עמוד בית
יום ג, 11.08.20
שירותי בריאות לעובדים זרים, פליטים ולמבקשי מקלט בישראל

 לקראת הדיון בוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים – נובמבר 2011 

הטיפול בזרים הנכנסים בשעריהן כמהגרי עבודה, פליטים או מבקשי מקלט מציב אתגר מוסרי וחברתי ראשון במעלה בפני מדינות העולם. ההסתדרות הרפואית מברכת את הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים על יוזמתה לחדש את הדיון בסוגיית הטיפול הרפואי בקבוצות אלו.
 

  • הבריאות היא צורך אנושי חיוני ובסיסי שהוכר כזכות יסוד. מעמדה האוניברסלי מעוגן בראש ובראשונה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האומות המאוחדות. האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים (שאושררה בישראל בשנת 1954), לא מתייחסת אמנם באופן פרטני לשירותי בריאות, אולם נציבות האו"ם לפליטים הבהירה כי מתן מקלט אינו מסתיים בהסכמה פסיבית לשהות בשטחה, אלא מחייב גם דאגה לזכויותיהם הבסיסיות במהלך שהותם במדינה.
     
  • ואומנם, מסקירה בינלאומית שביצעה הר"י בנושא עולה כי רוב מדינות האיחוד האירופי בוחרות שלא להגביל את נגישותם של מבקשי מקלט לשירותי בריאות, ואחרות מסירות את ההגבלות עם הזמן.
     
  • בישראל, שוהים כיום כ-25,000 פליטים ומבקשי מקלט, מתוכם כ-2,000 קטינים.1 כמו כן שוהים בישראל למעלה מ-200 מבקשי מקלט מקונגו, הזוכים להגנה קבוצתית זמנית.2
     
  • לפי דו"ח ארגון רופאים לזכויות אדם – ישראל (רל"א), 59% ממבקשי המקלט אשר רואיינו על-ידי הארגון, דיווחו כי הוחזקו תחת שמירה צמודה או כבולים בשלשלאות איש לרעהו בדרכם לישראל. 52% דיווחו כי היו נתונים לאלימות קשה. 44% דיווחו כי בזמן השהות בסיני היו עדים לאלימות או למקרי מוות של מבקשי מקלט אחרים. 88% דיווחו על תנאי הרעבה קשים ומניעת מזון. 66% דיווחו על מניעת מים.
     
  • יש לזכור כי לא רק מגבלות חוקיות מונעות גישה חופשית לשירותי בריאות עבור פליטים ומבקשי מקלט, אלא גם מגבלות כגון חוסר ידע, קשיי שפה, הבדלי תרבות, חשש מגירוש או אי-נוחות חברתית.
     
  • מבקשי המקלט השוהים בישראל אינם זכאים לשירותי בריאות ממלכתיים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: החוק), מסמיך את שר הבריאות לקבוע הסדרים בדבר מתן שירותי בריאות למי שאינו מבוטח תחת החוק, לרבות אפשרות לרישומו בקופות החולים, 3 ואולם עד היום לא עשו שרי הבריאות השונים שימוש בסמכותם זו, על אף פניותיה של הר"י וארגונים נוספים בנידון.
     
  • ואמנם, עוד בשנת 2008 הצביעו הנתונים על כך שכ-5,000-6,000 מבקשי מקלט שוהים בישראל ללא ביטוח רפואי4, מביניהם כמחצית מילדי הפליטים, מהגרי העבודה וחסרי המעמד החיים כיום בישראל.
     
  • יצוין כי הוקמה ועדה ממשלתית בין-משרדית, שיושבת זה מספר שנים על המדוכה, על מנת להסדיר כללים למתן שירותים חברתיים – כולל שירותי בריאות – לשוהים מחוסרי מעמד בישראל. בעקבות עתירתם לבג"ץ של מספר ארגונים, 5התחייבה המדינה שהוועדה תפרסם את החלטותיה בהקדם, אך הדבר טרם נעשה.


ביטוח בריאות לעובדים זרים

  • בשונה ממצבם של הפליטים ומבקשי המקלט, שירותי הבריאות לעובדים הזרים החוקיים בישראל הוסדרו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. על לפי החוק, מעסיק של עובד זר מחויב לבטח אותו למשך תקופת העסקתו. שירותי הביטוח ניתנים על ידי חברות פרטיות שלרוב קונות את השירותים הרפואיים מקופות החולים. היקף הביטוח הרפואי הניתן מצומצם יותר מזה הניתן לאזרחי ותושבי המדינה והוא נקבע בצו.
     
