מאמרים

פרק הבריאות בדוח מצב המדינה 2024 מנתח את מצבה של מערכת הבריאות על רקע מלחמת 7 באוקטובר

בשנת 2023 חלה ירידה בהוצאה הלאומית על בריאות לעומת שנת  2022. שיעור המימון הפרטי כאחוז מהתמ"ג נשאר יציב, אך עלה כאחוז מההוצאה הלאומית. בהשוואה בין-לאומית, ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית לשאר מדינות ה OECD  בשיעור ההוצאה הציבורית על בריאות. רק קוריאה הדרומית, פורטוגל, יוון, צ'ילה ומקסיקו ממוקמות נמוך ממנה.

מספר הרופאים והרופאות והאחים והאחיות הפעילים עדיין נמוך מממוצע ה OECD.  לפי התחזיות, המחסור ברופאים צפוי להחמיר עוד יותר.

נרשמה ירידה קלה בזמני ההמתנה ברוב ההתמחויות, מלבד בתחום העור בו העלייה נמשכת. זמני ההמתנה הארוכים ביותר נרשמו באנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה, וזמני ההמתנה הקצרים ביותר באורתופדיה ורפואת נשים.

יותר ממחצית בני ובנות 20 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע. 25% מן האוכלוסייה מעל גיל 20 מעשנים, וכ-25% נחשפים לעישון פסיבי בסביבתם לעיתים קרובות.

מעל 370 מיליון ש"ח שולמו לנפגעים שהוכרו עם אחוזי נכות, מעל 250 מיליון ש"ח שולמו בגין שיקום ומעל 1.2 מיליארד ש"ח שולמו על טיפול רפואי.
בקרב אוכלוסיות שנפגעו במיוחד כגון קרובי משפחה של חטופים, מפונים, ותושבי העוטף נרשמה פגיעה במצב הבריאותי ודווח על עלייה בשימוש תרופות נוגדות דכאון וחרדה.
מפרוץ המלחמה ועד 7 באוקטובר 2024 נפלו 726 חיילים, ו-4,576 אושפזו בעקבות אירועים מבצעיים. נוסף על כך, כ-15 אלף חיילים הוגדרו נפגעי דחק שפיתחו תסמינים בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי. מאז פרוץ המלחמה נקלטו בכל חודש כ-1,000 פצועים חדשים באגף השיקום במשרד הביטחון.
כתוצאה מהמלחמה חלה ירידה בשיעורי ההתחסנות ועלייה במקרי ההתפרצות של מחלות מידבקות.