מדינות רבות ברחבי העולם משקיעות מאמצים ניכרים בעשורים האחרונים בניסיון לשפר את ביצועי מערכות הבריאות שלהן תוך ריסון הוצאותיהן המאמירות לבריאות. מאמצים אלה באים לידי ביטוי במגוון פעילויות ארגוניות, מקצועיות ומנהליות המכונות בשם הכולל "קידום איכות ברפואה" (Quality improvement in medicine). קובעי מדיניות, רשויות בריאות, מעסיקים, מבטחים, ארגוני רופאים ועובדי בריאות אחרים מעורבים בתהליכים מורכבים שמטרתם לשפר את איכות הטיפול הקליני ואת תפקוד מערכת הבריאות.
אחד הצעדים הבולטים בתחום זה הוא מדידת איכות (quality measurement), שמטרתה למדוד היבטים מרכזיים של הטיפול הרפואי על מנת שניתן יהיה לבחון את יעילותו, ולשפרו במידת הצורך. לצד חשיבותה להערכת הטיפול הרפואי, תפקודה של מערכת הבריאות ובריאות האוכלוסייה, יש המצביעים על הקשיים הרבים שבמדידה ועל הסכנות הכרוכות בה, בעיקר כאשר היא מקושרת לתמריצים כלכליים או לפרסום תוצאותיה ברבים תוך השוואה בין רופאים, קופות חולים או ספקי בריאות אחרים. על אף המחלוקת סביבה, מדידת איכות ממשיכה להתפשט ולהתרחב במהירות במדינות רבות.
בתחילת שנות האלפיים החלה גם מדינת ישראל להגביר את מאמציה בפיתוח מדדי איכות ברפואה. זה למעלה מעשור מתקיימת מדידת איכות בקהילה באופן רציף ועקבי, ובשנים האחרונות מאיץ משרד הבריאות את פיתוחם של מדדי איכות בבתי חולים. מדידת איכות נחשבת, אפוא, לאחד מצעדי המדיניות הבולטים שננקטו בעשור האחרון במערכת הבריאות, ושאלות רבות עולות סביב אופן יישומה, יעדיה, יתרונותיה וחסרונותיה.
אנו קוראים לעמיתינו חברי הקהיליה הרפואית ליזום את כתיבתם של טפסים נוספים, בעבור פעולות כירורגיות ופולשניות, על-פי דרישת החוק.
לפרטים ושאלות ניתן לפנות לרכזת המכון לאיכות ברפואה.