הקלטת בדיקת מומחה רפואי על ידי הצד שכנגד – אסורה - 2012

תובע מסוים הגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לו.

אחד הנתבעים ביקש, באמצעות עורך הדין גיל עטר ממשרד עוה"ד נשיץ ברנדס ושות', לבדוק את התובע על ידי מומחים רפואיים מטעמו. התובע התנה את הבדיקה הרפואית בכך שיורשה לו להקליט את מהלכה. המומחה הרפואי פסיכיאטר בכיר במקצועו, התנגד לדרישה זו והסוגיה הגיעה לפתחו של בית המחוזי בירושלים אשר התייחס למחלוקת זו בהחלטתו מיום 11.3.2010 המובאת כאן בראשי פרקים בלבד:

 

תמצית עמדתו של התובע:

1. בדיקת התובע על ידי מומחה הנתבע הוא אירוע "לעומתי" המהווה כר פורה לחילוקי דעות בין המומחה לבין הנבדק אודות מהלך הבדיקה ותוצאותיה. ההקלטה תאפשר לבית המשפט להכריע בחילוקי הדעות ולהתרשם ממהימנות הצדדים.
2. הבדיקה מעצם טבעה יוצרת חוסר שיווין ומקנה יתרון לנתבעים. הקלטת הבדיקה תצמצם את חוסר השוויון ותקדם את ההגינות המשפטית.
3. זכותו של הנבדק להקליט את הבדיקה מעוגנת בזכות היסוד שלו לתעד כל בדיקה הנערכת לו על פי שיקול דעתו.
4. הקלטת הבדיקה מתיישבת יפה עם עקרון פומביות הדיון המשפטי.
5. הקלטת הבדיקה עולה בקנה אחד עם המגמה התחיקתית לערוך תיעוד חזותי או קולי של תהליכי חקירה.
6. התנגדות להקלטה תעודד הקלטה בסתר שהרי בהיות הנבדק חלק מהבדיקה אין בכך מניעה על פי חוק האזנות הסתר.

 

תמצית עמדתם של הנתבעים:

1. ההקלטה עלולה להפריע לבודק ולמהלך הבדיקה.
2. הקלטה עלולה לסרבל את מהלך הדיון המשפטי ולפתוח חזיתות נוספות.
3. חוות הדעת אינה "סוף פסוק" מבחינתו של התובע שהרי ניתן לחקור את המומחה הרפואי על חוות דעתו.
4. הקלטת התובע אצל מומחי הנתבעים למרות שהתובע לא הוקלט אצל המומחה מטעמו תיצור חוסר שוויון ותהווה הטלת דופי במומחי הנתבעים.
5. ההשוואה שעורך התובע בין עניינו לבין החובה לתעד חקירת חשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית וחקירת ילדים אינה רלוונטית.

 

כבוד השופט יצחק ענבר מציין בפסק הדין כי "תקנות סדר הדין שותקות בשאלה של זכות התובע לערוך הקלטה פרטית משלו של מהלך הבדיקה". וכי "השאלה נדונה מספר פעמים בפסיקתם של בתי המשפט המחוזיים אך עמדתם לא הייתה אחידה".

 

בית המשפט, לאחר סקירה ממצה של הפסיקה הקיימת, קבע כלהלן:

 

הקלטת מהלך הבדיקה טעונה רשות מראש של בית המשפט מהטעמים הבאים:

1. פעולת ההקלטה מעצם טבעה עלולה להיות כרוכה בהפרעה מסוימת בניהול הבדיקה.
2. הקלטת הבדיקה בסתר, גם אם אינה עברה פלילית, עלולה לפגוע בזכותו של המומחה הרפואי, הנגזרת מהאוטונומיה של רצונו הפרטי, לקבוע את סביבת העבודה במרפאתו.
3. הקלטת הבדיקה בסתר עשויה ליצור אווירה של עוינות וחשדנות ולעתים אף אינה ראויה ואינה מביאה כבוד למבצעה.

 

בית המשפט, לאחר שתחם את אמות המידה להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט קבע כלהלן:

 

הבקשה להקליט את מהלך הבדיקה אצל המומחה הרפואי, הפסיכיאטר- נדחית בזה מהטעמים הבאים:

 

1. התובע הוא בגיר ובא כוחו לא הצביע על כל נתון ייחודי התומך בהקלטת הבדיקה.
2. התובע לא הקליט את מהלך הבדיקה אצל המומחה מטעמו וממילא לא הציע להעמיד הקלטה זו לרשותם של הנתבעים.
3. התקבלה עמדתו של המומחה הרפואי הפסיכיאטר הגורסת בין היתר כי "הכנסת אביזר הקלטה היא בהכרח הכנסת צופה זר ומסיח המפריע לקולחות, נינוחות וספונטניות של הבודק והנבדק כאחת". בית המשפט הכיר בזכותו של המומחה הרפואי "לעצב את סביבת עבודתו על פי מיטב שיפוטו והבנתו".