  • תלותו של העובד הזר במעביד יוצרת קשיים רבים ועיקרם:
    • על אף העונשים הקבועים בחוק, מעסיקים רבים אינם מבטחים את העובדים כחוק.
    • עם עזיבתו של העובד את מקום העבודה נפסקת החובה של המעביד לשלם את דמי הביטוח, כך נפסק הרצף הביטוחי והעובד עלול לאבד את זכויותיו הנצברות כמבוטח.
    • אובדן כושר עבודה – על פי חוק, עובד שאיבד את כושר העבודה לתקופה העולה על 3 חודשים נדרש לעזוב את הארץ ואשרת העבודה שלו מתבטלת. בדיקת אובדן כושר העבודה נעשית על ידי רופאי חברות הביטוח – כך פועלות חברות הביטוח במצב של ניגוד עניינים מובהק.
       
  • בנובמבר 2009 ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתוח כלכלי לצירופם של העובדים הזרים לקופות החולים כחברים.6 מסקנות המחקר הן חד משמעויות – גם אם יוזלו פרמיות הביטוח שמשלמים היום המעסיקים בעשרות אחוזים יתווסף רווח של עשרות מיליוני שקלים בשנה לסל הבריאות משילובם של העובדים הזרים בקופות החולים כחברים.


פעילות הר"י להסדרת שירותי בריאות עבור פליטים ומבקשי מקלט בישראל

  • בחודש ספטמבר 2008 נפתחה במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב מרפאה לטיפול בפליטים ובמבקשי מקלט ללא ביטוח רפואי, ביוזמתה של הר"י. המרפאה מעניקה שירות בסיסי לשוהים בישראל, ובעיקר לפליטים מאפריקה, המגיעים אליה מכל רחבי הארץ.

המרפאה מופעלת בשיתוף בין משרד הבריאות להר"י, כאשר המשרד מממן את עלויות ההפעלה (שכר הדירה, מיסים ועוד), והר"י דואגת לגיוס רופאים מתנדבים, להתאמת המבנה לפעילות רפואית, ועוזרת בגיוס תרומות ציוד ותרופות. מיותר לציין כי המרפאה מהווה רק פתרון חלקי וזמני להעדר הסדרה חוקית בעניין זה

המלצות הר"י להסדרת שירותי בריאות עבור עובדים זרים, פליטים ומבקשי מקלט בישראל:

  • הר"י תומכת בשילובם של אוכלוסיית הזרים בישראל במערכת הבריאות הציבורית וביטול הסדרי הביטוח הפרטיים הנהוגים כיום. לשם כך על שר הבריאות להפעיל את סמכותו מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולקבוע זכאות לשירותי בריאות עבור עובדים זרים, פליטים ומבקשי מקלט בישראל. לחילופין על הכנסת לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שעובדים זרים, מבקשי מקלט ופליטים ייחשבו "תושבים" לצורך תחולת החוק.
     
  • עד להסדרת העניין, יש להדק את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים, לרבות הר"י, משרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים על מנת לתגבר ולהרחיב את שירותי הבריאות הניתנים כיום במסגרת מרפאת הפליטים, לרבות הגדלת מספר המתנדבים, הכשרות לטיפול בבעיות ייחודיות לאוכלוסיה זו, הרחבת משאביה של המרפאה והקלה על המטופלים בתשלום עבור בדיקות מעבדה.
     
  • אוכלוסיית הפליטים ומבקשי המקלט סובלת בחלקה גם ממחלות כרוניות, לרבות מחלות נפש. על כן יש צורך חיוני לקדם מודלים המאפשרים טיפול מתמשך המותאם לצרכיה של אוכלוסייה זו.
     
  • יש להשוות את תשלומי ביטוח הבריאות לילדי העובדים הזרים הניתנים במסגרת קופת-חולים "מאוחדת" לאלו של ילדים אזרחי המדינה וכן לקבוע הסדרי פטור להורים המתקשים לעמוד בעלויות.  

___________________________________________ 

1ראו מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הטיפול במסתננים מגבול מצרים, מאי 2010, כתב: גלעד נתן, ע' 2.

2נציבות האו"ם לפליטים בישראל, הדו"ח השנתי 2008.

3סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

4מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סגירת מרפאת "רופאים לזכויות אדם" והטיפול הרפואי במבקשי מקלט, כתב: גלעד נתן, מרץ 2008, ע' 2-3.

5בג"ץ 2649/09 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הבריאות ואח'.

6מרכז המחקר והמידע של הכנסת, העברת ביטוחי הבריאות של העובדים הזרים מחברות הביטוח הפרטיות לקופות-החולים –ניתוח כלכלי, כתב: עמי צדיק, נובמבר 2009.  


מהדורת 2011

האפליקציה של הר"י

האפליקציה שנותנת מענה לצורכי הרופאים והמטופלים

רוצה לדעת מה יש באפליקציה? לחץ/י
הזן/י מספר נייד ותקבל/י הודעת סמס עם קישור להורדת האפליקציה:
הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות

כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303