת סרטן הקיבה, ובשנת 1994, הגדירה ועדה המסונפת לאירגון הבריאות העולמי – International Agency for Research on Cancer - (IARC) את החיידק כגורם סרטן מסוג 1 – הדרגה הגבוהה ביותר בסולם המקובל באירגון זה. המטרה במאמר הנוכחי היא להציג את המימצאים המצביעים על ה"פ כגורם אטיולוגי בהתהוות סרטן הקיבה, ולדון בהשלכות המעשיות של מימצאים אלה.