• אתרי הר"י
  • עיתוני הר"י
עמוד בית יום ב, 21.10.19

ספטמבר 2016


מאמר המערכת
פרופ' מייקל הרטל
גיליון מיוחד זה של עיתון ״הרפואה הצבאית״ סוקר את כנס המחקר החילי ה־ 12 של חיל הרפואה. הכנס הפך זה מכבר לאירוע חשוב, ואפילו חגיגי, בלוח השנה של חיל הרפואה, תופעה המעידה על השאיפה של אוכלוסיות מגוונות בחיל הרפואה המבקשות ליטול חלק בפעילות המחקרית ברפואה הצבאית. כל זאת, מתוך הבנה ארגונית רחבה שהעיסוק במחקר לצורך קידום הרפואה הצבאית הוא מאבני היסוד של המקצוענות בקרב סגלי חיל הרפואה. ביצוע מחקר בנושאי הליבה של הרפואה הצבאית אינו בגדר מותרות עבור קציני החיל, אלא ציווי מקצועי בסיסי.
תגובות קוראים
אל"מ (מיל') ד"ר אוריאל דרייפוס, רס"ב (מיל') אריאל מירלמן
בעקבות פרסום תמונת השער על גבי הגיליון האחרון של "הרפואה הצבאית" התקבלה תגובתו של אל"מ (במיל') ד"ר אוריאל דרייפוס מיחידת הפינוי בהיטס של חיל האוויר 669 , ששירת באותה עת ביחידה.
תכנית הכנס השנתי ה-12 למחקר ברפואה צבאית
ד״ר אווה אברמוביץ, פרופ׳ דוד גרץ, פרופ׳ מייקל הרטל, ד״ר נירית יבנאי, ראיד כיוף, ד״ר עדי לייבה
כנס חיל הרפואה בשיתוף החוג לרפואה צבאית, האוניברסיטה העברית, ירושלים שהתקיים ביום רביעי, 28 בספטמבר 2016 - בבית הגדודים, אביחיל.
הרצאות הכנס
לאה שלף, ניצן שקרצ׳י, רון קדם, עומר בונה, אריאל בן יהודה
עבודה זו מתבססת על מחקר קודם שבדק גורמי סיכון לניסיון התאבדות בצה״ל ומצא קשרי גומלין בין מאפיינים סוציו–דמוגרפיים, אישיותיים ורפואיים לבין ביצוע ניסיון אובדני בקרב חיילים וחיילות בשירות חובה. ידוע כי התאבדות היא אחת מסיבות המוות המובילות בקרב מתבגרים בעולם. ניסיונות אובדניים שכיחים הרבה יותר מהתאבדויות, וברור כי הם גורם סיכון מובהק להתאבדות, ובפרט ניסיונות שהוגדרו חמורים. בהקשר זה, אחת ממגבלות המחקר הקודם הייתה שלא נערכה השוואה בין ניסיונות חמורים לכאלה שאינם חמורים לפי המדדים שתוארו.
דין נחמן, דור דולצה, רפי ג׳יראסי, לין ווגנרט אברהם, דוד קושניר, אלון גלזברג, אריק אייזנקרפט
דמם הוא הגורם הראשון במעלה בהיארעות של תמותה בת–מניעה מטראומה, הן בשדה הקרב והן במסגרת האזרחית. חלק עיקרי מדימומים אלה הוא מאזורי מעבר - אגן, צוואר, בית שחי. עלותם של החסמים הקיימים היא גבוהה, הם מגושמים לנשיאה ולהנחה, ולכן השימוש בהם מוגבל. ה״אדוניס״ הוא חסם מעבר חדשני, זול וקומפקטי, הניתן להנחה על כל אזורי המעבר.
אילן גרין, רבקה בצלאל־ממן, מיכל גרינברג
מגיל 30 , אנשי הקבע בצה״ל נדרשים לעבור בדיקה תקופתית במרכז לבדיקות תקופתיות. במסגרת הבדיקה, אנשי הקבע עוברים הערכה הכוללת אנמנזה ובדיקה גופנית בידי רופא, בדיקות מעבדה, אק"ג במנוחה, בדיקת שמיעה, בדיקת רופא נשים, לרבות בדיקת פאפ, ולנבדקים שחצו את גיל 39 - גם מבחן מאמץ. עם התקבלות תוצאות הבדיקות, מקבל כל איש קבע סיכום הכולל המלצות להמשך בירור ומעקב. אם בסדרת הבדיקות עולה ממצא כלשהו המעורר חשד לבעיה קרדיאלית, מופנה המטופל להמשך בירור. מטרת העבודה היא בדיקת התועלת שבביצוע בדיקות סקר קרדיאליות לנבדקים אי–תסמיניים, במסגרת הערכה תקופתית.
