מרבית הרופאים נקרעים בין הצורך הטבעי שלהם "לדעת הכל" בנוגע לפרטיו הרפואיים של המטופל, בכדי להעניק לו טיפול רפואי מיטבי, לבין שמירת הסוד הרפואי של אותו מטופל, הרואה בהם ובקולגות שלהם אנשי סוד שאפשר לתת בהם אמון מלא שלא יפגעו בפרטיותו.
במיוחד על רקע המנטליות המקובלת בישראל, מדינה קטנה שבה תרבות "שמירת הסוד" לוקה פעמים רבות בחסר, פרוייקט בדמות רשומה רפואית לאומית, מעצים את החששות בתחום זה.
הרעיון עצמו טומן בחובו יתרונות אפשריים, אולם שינוי דפוסי ההתנהגות שהוא מוביל, בצד ההשקעה הכספית האדירה שהוא צורך, מחייב חשיבה עמוקה, זהירה ושקולה טרם מימוש התכנית.
כפי שראינו, קיימים תנאי סף ותנאים נלווים נוספים הדרושים להתקיים במלואם, לפני שניתן יהיה ליישם את הפרוייקט ברמה הלאומית, וזאת על-מנת למזער את הסכנות בצורה ניכרת ככל האפשר.
אמנם גם במצב של רשומה רפואית ממוחשבת "רגילה", קיימות חלק מהסכנות אותן אזכרנו בנייר זה, אולם יש לזכור כי עליית המדרגה שביישום התכנית ברמה הלאומית ומטעם הרגולטור, מעצימה את אותן סכנות ומעמידה בספק את כדאיות המהלך כולו.
לוועדת האתיקה והמשפט, שהוקמה על-ידי משרד הבריאות, בראשות יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י, הוענק המנדט לבחון את ההיבטים האתיים והמשפטיים הקשורים לסוגיות כבדות משקל, כחסיון המידע הרפואי, חופש המידע, צנעת הפרט, אחריות המטפל וההגנה על המטופל, תוך שימת דגש על רוח החוק הקיים וניסיונן של מערכות מקבילות בעולם.
אנו רואים את תפקידה של הוועדה כתפקיד מרכזי בשמירת האיזונים והבלמים ובדרישה להפעלת שיקול דעת ויישום התנאים ההכרחיים, טרם הפעלת המיזם.
גם לוועדות אחרות, כמו וועדת הטכנולוגיה, תפקיד בעל משקל מכריע בהבאת המערכת למצב בו תוכל לתת מענה אמיתי וראוי לצרכי הרופא בשטח, המשפיעים באופן ישיר על הענקת רפואה טובה, לה מחוייבים הרופאים כדבר ראשון במעלה.
התהליך הנו מורכב ואינו פשוט כלל וכלל.
אין אחידות בהתאמת התכנית לסוגי מטפלים ולסוגי מוסדות רפואיים, ולא בכדי ראינו לנכון להדגיש את ההבדלים האינהרנטיים הקיימים בין רופאי המשפחה לרופאים יועצים ובין סביבת בתי החולים למרפאות הקהילה.
אין גם פתרונות קלים, ורבים סימני השאלה שעדיין יש להתמודד עימם גם לאחר קיומם של תנאי הסף ותנאים נוספים, כפי שפורטו לעיל. השאלה האם ניתן יהיה להשתמש בנתוני המערכת לצרכי מחקר רפואי, היא רק דוגמה לאחת מהשאלות הנלוות לפרוייקט מסוג הרשומה הרפואית הלאומית, שאלות הדורשות חשיבה משותפת, דיון, שמיעת עמדות וגיבוש מענה ראוי.
לפיכך, כאמור, תדרוש התכנית זמן מתאים ליישום, ליווי מתמשך ומעורבות של הרופאים ושל הר"י בכל השלבים, לרבות בקביעת היקף המערכת, ההרשאות, סט הנתונים הבסיסי הרלוונטי לרופא בכל תחום, פתרון הבעיות הטכנולוגיות, השתתפות במלאכת החקיקה וכיו"ב.
כיוון שלא ניתן להפריז בחשיבות העקרון הבא, נחזור ונדגיש שוב, כי הפעלת התכנית כולה תלויה בשיתוף הפעולה מצד הרופאים המטפלים בפועל, וללא שיתוף פעולה מלא זה - אין זכות לקיומה.