מבוא
מתקפת הטרור הנוראה על הישראלים בטאבה בחג סוכות האחרון עוררה שוב, בשולי האירועים הדרמתיים, את השאלה בדבר צנעת הפרט בתקשורת. כך לדוגמה פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" ביום 8.10.2004 על מחצית עמוד השער תמונת תקריב גדולה של ילדה קטנה בבגדיה התחתונים כשהיא שוכבת זבת דם על אלונקה. תמונות תקריב קשות נוספות ממלאות את העמודים הפנימיים של גיליון זה. אפשר להעריך כי איש מהמצולמים לא נתן את הסכמתו להראותו כך, ברגע הקשה בחייו בפני עולם ומלואו.
צימאון המדיה לתיעוד דרמתי אינו נעצר על סף בית החולים. הסכסוך האלים עם שכנינו הפלסטינים יצר לצערנו בשנים האחרונות מספר רב של הזדמנויות שבהן הורשתה המדיה לתעד את הנעשה בתוך בתי החולים ברגעים הראשונים של הטיפול בנפגעים. התומכים בפתיחת שערי בתי החולים בפני המדיה טוענים כי מתקיימת במקביל "מלחמת תעמולה" וכי יש חשיבות לאומית בכך שגם הצד הישראלי של הנפגעים יזכה להד ראוי. אין לציבור הרופאים יכולת להשפיע על התנהגות המדיה מחוץ לבתי החולים אך חובה עליו לשמור על צנעת הפרט מרגע שזה נמצא באחריותם.
בניסיון לאזן בין זכות הציבור למידע לבין זכות כל אדם לפרטיות ניסחו חברי הלשכה לאתיקה את הכללים המופיעים כאן.
נייר עמדה
- באירוע רב נפגעים ובאירועים אחרים קיימת סקרנות ציבורית למתרחש בבית החולים שבו מטופלים אותם נפגעים.
- סקרנות זו גוברת שבעתיים כשמדובר באירועים חבלניים.
- חשיפת הנפגעים למדיה משרתת, לעתים, את האינטרסים של בני המשפחה, הרופאים המטפלים, בית החולים, המדיה ואף את האינטרסים של המדינה עצמה.
- יש למצוא אפוא את האיזון הנדרש בין זכות הציבור למידע לבין זכות כל נפגע, באשר הוא אדם, לפרטיות.
- אין לצלם נפגע אלא אם התקבלה לכך הסכמה מפורשת ממנו.
- אם מדובר בנפגע שהוא קטין נדרשת הסכמת שני הוריו.
- חשיפת הנפגע למדיה תיעשה כך שלא ייפגע הטיפול הרפואי בו או במטופלים אחרים הנמצאים בקרבתו.
- לא יימסרו למדיה פרטים מזהים על נפגע או פרטים ספציפיים לגבי מצבו הרפואי אלא אם כן ניתנה הסכמה לכך מצד הנפגע.