צ׳ארלס מילגרום, אלכס סורקין, ארנון גם, יהונתן זינגר, איתמר ניר, בוריס קוגן, אהרן ש׳ פיינסטון
תפקיד הלוחם במאה ה– 21 שונה מבעבר, ונעליו צריכות להיות מותאמות לשינוי זה כדי לתפקד באורח מיטבי. מטרת העבודה להעריך פציעות בנעלי חי״ר דגם מזג אוויר חם (נחי״ר) ושרידותם באימונים, ולבחון נעלי חי״ר חלופיות או ניסיוניות (נחי״ס)
קרן זילכה, נועם בן־יוסף, סער מנחה, עדי לייבה, חגי פרנקל
מאוקטובר 2015 החל בגזרת פיקוד המרכז גל טרור של פיגועי דריסה, דקירות, יידוי אבנים ושימוש בנשק חם כנגד חיילים ואזרחים.עבודה זו סוקרת את נתוני הפציעות מאירועי דריסה ומשווה אותם לנתוני הפציעות מאירועים חבלניים במתארים אחרים בגל הטרור ולפציעות הולכי רגל בתאונות דרכים.
רויטל לוי, זיו רוטפוגל, אנדריי פופוגאילו, דליה הילמן, ריימונד קמפפר
המיקרוביום של פצעים מורכב ביותר, ולעתים הזיהום קשה לזיהוי ו/או עמיד לתרופות. במקרים אלה עולה הצורך בתרופה רחבת היקף. העיסוק בפיתוח פפטידים חדישים נועד להגנה רחבת היקף מזיהומים קשים וקטלניים. האסטרטגיה במחקר זה היא החלשת התגובה החיסונית המופרזת של האדם במקום למקד את הפתוגן. מדובר בגישה טיפולית חדשנית, המוכוונת למאכסן כדי להגן מפני חיידקים גרם–שליליים, גרם–חיוביים והרעלנים שלהם, הרלוונטיים לפצעים חבלתיים ולזיהומים מערכתיים, מתוך מיקוד ב– CD28 , הקולטן הקוסטימולטורי המרכזי, ובשני הקו–ליגנדים של CD80) 1-B7 ,CD28) ו– CD86) 2-B7), כדי למנוע תגובת ציטוקינים דלקתית מופרזת מזיקה, ובתוך כך לשמור על תגובה חיסונית תקינה. עבודה זו סוקרת פיתוח פיתוח פפטידי–דמה קצרים המוכוונים אל ממשק ההומודימריזציה של CD28 ושל B7 , המסוגלים לעכב את ההתקשרות ביניהם, ובדרך זו את התגובה הדלקתית לרעלנים הסופראנטיגנים ולזיהומים פולימיקרוביאליים.
סער מנחה, נועם בן־יוסף, עדי לייבה, קרן זילכה, חגי פרנקל
בחודש אוקטובר 2015 החל גל טרור שהתבטא בעלייה בשיעור אירועי זריקת אבנים (ז״א), דקירה, דריסה ושימוש בנשק חם. מרבית האירועים התרחשו בגזרת פיקוד המרכז. עבודה זו סוקרת את נתוני הפציעות בגל הטרור, תוך הכללת מאפייני הפציעה, הטיפול, הפינוי והחזרה ליחידה.
ינון מצליח, יהודה אריאלי, מירית עינן, עדי בירם, דביר מנג׳ם, דניאל ריינהורן, עקיבא אסתרסון, רונן בר
הפרעת קשב וריכוז היא בעיה שכיחה. אחד הטיפולים הנפוצים בהפרעה זו הוא באמצעות התרופה (®Methylphenidate (Ritalin הפועלת כ– Dopamine Reuptake Inhibitor . עם תופעות הלוואי המוכרות של התרופה נמנית גם הפחתת סף הפרכוסים האפילפטיים. מאחר שלעתים קרובות הסמן הראשון לרעלת חמצן מוחית הוא פרכוס כללי, החשש הוא שנטילת Methylphenidate לפני צלילה בתערובות עשירות בחמצן תגביר את הסיכון לרעלת חמצן מוחית ולהתפתחות פרכוס בעת צלילה. עם זאת, להנחה שריטלין מגביר את הסיכון לרעלת חמצן מוחית לא נמצא ביסוס מחקרי, וההימנעות מנטילתו באדם הסובל מהפרעת קשב עלולה לגרום טעות הרת אסון מתוך היסח דעת, האופייני לתסמונת. מטרה: לבדוק אם נטילת Methylphenidate לפני צלילה בתערובות עשירות בחמצן מגבירה את הסיכון לרעלת חמצן מוחית ולהתפתחות פרכוס בעת צלילה.
ינון מצליח, יהודה אריאלי, מירית עינן, עדי בירם, דביר מנג׳ם, דניאל ריינהורן, עקיבא אסתרסון, רונן בר
״חולה מדומה״ מוגדר בספרות הרפואית (Simulated Patient (SP או Standardized Patient . הכוונה לשחקן המתחזה לחולה ומדמה אינטראקציה רפואית. עבודת זו בוחנת את איכות הרפואה במרפאות צבאיות באיו״ש, בהתמודדות עם מצבים רפואיים מאתגרים, בדגש על יחס ומקצועיות החובש התורן.
