פורסם באפריל-מאי 2009
בידוד אסיר או הפרדתו משאר הכלואים נהוגים בבתי הכלא בישראל. פעולת הבידוד נעשית לצורך ענישה מיוחדת של האסיר, לצורך הגנה עליו מפני אסירים אחרים או לצורך הגנה על המדינה. פעולת ההפרדה משמעותה מניעת מגע אנושי עם אסירים אחרים, ולעתים גם עם סגל בית הסוהר. מהנתונים שנמסרו לחברי הלשכה לאתיקה עולה, כי מבין כ-20,000 האסירים במדינת ישראל מצויים כ-150 בבידוד או בהפרדה.
בידוד או הפרדה למשך 48 שעות הם בסמכותו של מפקד בית הסוהר. משך זמן ארוך יותר מחייב פסק דין משמעתי, באישור קצין בעל דרגה המקבילה לזו של אלוף-משנה. בידוד או הפרדה למשך יותר מחצי שנה מחייבים אישור בית המשפט. הפרדת אסיר גוררת במקביל אובדן זכויות נוספות בבית הכלא, כמו שימוש בטלוויזיה או בטלפון, עישון או קבלת מבקרים.
בידוד או הפרדה לזמן ממושך עלולים לגרום לנזק נפשי קשה לאסיר – בין אם סבל ממחלה נפשית קודם למאסר ובין אם לאו. מוסכם על הכל, כי בידוד או הפרדה ממושכים מעבר לפרק זמן מסוים עלולים לגרום לנזקים נפשיים בלתי הפיכים.
ההחלטה על הכנסת אסיר לבידוד או להפרדה אינה רפואית באופיה, אך פקודת נציבות שירות בתי הסוהר קובעת, כי "החזקת אסיר בתא בידוד מחייבת בדיקת רופא, או בהיעדרו, בדיקה על-ידי חובש". עוד קובעות התקנות, כי אסיר בבידוד יהיה זכאי ל"ביקור חובש מדי יום ולביקור רופא לפחות אחת לשבוע". יש לתעד ביומן הבידוד את מועד הביקור, בציון שם המבקר וממצאיו.
התקנות קובעות בנוסף, כי ניתן להפסיק עונש בידוד על-פי "קביעה רפואית של רופא – ובהיעדרו, של חובש – כי תנאי החזקתו הנוכחיים אינם מתאימים למגבלותיו הרפואיות". יש ולאסיר מסוים נדרשת, בנוסף לבדיקה הרפואית השגרתית, גם בדיקה על-ידי רופא פסיכיאטר. בדיקה כזו אינה מבוצעת באופן שיטתי לפני הבידוד, כדי שלא תתפרש כמתן "אישור כשירות" להפרדה.
כמה רופאים פסיכיאטרים, החברים בארגון "רופאים לזכויות אדם", פנו לפני חודשים מספר לאיגוד הפסיכיאטרי בישראל בבקשה כי "ינסח את עמדתו בנדון באופן פומבי, וזאת על מנת לשמור על זכויות הכלואים המוחזקים בהפרדה, על בריאותם ועל כללי האתיקה". חברי האיגוד הפסיכיאטרי מצידם סברו, כי "מדובר בנושא כללי, עקרוני, אשר העמדה כלפיו צריכה להיקבע על-ידי הר"י".
הלשכה לאתיקה קיימה לכן דיון בנושא זה בהשתתפות ד"ר אלכס אדלר קרפ"ר שב"ס, ד"ר משה בירגר מנהל השירות הפסיכיאטרי בשב"ס, עו"ד דינה ליהמן היועצת המשפטית של שירות בריאות הנפש בשב"ס, וד"ר עדי דורון נציג האיגוד הפסיכיאטרי. בתום הדיון ניסחו חברי הלשכה את נייר העמדה, הבא לאזן בין צורכי המדינה להגן על בטחונה ועל בטחון האסירים – לבין החובה לשמור על בריאות האסירים ועל כבודם.
נייר עמדה
איסור השתתפות רופאים בהפרדה ובבידוד בבתי הסוהר בישראל
- הפרדה ובידוד נהוגים בבתי הסוהר בישראל כאמצעי ענישה או כאמצעי הגנה על האסיר או המדינה.
- להפרדה או לבידוד ממושכים יש השפעה שלילית על בריאותו הגופנית והנפשית של האסיר.
- רופא לא ייקח כל חלק, פעיל או סביל, בפעולה ענישתית של אסיר.
- רופא לא ייתן הכשר רפואי לביצוע הפרדה או בידוד.
- רופא הבודק אסיר העלול לעמוד בפני הפרדה או בידוד, יקפיד במיוחד על החיסיון הרפואי ולא יעשה כל שימוש במידע שבידו שלא לצורך רפואי.
- רופא הבודק אסיר הנמצא בהפרדה או בבידוד יקפיד על עצמאותו המקצועית בבחירת הטיפול הנאות, מתוך אחריות לרווחתו הנפשית והגופנית של אותו אסיר.
- רופא המזהה סיכון מוחשי לבריאותו של אסיר עקב הימצאו בתנאי הפרדה או בידוד, יפעיל את סמכותו המקצועית על מנת לסיים הגבלות אלו לאלתר.
- ההסתדרות הרפואית בישראל קוראת למנכ"ל משרד הבריאות ולרשויות המדינה להעביר את רופאי השב"ס אל משרד הבריאות על מנת למנוע את ניגוד העניינים המובנה שבו הם נתונים.