מרפאת הפליטים

בחודש ספטמבר 2008 נפתחה במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב מרפאה לטיפול בפליטים ובמבקשי מקלט ללא ביטוח רפואי, ביוזמתה של הר"י. המרפאה מעניקה שירות בסיסי לשוהים, ובעיקר לפליטים מאפריקה, המגיעים אליה מכל רחבי הארץ.[1]

המרפאה מופעלת בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות להר"י, כאשר המשרד מממן את העלויות הכרוכות בהפעלה (שכר הדירה, מיסים ועוד), והר"י דואגת לגיוס רופאים מתנדבים, להתאמת המבנה לפעילות רפואית, ועוזרת בגיוס תרומות ציוד ותרופות. ד"ר מיכאל דור, מנהל האגף לרפואה כללית במשרד הבריאות, משמש כיועץ המקצועי של מרפאת הפליטים. בחודש יולי 2009 הורחב שיתוף הפעולה - ארגון מד"א (מגן דוד אדום) הצטרף לפרויקט המרפאה, וביצע בה שיפוצים מבניים. בנוסף, דואג  מד"א לציוד מתכלה ולשיבוץ מתנדבים מטעמו על בסיס שבועי.[2] המרפאה תלויה לחלוטין בפעילותם של רופאים מתנדבים התורמים לה מזמנם, ממרצם וממומחיותם. עמם פועלים, גם הם על בסיס וולונטרי, צוותי אחיות, רוקחים, חובשים, מתורגמנים ומתנדבים כללים, אשר לוקחים גם הם חלק בעשייה.

רופא מתנדב בודק בין 15-20 חולים במשמרת, ומשתדל להעניק להם טיפול או חוות דעת שתסייע להם בפיתרון הבעיה.[3] עד כה, לאורך כמעט שלוש שנים, התנדבו במרפאה עשרות רופאים. כיום מתנדבים בה באופן קבוע 11 רופאים ממספר תחומים: רפואת ילדים, רפואת משפחה, כירורגיה וגינקולוגיה. בנוסף לכך, במקרה הצורך, מופנים מטופלים להמשך טיפול במרפאות חיצוניות באזור המרכז, לרבות מרפאות אף-אוזן-גרון, מרפאות שיניים, גסטרואנטרולוגיה, אורולוגיה, עיניים ואורתופדיה.

שאיפתנו היא להגדיל את מאגר המתנדבים לכדי 40-50 רופאים לפחות על מנת שתתאפשר פתיחת המרפאה מדי ערב על בסיס יומיומי (כיום המרפאה פעילה מספר ימים בשבוע, בהתאם ליכולתם של המתנדבים לאיישה). בנוסף, הגדלת מגוון תחומי מומחיותם של המתנדבים תאפשר מתן מענה הולם על קשת רחבה יותר של בעיות בריאות, ובכך תשפר את איכות הטיפול הרפואי. מטרה נוספת היא הגדלת מספר המרפאות החיצוניות תוך הרחבת פיזורן הגיאוגרפי, וזאת על מנת להפוך את השירות הרפואי לנגיש יותר – יש לזכור כי אמנם רוב המטופלים מגיעים מתל אביב ומסביבותיה, אך חלקם מתגוררים בערים מרוחקות יותר כגון אילת, ערד, חיפה ונצרת.

במסגרת פעילות המרפאה ניתנים למטופלים גם שירותי מעבדה המתבצעים בבית החולים וולפסון. אולם בפועל, רבים מהם אינם עורכים את הבדיקות הנדרשות, משום שהם אינם מסוגלים לעמוד בעלויותיהן הכספיות. על מנת לפתור בעיה זו דרוש הסדר פיננסי בין הרשויות הנוגעות בדבר.

נתוני פעילות המרפאה

המרפאה מחזיקה כיום בכ-5,000 תיקים רפואיים. בידינו נתונים מפורטים על פעילותה של המרפאה עד לסוף שנת 2010. בתקופה זו נרשמו במרפאה 4,147 מטופלים (כאשר כל מטופל נספר פעם אחת, אפילו אם פנה מספר פעמים), מהם 3,194 גברים ו-953 נשים. חלק גדול מהמטופלים חזרו למרפאה יותר מפעמיים, ורבים מהמטופלים נמצאים במעקב קבוע בשל מחלות כרוניות. מאז פתיחתה, חל גידול בכמות המטופלים במרפאה: בשנת 2009 בלבד הגיעו למרפאה 1,677 איש, ובשנת 2010 הגיעו אליה 1,781 איש.

התפלגות הפונים על פי גיל

ניתן לראות כי רוב המטופלים הם מבוגרים (מעל גיל 20), אך יחד עם זאת, יש ביניהם גם מאות ילדים ובני נוער – עובדה זו מדגישה את חשיבותו של הטיפול המכוון לגילאים אלה, לרבות גיוס מתנדבים בעלי מומחיות ברפואת ילדים.

התפלגות הפונים לפי מדינות מוצא עיקריות

מדינות המוצא העיקריות של המטופלים הן אריתריאה וסודן – כ-70% מהם מגיעים משתי המדינות הללו (נכון לסוף שנת 2009). כל היתר מגיעים, במספרים מועטים, ממדינות שונות מאפריקה ואסיה, בהן ניגריה, אתיופיה, חוף השנהב, גאנה, קונגו, מצרים, הודו, סרי לנקה, פיליפינים, צ'אד, טוגו, ניגר, רואנדה, אוזבקיסטן, טורקיה ועוד. כמו כן חלק מהמטופלים הם ילדי שוהים שנולדו בישראל. יש לציין כי המגוון הרחב של המדינות והאזורים הגיאוגרפיים מהם מגיעים הפליטים מעצים את קשיי התקשורת הקיימים בין המטפלים למטופלים בשל מחסום השפה וההבדלים התרבותיים הניכרים.

תלונות נפוצות

מרבית הפונים למרפאה מתלוננים בעיקר על הבעיות הבאות:

צינון, שיעול, כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי עצמות, כאבי גב, אסתמה, הפרשות מאיברי המין, פצעים מוגלתיים, הורדת תפרים, שלשולים ועצירות, בעיות עור (בעיקר סקביאס) ותולעים בצואה. בשנה האחרונה חלה עלייה במספר חולי המלריה.

בהקשר זה יש לציין כי אחת הבעיות המקצועיות בהן נתקלים המטפלים הינה חוסר היכרות עם חלק מבעיות הבריאות מהן סובלים המטופלים, וזאת משום שבדרך כלל הן אינן נפוצות בישראל ובמדינות מפותחות אחרות. נראה כי יש צורך בהכשרת המתנדבים להתמודדות עם "מחלות אקזוטיות" (כמו גם בשירותי תרגום, הרצאות בנושאי תרבות וכדומה) על מנת לשפר את איכות הטיפול.