דן רימברוט, לין ווגנרט־אברהם, לילך גביש, דוד קושניר, דין נחמן, אסף ברמן , מתן כהן, דוד גרץ 2, רות שיילור, אריק אייזנקרפט
קבוצת המחקר מנסה לאתר אמצעים פרמקולוגיים ואחרים להשראת התניה מקדימה כדי לצמצם את היקף הפגיעה, התחלואה והתמותה בעקבות שוק המוראגי. כל זאת מתוך מחשבה שניתן לבצע פרוצדורה זו לפני שהלוחם ייפגע, כך שאם ייפגע - יגברו סיכויי הישרדותו והחלמתו. עבודה זו בוחנת את השימוש בגלוקגון כאמצעי התניה פרמקולוגי במודל דימום מבוקר בחזיר.
גיל שמעון, גל יניב, לין ווגנרט־אברהם, לילך גביש, קובי מגרלי, דוד קושניר, רות שיילור, ברוך בצופין, דוד גרץ, אריק אייזנקרפט
בכ– 30% מפצועי הטראומה מוצגת עדות ביוכימית לקואגולופתיה בהגעתם לחדר המיון. קואגולופתיה המתפתחת בעקבות טראומה (Acute Trauma Coagulopathy, ATC) מחייבת מתן נוזלים בנפח רב יותר, משך אשפוז ארוך יותר והנשמה ומתאפיינת בתמותה מוגברת. התניה מקדימה רחיקנית מושרית איסכמיה (RIPC) היא תפיסה חדשנית, הנובעת מהשאיפה ליצור עמידות גבוהה למצב זה.
יפעת גלנוי־גליקזם, איליה ריבקין, נאוה זילברשטין, ליבי וייס, אריק איזנקרפט, רמונה מרגלית
כדי לתת מענה הולם לנזק נשימתי באירוע המוני על רקע פגיעת חומ"ס, פותחה גישה חדשנית המשלבת שלושה מרכיבים: (1) תכשירים תרופתיים חדשים - ליפוזומים, שהיאלורונן מעוגן קוולנטית בשטח פניהם, הכולאים תרופות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון; (2) מתן התכשירים כתרסיס באמצעות נבולייזר (Nebulizer) קליני נייד רגיל; (3) התחלת הטיפול כבר בשטח. עבודה זו בודקת את היתכנות הטיפול החדשני בעכברים.
נועם בן יוסף, קרן זילכה, סער מנחה, עדי לייבה, חגי פרנקל
בראשית חודש אוקטובר 2015 החריף הטרור בכל חלקי הארץ, ובפרט במרחב אוגדת יהודה ושומרון. מרבית אירועי הטרור התאפיינות במפגעים יחידים הפועלים עצמאית, לרוב בלי תכנון מוקדם ולעתים בהחלטה רגעית. כמו–כן אופייני לאירועי טרור אלה שימוש בסכין ככלי נשק מרכזי לתקיפה, בהיותו זמין ונגיש, פשוט להסתרה ואינו דורש כל ידע או מיומנות מוקדמת כדי לגרום נזק רב. במהלך ההחמרה הנוכחית, אירעו 43 תקיפות סכין נגד אזרחים וחיילים במרחב איו״ש - 20 אזרחים ו– 23 חיילים. ב– 34% מהחיילים שנפגעו באירועי הטרור מנגנון התקיפה היה סכין. עבודת זו מתארת פציעות חיילים הנובעות מתקיפה בסכין במהלך אירועי ״גודל השעה״. אנו משערים כי פציעות אלו הן בעלות מאפיינים ייחודיים ושונים מפציעות אזרחים או מפציעות דקירה במתאר אזרחי שאינו מעורב בפעילות טרור.
גלינה שפירו, מקסים בז, אריק אייזנקרפט, סולמה גזית, גדי פלד, דן גזית
שברים מורכבים מעמידים אתגר טיפולי בפני רופאים צבאיים ואזרחיים כאחד. פגיעות הדף לדוגמה גורמות בשכיחות גבוהה פגמים גרמיים נרחבים בחיילים בקרב ובנפגעי טרור. המטופלים סובלים משיקום ארוך, ושיעור הכישלון בטיפול גבוה. בדרך כלל משתמשים בשתלי עצם עצמיים המעודדים ריפוי שבר, ואולם לא תמיד אפשר לקצור מספיק עצם, והקצירה עצמה גורמת פגיעה נוספת וסיבוכים. כיום, מרבית החיילים שסבלו משבר טראומתי מורכב אינם חוזרים לשירות צבאי פעיל. לפיכך, יש צורך קליני ברור לפתח גישות חדשות לריפוי שברים מורכבים. עבודה זו מציגה פיתוח טיפול חדשני לפגיעות גרמיות מורכבות אלו בעזרת גיוס תאי גזע אנדוגניים לאתר הפגיעה והאצת הריפוי על ידי החדרת גן אוסטאוגני באמצעות אולטרסאונד. הטיפול המשולב יתקן את חסר העצם וישפר את תפקוד המטופל.
