על-פי חוק שירות העבודה בשעת חירום, מתן שירותי אשפוז והבריאות מוגדרים כשירותים קיומיים.
 

לפיכך, לשר הרווחה והשירותים החברתיים נתונה הסמכות, להורות על מתן שירותי בריאות ואשפוז במצב מיוחד בעורף או בעיתות חירום, ולפרסם הנחיות בהתאם.

חוק שירות עבודה בשעת חירום מחייב את כל הרופאים (כמו גם את כלל העובדים האחרים המספקים שירותים קיומיים או חיוניים) העובדים במוסדות רפואיים שהוגדרו כמפעלים חיוניים או כמפעלים למתן שירותים קיומיים להתייצב לשירות העבודה, ואשר טרם הגיעו לגיל פרישה, למעט חייל (בשירות סדיר או מילואים), שוטר, אישה הרה או אישה לפני תום שנה מהמועד שילדה.

החוק  גובר על חוקי מגן כמו, חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נשים ועוד. לפיכך, ניתן, עם פרסום הצו הנ"ל:

• לרתק עובדים (שעליהם חל החוק) באופן פרטני, או את כל עובדי המוסד הרפואי באופן גורף ("מגויסי פנים"). ניתן גם לגייס למוסד החיוני או למוסד המספק שירות קיומי עובד שאינו עובד בו בעת שגרה ("מגויס-חוץ").         
• לבטל חופשות.        
• להעסיק עובדים בשעות שמעבר לשעות העבודה הרגילות וכן בימי המנוחה השבועית.

כאמור על פי החוק, ומאחר והוכרז מצב מיוחד בעורף החל מיום 28.2.2026 ועד ליום 2.3.2026, שר העבודה הוציא צו ספציפי המאפשר להפעיל את הוראות פרק ד' לחוק כפי שפורט לעיל.

בהוראת האגף לשעת חירום של משרד הבריאות, כאשר ניתנים צווי ריתוק לכל המוסדות והארגונים המספקים שירותי רפואה באזור שהוכרז בו "מצב מיוחד בעורף", ניתן לרתק את כל העובדים במוסדות אלה על פי שיקול מנהל הארגון. המשמעות הינה שסירוב לעבוד בעת ריתוק מקנה עילה לפיטורין.

כאמור, על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא ניתן לקרוא לשירות עבודה או  לרתק: חייל, שוטר, אישה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה, גבר ואישה בגיל הפרישה ומעלה.

חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 פוטר משירות עבודה בעת חירום רק אישה בהריון ואישה שילדה, עד תום שנה לאחר הלידה. עם זאת, קובע החוק גם כי "בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאישה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם", וכי שר העבודה רשאי, "לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת לקבוע בתקנות סוגי אנשים נוספים הפטורים משירות עבודה, פטור כללי או מסויג." נראה כי במסגרת זו יובאו, אפוא, בחשבון הקשיים המיוחדים של עובדת, אם לילדים קטנים.    

הר"י מקיימת דיונים מול משרד הממונה על השכר במשרד האוצר על מנת להסדיר את התגמול שישולם לרופאים הנאלצים להעדר מעבודתם עקב המצב הבטחוני .

אין תשובה בדין אך במקרים דומים בעבר רופאות ורופאים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעת פיקוד העורף ובן/בת זוגם היו אף הם עובדים חיוניים, הנושא הוסדר באופן פרטני בין הרופא/ה לבין המוסד הרפואי בו הוא/יא מועסק/ת תוך התחשבות בנסיבות הפרטניות.

בעבר, במקרים דומים, הוצאו הוראות שעה שהתירו לעובד שהוא הורה לילד עד גיל 14, ושלא נקרא לעבוד על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, להיעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, עקב סגירת מוסדות החינוך, זאת בתנאי שההורה השני לא נעדר מעבודתו בזמן מקביל ושמקום העבודה של אחד משני ההורים, לא סיפק סידור שהייה לילדי העובדים. בהוראות אלו לא היתה התייחסות להיעדרות בגין בן משפחה חולה.

מרוח ההוראות שהוצאו במקרים דומים בעבר, ומרוח דיני עבודה בעניין היעדרות בגין ילדים ובני משפחה תלויים (בן זוג והורה תלוי), סביר להניח שיוצאו הנחיות מתאימות לנושא זה גם בגין ההכרזה על שעת החירום והמצב המיוחד בעורף בעת הנוכחית.

