• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    רפואה משפטית - 2017


    פורסם בספטמבר 2017

     

    רפואה משפטית היא תחום מיוחד ברפואה שאינו עוסק בריפוי ובטיפול, אלא בגיבוש חוות דעת המהוות חומר ראיות לצורכי חקירה ומשפט. מסקנותיו של הרופא המשפטי בחוות דעתו עשויות לשמש כנגד הנבדק (שיכול להיות נבדק חי או מנוח), תופעה חורגת לקשר רופא-מטופל המוכר לנו בכללי האתיקה הרפואית. כיו"ר הלשכה לאתיקה, הזמנתי את מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית לדיון בייחודיות התחום ובדילמות האתיות המורכבות עמן מתמודדים הרופאים המשפטיים.

    נכון להיום, במדינת ישראל ישנו מכון אחד לרפואה משפטית, הנמצא באבו כביר בתל אביב, הפועל כיחידה של משרד הבריאות, תחת מינהל הרפואה.

    הרופאים המשפטיים במכון לרפואה משפטית עוסקים בבדיקות וחקירות מקרי מוות לא טבעיים, באמצעות בדיקות חיצוניות למנוחים, בדיקות דימות ונתיחות לאחר המוות, נטילת דגימות וביצוע בדיקות מעבדה נדרשות, בתוך לחץ זמן עקב קדושת המת והצורך בהבאתו לקבורה בהקדם האפשרי. 

    על ידי הרופאים המשפטיים נעשות גם בדיקות קליניות באנשים חיים, אשר היו מעורבים באירועים בהם קיים חשד לעבירות מין ואלימות, בין אם כקורבנות עבירה ובין אם כחשודים בביצועה.

    נכון להיום, ישנם מעט מאוד רופאים משפטיים בישראל, בהשוואה ליחס מספר הרופאים המשפטיים באוכלוסייה במדינות מפותחות.

    לא ניתן כיום לקבל חוות דעת נגדית לזו של המכון לרפואה משפטית. הדבר משמעותי כאשר מדובר בהליכים פליליים, בהם המכון לרפואה משפטית עובד בצמוד עם המשטרה והפרקליטות, ואדם עלול למצוא עצמו מואשם בעבירה חמורה כגון רצח, הריגה או אונס, ללא יכולת לקבל חוות דעת של רופא משפטי מטעמו. בכך נפגעת זכותו של הנאשם להגנה על חפותו ולהליך הוגן.

    במציאות הנוכחית, עבודת המכון מתמקדת בהליכי חקירה ומשפט, ומתקיימים ממשקים הדוקים בינו לבין המשטרה והפרקליטות. כמשתקף מהתקשורת, בחלוף השנים גורמים שונים ראו במכון לרפואה משפטית זרוע של הרשות המבצעת, וקיים חשש כי הגבולות שבין שיקול הדעת המקצועי הרפואי לבין שיקול הדעת החקירתי או המשפטי עלולים להיטשטש.    

    מדבריו של מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית עלה כי נעשו בשנים האחרונות צעדים על מנת להדגיש את הגבולות הללו ולשמור על שיקול הדעת המקצועי ועל עצמאותם של הרופאים, והלשכה לאתיקה מברכת על כך.

    בהקשר זה, ראוי להזכיר את נייר העמדה של הלשכה לאתיקה, הרופא כעד מומחה, ולחזק את דברי מנהל המכון בהתאם לאמור בו, כי תפקיד הרופא המשפטי להציג חוות דעת רפואית מקצועית, ללא משוא פנים, מתוך אמת לידע המדעי, על מנת לאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולמשפט צדק.

    במסגרת הבדיקות הקליניות המבוצעות על ידי הרופאים המשפטיים, נערכות בין היתר בדיקות לחשודים בעבירות שונות. כאשר נבדקים חשודים מסרבים לבדיקה, עשוי להתעורר קונפליקט בין האוטונומיה של הנבדק לבין עמדת גורמי החקירה. בהתאם לכללי האתיקה המתייחסים ליחסים שבין הרופא לבין הנבדק, אדם אשר סירב להיבדק לא ייבדק על ידי הרופא. כאשר מועברת לידי הרופאים המשפטיים בקשה למתן חוות דעת בהסתמך על מסמכים אודות נבדק אשר סירב להיבדק או נבדק שמתעורר ספק בדבר הסכמתו לכך, מוטב כי לא תבוצע הבדיקה "בדרך עוקפת", וכי לא תיכתב חוות דעת על ידי הרופא המשפטי. יחד עם זאת, כמובן שבמקרים בהם קיימת חובה על פי דין, כגון כאשר קיימת הוראה בצו בית משפט, מחובתו של הרופא להיענות ולקיימה.

    בנוסף, לא אחת הרופאים המשפטיים נתקלים בנבדקים חשודים המובאים לבדיקה אזוקים. במצבים אלה, קיימים כללים מנחים בקוד האתי ובנייר העמדה של הלשכה לאתיקה, כבילת אסירים ועצירים בבתי החולים. הלשכה לאתיקה הביעה במסגרת הישיבה את הערכתה הרבה לרופאים המשפטיים, אשר עומדים איתן, פועלים בהתאם לכללי האתיקה ושומרים על יושרם המקצועי אל מול הלחצים הרבים המופעלים עליהם.

                        

    נייר העמדה:

    • הלשכה לאתיקה מברכת על הצעדים לשמירה על שיקול הדעת המקצועי ועל עצמאותם של הרופאים המשפטיים.     
      על פי כללי האתיקה, רופא רשאי שלא לבצע פרוצדורה רפואית המבוקשת ממנו, אם הבקשה מנוגדת לעמדתו המקצועית, למצפונו או לאמונתו.
    • כאשר נבדקים חשודים מסרבים לבדיקה, עשוי להתעורר קונפליקט בין האוטונומיה של הנבדק לבין עמדת גורמי החקירה. בהתאם לכללי האתיקה המתייחסים ליחסים שבין הרופא לבין הנבדק, אדם אשר סירב להיבדק לא ייבדק על ידי רופא. 
    • כאשר מועברת לידי הרופאים בקשה למתן חוות דעת בהסתמך על מסמכים אודות נבדק אשר סירב להיבדק או נבדק שמתעורר ספק בדבר הסכמתו לכך, מוטב כי לא תבוצע הבדיקה "בדרך עוקפת", וכי לא תיכתב חוות דעת על ידי הרופא המשפטי.
    • במקרים בהם קיימת חובה על פי דין, כגון כאשר קיימת הוראה בצו בית משפט, כמובן שמחובתו של הרופא להיענות ולקיימה.
    • במקרים בהם מובאים נבדקים חשודים לבדיקה כשהם אזוקים, יפעלו הרופאים בהתאם לכללים המנחים בקוד האתי ובנייר העמדה של הלשכה לאתיקה, כבילת אסירים ועצירים בבתי החולים.
    • ראוי לעודד הכשרת מומחים נוספים בתחום ולתמוך בהחלטה על הקמת מכון נוסף לרפואה משפטית בישראל.