דנית אטיאס־ורון, אמיר חדיד, לירן מנדל, תומר ארליך, דני מורן, רן ינוביץ׳, יובל חלד
הגורם המרכזי לפגיעות תמס שריר (רבדומיוליזיס) באימונים צבאיים הוא מאמץ גופני עצים. הסמן העיקרי בפלסמה המזוהה עם תמס שריר ממאמץ הוא האנזים (Creatine Phosphokinas (CPK, המהווה מדד עיקרי לחומרת הנזק השרירי. הטווח העליון של ערכי ״הנורמה״ במנוחה נע בין IU/L 195-160. יש בספרות ערכים שונים לאבחון תמס שריר ממאמץ - מפי 5 מהנורמה ויותר - אך השונות המשמעותית בין נבדקים וכן בין סוגי מאמצים ועצימותם מקשה בכל הקשור בקביעת ערכים תקינים של פעילות האנזים. עבודה זו מבצעת אפיון ערכי נורמה של CPK בחיילים לאחר פעילות צבאית, כבסיס לטווחי התייחסות לחזרה לכשירות.
רפי ג'רסי, נוי מרק, דור בונים, דין נחמן, אריק אייזנקרפט, לין ווגנרט אברהם, דור דולצ'ה, גיא לקובסקי
בעת פגיעת טראומה נהוג להשתמש בזירת האירוע לפי צורך בחסמי עורקים ממגוון סוגים לעצירת הדימום. אלה נועדו להפעיל לחץ על הרקמה עד לחסימת כלי הדם ועצירת הדימום. הלחץ הנדרש תלוי בעיקר בסוג הפציעה ובמיקומה. כדי לפתח חסם עורקים מכל סוג, יש חשיבות למדידה של דרגת הלחץ המקומי הנוצר בעקבות שימוש במכשיר, אלא שעדיין אין מוצר המאפשר לעשות זאת בצורה במיטבית או ייעודית. עבודה זו מתארת פיתוח אמצעי למדידת דרגת הלחץ המכני שמייצרים חסמי עורקים כדי להעריך באמצעותו את מידת החסימה המתקבלת. בהמשך, מבוצעת בחינת המערכת במסגרת פרויקט פיתוח חוסם העורקים "אדוניס" המיועד לאזורי מעבר ושפותח בחיל הרפואה, וכן שיפור הסימולטור לתרגול הנחת חוסמי עורקים, שנרכש ליחידות צה"ל לפי דרישות חיל הרפואה, בהתאם למדידת הלחץ והשוואתו ללחצים הנדרשים לפי הספרות.
תצוגת הפוסטרים
ליאור כ"ץ, דן קרטר
בכל שנה כמעט 20% מאוכלוסיית העולם המערבי לוקה בתסמינים או במחלות הקשורים למערכת העיכול. בישראל תחום זה עדיין לא נחקר.עבודה זו מציגה בדיקת שכיחות התחלואה הקשורה במערכת העיכול בקרב חיילי צה"ל, ובתוך כך בדיקת השימוש במשאבים הרפואיים המיועדים לאבחון תחלואה זו ולטיפול בה במסגרת הצבאית.
צ׳ארלס מילגרום, יהונתן זינגר, ירון בוסטין, אלכס סורקין, הדר גז, אהרן ש' פיינסטון
שברי מאמץ משקפים בעיה מרכזית בהכשרת לוחמי חי״ר בכלל ולוחמי יחידות מובחרות בפרט. ב– 1983 נמצא כי 31% מהחיילים בהכשרת צנחנים סובלים משברי מאמץ, ומאז - צה״ל מתעמת בהתמדה עם האתגר לצמצם את שיעור שברי המאמץ בקרב לוחמים. ההתערבויות שננקטו לשם כך הן מגוונות: שימוש באורתוטיקה, שינוי המנעל, שינוי לו״ז האימונים ומשטר השינה ואף התערבות פרמקולוגית. לקראת 2011 הוחלו שינויים בתכנית האימונים ובמעקב הרפואי ביחידה מובחרת, כדלקמן: (א) הקפדה על 7 שעות שינה בלילה; (ב) מיפוי תכניות האימונים ודחיית אימונים החיוניים פחות בשלבים המוקדמים של הכשרת הלוחם, ובעיקר ריצה; (ג) שיפור הנגשת הצוות הרפואי לחיילים, ובתוך כך ביצוע בדיקות יזומות; (ד) הסברה למפקדים ולחיילים על חשיבות האבחון המוקדם של בעיות רפואיות ואי–הסתרתן, לצד הדגשה כי מטרת החיילים והסגל היא סיום ההכשרה בהצלחה, ולפיכך חייל אינו אמור לחשוש לדווח על בעיותיו הרפואיות. מאמר זה בוחן האם ההתערבות התכנית האימונים נקשרת בירידה בשיעור שברי המאמץ.