 

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי בירושלים הגיש עורך דינו של התובע ערעור לבית המשפט העליון בעוד לשכת עורכי הדין בישראל החליטה להתייצב לדיון כ"ידידת בית המשפט" מתוך תמיכה בעמדה אותה מייצג בא כוחו של התובע המצדדת בהקלטת הבדיקה הרפואית.

 

מקרה זה הובא לראשונה לידיעת הלשכה לאתיקה במאי 2010 באמצעות עו"ד עטר.

הלשכה לאתיקה ראתה חשיבות רבה להחלטה העקרונית שתתקבל בבית המשפט העליון. החלטה שתחייב הקלטת הבדיקה הרפואית עלולה לערער את מעמד הרופא בחברה באשר היא תשדר אי אמון וחשדנות במומחים הרפואיים. מעבר לסרבול של ההליך המשפטי עצמו החלטה כזו עלולה ליצור תמריץ לתובע להעצים את הסימפטומים בעת בדיקתו ומאידך ליצור תמריץ לבדיקות יתר מצד המומחה הרפואי ול"רפואה מתגוננת" גם כשמדובר במתווה של יעוץ רפואי לבית המשפט.

 

קל לחזות כיצד ההרשאה להקלטה שכזו עלולה לגלוש גם לתיעוד חזותי של הבדיקה הרפואית ובהמשך גם אל כל פגישה מקצועית בין הרופא למטופל גם כשהיא מתרחשת מחוץ להליך משפטי. אין גם ספק כי השפעת ההליכים האלו לא תישאר מוגבלת  לסביבה המשפטית בה נוצרו ואווירת החשדנות ואי האמון תתפשט גם לקשר המסורתי בין הרופא והמטופל- השפעתם שם תהייה הרסנית.

 

הלשכה לאתיקה ערכה מספר דיונים בנושא זה אשר בסיכומם התקבלה בישיבה מיום 2.11.2010 הסכמה בדבר נייר העמדה להלן:

 

איסור הקלטת/הסרטת הבדיקה הרפואית

 

נייר עמדה

 

1. על פי כללי האתיקה הרופא המשמש כעד מומחה יפעל על פי מיטב שיפוטו המקצועי באובייקטיביות, בהגינות ובכל האמת ולאחר שעשה מאמץ סביר להשיג את כל המידע והתיעוד הרלוונטיים לנבדק.
2. חברי הלשכה לאתיקה סבורים כי אין להתיר הקלטה או צילום של הבדיקה הרפואית כמעשה של שיגרה, גם לא במסגרת רפואית משפטית, אלא בהסכמה הדדית בין הרופא והנבדק או בנסיבות חריגות, אותן יקבע מראש בית המשפט.
3. הרופא לא חייב לקיים בדיקה רפואית בנוכחות מכשיר הקלטה או צילום אם הדבר מונע, לדעתו, ניהול תקין של הבדיקה.

 

בשל חשיבותו העקרונית של המקרה, בהסתמך על ההחלטה שהתקבלה בלשכה לאתיקה, החליטה ההסתדרות הרפואית בישראל להתייצב גם היא כ"ידידת בית המשפט" בהליך המשפטי, בין היתר גם כדי להוות משקל נגד לעמדת לשכת עורכי הדין, ולתמוך בעמדה השוללת הקלטת הבדיקה הרפואית. עו"ד אורנה לין ועו"ד ברק כלב ייצגו את הר"י בהליך זה.

 

בתאריך 1.2.2012 דחה בית המשפט העליון, כבוד השופטים ריבלין, דנציגר והנדל, בפסיקה תקדימית את דרישתו של התובע וקבע ( רע"א 2948/10). כי ככלל בתביעות נזיקין אין לאפשר הקלטה של בדיקת מומחה הנתבע היה והנתבע או המומחה הרפואי מתנגד לכך, למעט במקרים קיצוניים. עם זאת, מקום בו התובע, הנתבע והמומחה יסכימו להקלטה, הרי שאין לאסור את ההקלטה עצמה.

 

בכך התקבלה עמדת ההסתדרות הרפואית כפי שהוצגה בפני בית המשפט כי "אין כל בסיס לחשדנות המיוחסת למומחה הרפואי. מומחה רפואי אינו שכיר חרב. מומחה רפואי הוא רופא ומשכך מחויב הוא להצגת האמת הרפואית והוא כפוף לכללי האתיקה הרפואית... מתן אישור להקליט פוגע באמון ברפואה והופך את חדר  הבדיקות של הרופא לחדר חקירות. זוהי גישה הפוגעת באמון הציבור ברופאים וביכולתם למלא את תפקידם המקצועי".