כאמור, הר"י מקיימת דיונים מול משרד הממונה על השכר במשרד האוצר על מנת להסדיר את התגמול שישולם לרופאים הנאלצים להעדר מעבודתם עקב המצב הבטחוני .

אנו מניחים כי במידה והמצב המיוחד בעורף יימשך, יינתנו הנחיות בעניין זה על ידי נציבות שירות המדינה שיאומצו על ידי מעסיקים אחרים, כפי שהיה בעבר. כל עוד לא ניתנו הנחיות של נציבות שירות המדינה ומצב המיוחד בעורף נמשך, הרופאים נדרשים להתייצב לשירות העבודה בהיותם של שירותי הבריאות שירותים קיומיים.

יש לעקוב אחר הנחיות נציבות שירות המדינה שהיא מוציאה מדי יום ו/או אחר הנחיות המעסיקים. 

במקביל  וכאמור, הר"י מקיימת דיונים מול משרד הממונה על השכר במשרד האוצר על מנת להסדיר את התגמול שישולם לרופאים הנאלצים להעדר מעבודתם עקב המצב הבטחוני .

למתנדב יש כיסוי בגין נזקים העלולים להיגרם לו, במידה והגוף בו הוא מתנדב, מסדיר את הדבר על פי חוק ביטוח הלאומי ובתקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל"ח-1978.

לצורך קבלת התגמולים, על כל מוסד לערוך רשימה מסודרת של מתנדבים באמצעות מילוי טופס הפניה למתנדב (אישור על ביטוח מתנדב במוסד לביטוח לאומי). יש לציין כי הכיסוי הניתן במסגרת תקנות ביטוח הלאומי (מתנדבים) זהה לזכויות נפגעי תאונות עבודה ואינו מהווה ביטוח בגין אחריות מקצועית ורשלנות רפואית.

מתנדבים שייפגעו כתוצאה מאירוע מלחמה או טרור מטופלים גם על-ידי המוסד לביטוח לאומי על-פי חוק התגמולים לנפגעי איבה.

הסדר זה חל על כל הרופאים באשר הם וללא תלות בזהות המעסיק.

צוותים רפואיים, ללא קשר לזהותו של המעסיק, שיישלחו לתגבר מוסדות רפואיים ממשלתיים, בהוראות המשרד או בהוראת צו או לחילופין מתנדבים, אחריותם המקצועית בשטח בית החולים הממשלתי, תכוסה על ידי הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה ("ענבל").

באשר לצוותים רפואיים שישלחו לסייע/לעבוד במוסדות רפואיים של שירותי בריאות כללית, ובאישור של שירותי בריאות כללית - האחריות המקצועית של הרופאים אשר יתנו טיפול רפואי באותם המוסדות, תכוסה על ידי המבטח של אותו מוסד, בכפוף לכך שהרופאים נשלחו בהתאם להנחיות והוראות משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית במקומו בהם עלה הצורך בצוותים רפואיים נוספים.

לעניין תביעות מתנדבים בעילת רשלנות, "ענבל" תכסה בהתאם לבקשת משרד הבריאות את אחריותם המקצועית של הרופאים המתנדבים, ככל שאלו נשלחים בהתאם להנחיות והוראות משרד הבריאות לעבודה בכל מקום בו נדרש צורך בצוותים רפואיים.

ככלל, זכאי עובד לשכר רק כשהוא מתייצב לעבודה, עומד לרשות המעסיק ומוכן לבצע את תפקידו, או כאשר הוא נעדר מעבודתו בשל סיבה המזכה בתשלום על פי הדין (חופשה שנתית וכו').

משלא התייצב העובד לעבודתו, שלא עקב חופשה שאושרה על ידי המעסיק, מחלה, מילואים וכיוצ"ב, הוא איננו זכאי, על פי הדין, לשכרו. כך גם כאשר העובד נעדר מהעבודה היעדרות מלאה או חלקית עקב מצב בטחוני, לרבות עקב הוראות כוחות הביטחון שלא לצאת מהבתים.

יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד שהמעסיקים וארגוני העובדים הגיעו להסדרים, בדיעבד, על תשלום חלקי בגין ימי היעדרות אלה, כמו זקיפת חלק מההיעדרות על חשבון ימי חופשה, ככל שנצברו.