שירי גל, לאה שלף, נירית יבנאי, ארז כרמון, עידית עוז, שירלי גורדון
חשיפה למראות קשים עלולה לתרום להתפתחות מגוון של הפרעות דחק נפשיות. מפעילי כטב״מ יכולים להימצא במרחק רב מאירועי הלחימה, ואולם פסיכולוגית הם מצויים בלב שדה הקרב וחשופים מקרוב למאורעות הקרב. עבודה זו בודקת תסמינים של דיכאון, חרדה ופוסט–טראומה והקשר למשתנים אישיים וצבאיים.
אביב אוסטרינסקי, אמיר בר שי, יהודה שוורץ, יעל פרנקל, ארז כרמון, ברק גורדון
עקב העקות הפיזיולוגיות הכרוכות בטיסה קרבית, טייסים בחיל האוויר נדרשים לתפקוד ריאתי טוב. שינויים במדדים ספירומטריים מוכרים באוכלוסייה הכללית ונגרמים בדרך כלל עקב גורמי סיכון ידועים, ובהם גיל, עישון וחשיפה תעסוקתית. מטרת עבודה זו היא לבחון את השינויים במדדים הספירומטריים של צוותי אוויר, בתקופה שלפני קורס הטיס ולאחר מעקב של כעשר שנים.
דין נחמן, יצחק קדושין, אלון גלזברג
טיפול רפואי בשדה הקרב מוגבל בין השאר על ידי הציוד הרפואי הנישא על ידי הלוחמים. מחסור בציוד רפואי עלול לפגום בטיפול בעיקר, במקרים של עיכוב בפינוי ובאירועים רבי נפגעים. כמו– כן, טיפולים מצילי חיים מתקדמים, כדוגמת מנות דם, אינם זמינים למטפלים בשדה הקרב שכן הם מחייבים תנאי אחסנה ספציפיים וכמותם מוגבלת. כלי טיס בלתי מאוישים נמצאים בפיתוח ובבדיקה להתאמתם להעברת חבילות במתאר אזרחי. במחקר זה נבדקה ההיתכנות של אפיון כטב״מ ככלי לתספוקת ציוד רפואי בשדה הקרב.
שמואל שפרינגר, אורי גוטליב, מריה לוזין
יותר מ– 70% מכלל הפציעות במהלך הכשרת לוחמים בצה"ל הן פציעות שימוש יתר של הגפה התחתונה. לפיכך, מושקע מאמץ רב בזיהוי פציעות אלו ובמניעתן. מחקר זה בודק האם למדדי זמן ומרחב בהליכה יש יכולת ניבוי לפציעות שימוש יתר של הגפה התחתונה באוכלוסיית חיילים לוחמים במהלך שנתם הראשונה לשירות הצבאי.
שי אופיר, שני פונק, סרגי קוטיקוב, נורית שרביט, דניאל בן־דב
לוחמי חי״ר נדרשים למגוון יכולות גופניות כדי לבצע את משימותיהם, בדגש על סיבולת אירובית ואנאירובית, כוח מתפרץ וזריזות. לפיכך, המפתח לכשירות טמון באיזון מיטבי בין כל סוגי האימון. ואולם היחס המיטבי בין סוגי האימון השונים אינו ידוע. בסקרים שנעשו בקרב חיילי חי״ר לאחר מבצעים גדולים בשנים האחרונות, ובכלל זה ״צוק איתן״ (2014), עולה פער קבוע בין המשימות האופרטיביות שהחיילים נתקלו בהן בשדה הקרב לבין יכולותיהם בתחום נשיאת משאות כבדים. נראה כי פער זה משקף אימון תת–מיטבי בזמן הכשרות היסוד - טירונות וואימון מתקדם. עבודות אחדות הראו כי הליכה למרחקים ארוכים ונשיאת משאות קלים יחסית אינה יעילה בשיפור כוח השרירים, תורמת לריבוי פציעות שריר–שלד ולאבדן ימי אימון ואף מגבירה את הנשר. עבודה זו מטרה לקבוע איזה מסוגי המסעות - ארוכים עם משא קל לעומת קצרים עם משא כבד - מניבים את התוצאות המיטביות במדדי כושר קרבי ופציעות שריר–שלד בקרב חיילי חי״ר בהכשרות יסוד.
יעקב חן, אבי בנוב, דניאל דרלינגטון, אנדרו קאפ
על פי הנחיות צבא ארצות הברית, החייאת נוזלים בטראומה בשדה הקרב כרוכה בעירוי דם מלא טרי או טסיות דם המאוחסנות בטמפרטורת החדר. עם זאת, התקנות הנוכחיות מונעות אחסון בטמפרטורת החדר במשך יותר מ– 24 שעות בשל פעילות מטבולית מוגברת של תאים אדומים וכן בשל סיכון לזיהום חיידקי. נראה כי בהקשר של זיהום חיידקי מופחת ותפקוד המוסטטי משופר, עדיף לאחסן דם מלא בקירור מאשר בטמפרטורת החדר. מטרת עבודה זו היא לקבוע אם דם מלא המאוחסן ב– 4 מ"צ שווה לדם טרי מלא כנוזל החייאה לאחר טראומה, בהקשר של פרמטרים המודינמיים ותפקודי קרישה.
אביגיל ברוך, אריאל קושמרו, חנה רפפורט
תרכובות זרחן אורגני (תז״א) משמשות כגז עצבים וכחומרי הדברה, והן רעילות מאוד למערכת העצבים. תז״א הן מעכבות של האנזים אצטילכולין־אסטרז (אצכ״א). אצכ״א אחראי על הידרוליזה של המוליך העצבי אצטילכולין לכולין ואצטט. במקרה של חשיפה, ניתן לסלק תז״א מהדם באמצעות אנזימים מקבוצה זו המשמשים כסופחים ביולוגיים. עבודה זו סוקרת פיתוח פפטידים בעלי זיקה גבוהה לתז״א, שישמשו כסופחים ביולוגיים.
דין נחמן, ליאור יהושע, תמר סלע, אלון גלזברג, חגית פדובה
הטחול הוא האיבר הנפגע ביותר למעט חבלות בטן קהות, לרוב לאחר תאונת דרכים או מחמת נפילה מגובה רב. בעבר נמצא כי חבלות בטן קהות מינוריות הן גורם משני לפגיעה בטחול. באחרונה נרשמו בצה״ל מקרים אחדים של קרע בטחול לאחר חבלה קלה. מטרת עבודה זו לבחון את הדמוגפיה ומנגנון החבלה המובילים לקרע בטחול בקרב המשרתים בצה״ל.
יהודה־מתן דנינו, ריקהרינה רבינוביץ, מירית עינן, עדי בירם, יהודה אריאלי, בן אבינר
מחזור שינה וערות הוא גורם חשוב בתפקודו התקין של האדם. בקביעת מחזור זה מעורב מלטונין. אוכלוסיית צוללים קרביים, הצוללים עם מערכות סגורות ונושמים 100% חמצן, צוללת הן ביום והן בלילה. הצלילות חושפות צוללנים אלה לסיכון ללקות ברעלת חמצן מוחית, העלולה להוביל לפרכוסים ולטביעה. בעת פעילות לילית מתמשכת ידוע כי דפוס הפרשת המלטונין נפגם, דבר הבא לידי ביטוי בשיבוש המקצב היממתי. מלבד תפקוד המלטונין ״כהורמון השינה״, מלטונין הוא גם נוגד חמצון, ושיבוש בהפרשתו בעקבות היפוך הפעילות היממתית עשוי להסביר דיווחים שהצטברו על מקרי רעלת חמצן מוחית בשלב הצלילות בלילה. מטרת עבודה זו לאשש או להפריך כי היפוך הפעילות היממתית (מיום ללילה) של צוללי חמצן מהווה גורם סיכון לרעלת חמצן מוחית.
ריקהרינה רבינוביץ, יהודה מתן דנינו, עדי בירם ויהודה אריאלי
מחסום דם–מוח Blood-Brain Barrier) BBB), מבקר באופן ברירני מעבר חומרים מזרם הדם למערכת העצבים המרכזית, ולהפך. תוצאות מחקרים שונים מצביעות על מעורבות רבה של ה– BBB באירועים המאופיינים בהופעת פרכוסים, כגון אפילפסיה. כיום אין יודעים אם פריצת ה– BBB מקדמת את הפרכוסים, או שמא היא תוצאה שלהם. חשיפה לחמצן היפרבארי (Hyperbaric Oxygen, HBO), לדוגמה בצלילות חמצן, עלולה להביא לידי התפתחות רעלת חמצן מוחית, המתאפיינת באבדן הכרה ובפרכוסים. ייתכן כי ההשפעה על חדירוּת ה– BBB עקב חשיפה זו היא בעלת תפקיד חשוב בהתפתחות תסמיני המחלה. יתרה מכך, נודעת חשיבות להבנת השינויים בחדירוּת המחסום בעת הטיפול בתא לחץ. מחד גיסא כדי למנוע נזק למערכת העצבים, ומאידך גיסא ככלי פוטנציאלי להחדרת תרופות אל המוח. מטרת העבודה היא לבדוק את חדירוּת ה– BBB בעקבות חשיפה ל– HBO בלחצים שונים.