נכון להיום, אין כל מקור נורמטיבי, הסכמי או חוקי המחייב את המעסיק בתשלום שכר לרופאים הנעדרים מן העבודה עקב הנחיות פיקוד העורף.

כמו כן וכפי שצויין לעיל,  מרפאות ומכונים בקופות החולים, לרבות אלה שאינם עומדים בדרישות המיגון של  פיקוד העורף, הונחו לעבות את המענה הטלפוני ולאפשר מתן שירותי רפואה מרחוק. בהתאם לכך יש להתעדכן בהנחיות שניתנו על ידי המעסיק בקשר לאפשרות ליתן שירות רפואי מרחוק במקרים בהם המרפאה אינה עומדת בדרישות המיגון .

הסיבות להיעדרות בעת חירום יכולות להיות רבות. אין ספק שהיעדרות בהוראת כוחות הביטחון איננה יכולה להוות עילה לפיטורין. לעומת זאת, היעדרות בשל חשש לצאת מהבתים, שלא בהוראת כוחות הביטחון, או בשל העדר מסגרת חינוכית לילדים וכו' צריכה להיות באישור או בתיאום עם המעסיק. היעדרות מסיבות אלו שלא באישור המעסיק עלולה להוות עילה לפיטורין.

כמובן שאם הרופא עובד  במקום עבודה בו הוצאו צווי ריתוק המחייבים אותו להתייצב במקום עבודתו, היעדרותו, כמי שחייב בשירות עבודה בשעת חירום תחשב כעבירה פלילית.

לא. על פי החוק אסור למעסיק לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.

על פי צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים, עובדים שנעדרו בשל שירות מילואים משך 60 ימי מילואים במצטבר או יותר במהלך התקופה שמיום 1.1.2025 – 31.12.2025, אסור למעסיק לפטרם גם בתקופה של 30 הימים העוקבים ל-30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, קרי: חל איסור לפטרם במהלך 60 הימים שלאחר תום שירות המילואים, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים והפיטורים אינם בשל שירות המילואים.

בתחילת חודש פברואר 2026 נחתם הסכם קיבוצי במשק, לפיו הוארכה תקופת ההגנה מפני פיטורים למשרתי מילואים. הסכם קיבוצי הוגש לממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה לשם הרחבתו על כלל העובדים במשק.

בהתאם לחוק חופשה שנתית ולפסיקת בתי הדין לעבודה, קביעת לוח מועדים שבהם יצאו עובדים לחופשה היא מסמכויות המעביד, וסמכות זו יש להפעיל תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו.

מטרת החופשה השנתית היא מתן אפשרות לעובד לצאת לחופשה על-מנת לאגור כוח, מבלי שיפסיד משכרו.

חוק חופשה שנתית קובע כי תאריך תחילת החופשה יקבע לפחות ארבעה-עשר יום מראש. כמו כן דורש החוק שהחופשה תהיה רצופה, אלא אם העובד והמעביד הגיעו להסכמה אחרת בעניין זה.

לאור כל ההוראות המפורטות לעיל, הוצאה פתאומית לחופשה שנתית לתקופה לא מוגדרת בזמן המלחמה, לא תעמוד בתנאים הקבועים החוק וברוח החוק אשר מייחס משמעות למהות החופשה.

עם זאת, יש לזכור כי הוראותיו של חוק חופשה שנתית חלות רק על חופשה הניתנת מכוח חוק זה, ולא על חופשה עודפת הניתנת מכוחם של התקשי"ר, חוקת העבודה או הסכמים קיבוציים והסכמים אישיים אחרים.

החישוב ייעשה בהתאם לחישוב תגמולי המילואים בכל שירות מילואים: לפי ממוצע כל השכר שקיבל העובד בשלושת החודשים שקדמו לחודש יציאתו למילואים.

בהתאם לצו ההרחבה בעניין קצובת נסיעות, מוגבלת קצובת הנסיעות בתקרה. כל עוד לא הגיע העובד לתקרה האמורה, והוצאות הנסיעה שלו לעבודה עלו בעקבות העתקת המגורים, זכאי הרופא לתוספת לקצובה, אך רק עד לתקרה הקבועה בצו ההרחבה.