ליאת אוקסמן, יותם ליאור, הדר שלו, חגית כהן, ויקטור נובק, גל איפרגן
סימני תסמונת שלאחר זעזוע מוח (Post-Concessional Syndrome; PCS) נמצאו בקרב רבים מחיילי צבא ארצות הברית בעקבות הלחימה בעיראק ובאפגניסטן. התיאוריה הרווחת היא שתסמינים אלה נגרמו עקב חשיפתם של החיילים להדף במהלך פיצוץ. ההדף גורם תהליכים מוחיים המכונים “תסמונת שלאחר חבלת ראש קלה״ (mild Traumatic Brain Injury; mTBI). ההנחה היא כי תהליכים אלה גורמים פגיעה בריכוז, בזיכרון ובשינה. PCS בעלת מאפיינים דומים לתסמינים הנפשיים של תסמונת בתר– חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder; PTSD), שאף הם שכיחים בעקבות לחימה, ולכן ההבחנה ביניהן נשענת בעיקרה על היסטוריה של חשיפה לחבלה פיזית או להדף. סיטואציית הקרב מקשה פעמים רבות בהבחנת החשיפה להדף. הבחנה זו פשוטה יותר במתאר אזרחי, שכן במתאר זה המרחק ממוקד הפיצוץ ניתן להערכה ברורה. בקיץ 2014 , במהלך קרבות ״צוק איתן״, נחשפו תושבי העיר באר שבע בפעם הראשונה לירי תלול מסלול. בעקבות אירועים אלו, נערך מחקר לבחינת מאפיינים אלו בתושבי העיר. מטרת עבודה זו להעריך את שכיחות PCS ו– PTSD באוכלוסייה אזרחית ואת השפעתן על איכות החיים של התושבים; להעריך את הקשר בין המרחק מאתר הפיצוץ לבין ההפרעות ועוצמתן.
אורלי שגיא, מאיה עטר־ורדי, מעיין יצחק־שדה, ויקטור נובק, שלומי קודיש, יוסף ירושלמי, מנור שפריץ, יונת שמר־אבני
שושנת יריחו (לישמניאזיס) היא מחלה אנדמית בישראל, הנגרמת על ידי טפיל מזן הלישמניה מייג׳ור ולישמניה טרופיקה. במחקר רטקרוספקטיבי זה באוכלוסיית הנגב בעשור האחרון, נבדקו היארעות מקרי ההדבקה בלישמניאזיס וכן הקשר בין לישמניאזיס לבין מדדים מטאורולוגיים. הצורך בהגברת הידע והמודעות סביב מחלה זו עלה לנוכח העלייה בהיארעות המחלה. יש צורך להדריך אוכלוסייה המתגוררת באזורים אנדמיים, בדגש על ההיבט העונתי. כמו–כן עולה החשיבות של הדרכת ״אורחים״ מחוץ לאזור, כגון חיילים או תיירי מדבר. מטרה עבודה זו היא לבחון את הקשר בין היארעות המחלה לבין מדדים מטאורולוגיים.
גלית אלמוזנינו, עומר דויטש, אלון גלזברג, באלה מיקלוש, גיא קריאף, בתיה זקש, דורון אפרמיאן, אהרון פלמון
חיל הרפואה הציב יעד למניעת מוות בר–מניעה עד שנת 2020. כיום אין כלי טריאז׳ אידיאלי במתאר טרום בית חולים, שיסייע לרופא הצבאי הראשוני הממיין בשטח בתהליך קבלת ההחלטות. נוזלי הפה (oral fluids) מהווים תמונת מראה של בריאות האדם, וכיום מתנהל מחקר ענף בעולם לגילוי ולניטור מחלות אוראליות ומערכתיות באמצעות נוזלי הפה. המחקר מאפשר זיהוי חלבונים שפרופיל הביטוי שלהם משתנה באורח ניכר בקבוצת נדגמים מבוקשת בהשוואה לאוכלוסייה בריאה, וכך מתאפשר השימוש בחלבונים אלו כסמנים ביולוגיים (biomarkers) לאיתור פרטים בלתי ידועים המשתייכים לאותה קבוצה. נוזלי הפה הם כלי דיאגנוסטי אפשרי שיתרונותיו המרכזיים הם פשטות נטילת הדגימה, היות הבדיקה בלתי חודרנית, עלותה הכספית הנמוכה והסיכון המופחת לסיבוכים, הן למטופל והן למטפל. מטרה: לפתח כלי דיאגנוסטי לשימוש בשטח שיתבסס על נוזלי הפה ושיאפשר לקבוע פרוגנוזה של המטופל בעת טריאז׳, במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי שניתן למטופל ולאפשר הצלת חיי מטופלים.
דן הנרי לוי, הרולד סגן־כהן, אלון ליבני, נירית יבנאי
צורך בטיפול דנטלי, ובפרט טיפול בעששת, יכול להיות מושפע ממגוון משתנים דמוגרפיים, ובהם מצב סוציו–אקונומי, תכולה אינטלקטואלית וארץ מוצא. מחקר זה מתאר את צורכי הטיפול בעששת בקרב מבוגרים צעירים ואת הקשר שלהם עם גורמים סוציו–דמוגרפיים אחדים.
ניר פינק, רחלי לויטס, אור זינגר, אריק אייזנקרפט
חיל הרפואה שוקד על התאמת אמצעי מיגון שמיעה לאופי הפעילות של החייל. במעבדה הביו־אקוסטית של חיל הרפואה נבחנים באופן שוטף יכולות הנחתת הרעש של אמצעי מיגון השמיעה הקיימים בשוק ותפיסת הדיבור בעת השימוש בהם. במהלך מבצע "צוק איתן" דיווחו עשרות לוחמים על תחושות של ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעשי לחימה. נמצא כי הפעלה או חשיפה לאמל"ח בעל קליבר גבוה קדמו לדיווח על פגיעה שמיעתית. עבודה זו מתארת פיתוח אטם שמיעה מתקדם לחיילי החי"ר שיותאם לסביבת לחימה. האטם נדרש להציג עדיפות בהשוואה למוצרי מדף, ביכולת הנחתת רעש מאמל"ח בעל קליבר גבוה, ולספק מענה לשמיעת רשת הקשר באמצעות צינורית קשר המותקנת באוזן.
במסגרת מחקר התניה מוקדמת במודל דימום מבוקר בחזיר, מצאה קבוצת המחקר תבנית חוזרת של הפרעות קצב נודליות פרה־ טרמינליות בכל החזירים שמתו טרם תום תקופת הניסוי. בחזירים ששרדו את כל הניסוי לא תועדו הפרעות קצב. מטרת עבודה זו היא לזהות תבניות שינוי אופייניות במדדים במודל פציעה שאינה מטופלת, המאפשרות חיזוי תמותה מהפרעת קצב.
תקצירי הכנס
ליאור כ"ץ, סאלח דאהר, ערן ישראלי, יעקב מאור
במחלת הכבד השומני שאינה קשורה לאלכוהול, גיל מבוגר הוא גורם פרוגנוסטי בלתי תלוי לסיבוכים, כדוגמת תחלואה קרדיו– וסקולרית, ממאירות חוץ־כבדית וסיבוכי מחלת כבד מתקדמת. מחלת הכבד השומני באוכלוסיית מבוגרים צעירים עדיין לא אופיינה במדויק. מטרת עבודה זו היא אפיון מחלת הכבד השומני בקרב אוכלוסייה גדולה של מבוגרים צעירים.
טל ברוש־ניסימוב, רון קדם, נמרוד אופיר, עומרי שיינטל, נתן קלר, שרון עמית
המידע על האפידמיולוגיה של זיהומים המועברים במגע מיני בישראל הוא מועט. עבודה זו מתארת את האפידמיולוגיה של זיהומים המועברים במגע מיני בקרב חיילי צה״ל והטיפול בזיהומים אלה.
שירלי גורדון, חן גורן, עידית עוז, ארז כרמון, לאה שלף
מבוא: השימוש בהערכות קוגניטיביות לצורך אבחון רפואי ובחינת ההתאמה לכשירות טיסה נכנס לשימוש בחיל האוויר בשנת 2010 . מבחן הקוגסקרין (Cogscreen-AE) הוא סט מבחנים ייעודי הבוחן יכולות קוגניטיביות שנמצאו במתאם עם יכולות טיסה ויש לגביו נורמות של אוכלוסיית טייסים. עבודה זו מציגה את השוואת הממוצעים של מבחני קוגסקרין בין מועמדים לקורס טיס בצבא ארצות הברית לעומת פרחי טיס בצה״ל.
ג׳י הופמן, יפתח גפנר, ג'פרי סטוט, מתן הופמן, דניאל בן דב, שני פונק, עידו דיאמנט, אדם גיטנר, ג'רמי טאונסנד, דיוויד צ׳רץ', אילן שלף, פיליפ רוזן, גיא אביטל, יעקב חן, חגי פרנקל, ישי אוסטפלד
(β-Hydroxy-β-methylbutyrate (HMB הוא נגזרת של חומצת האמינו לאוצין המגבירה את התגובה האנבולית לפעילות גופנית, והוא בעל השפעה אנטי–קטבולית על פירוק השריר. מתן HMB למשך 12-4 שבועות תורם לעלייה במסת השריר ובכוח ומפחית סמני נזק שרירי (כקריאטין קינאז) בעקבות אימון גופני מאומץ. על כן, HMB מצוי בשימוש גובר בקרב ספורטאים, ובשל כושרו להגביר את סינתזת החלבון ולהפחית את פירוקו - הוא משמש גם בטיפול בחולי סרטן. פעילות לחימה של חיילי יחידות מיוחדות מתאפיינת במאמצים עצימים וממושכים, בקיצוב מזון ובחסך שינה. תנאים אופייניים אלו גורמים ירידה ניכרת במסת השריר, בסיבולת ובכוח. במודל חולדה שדימה פעולות לחימה מתמשכת נמצא ש־ HMB הגביר את סינתזת החלבון והגדיל את צפיפות העצם. ואולם למרות היתרונות האפשריים, השימוש ב– HMB עדיין לא נבדק בחיילים. מטרת עבודה זו היא לבדוק אם HMB מפחית פירוק שריר ומשפר את היכולות הגופניות והקוגניטיביות של לוחמים בתנאי פעילות גופנית עצימה וממושכת.
שרון דותן, לאה שלף, דן קמנסקי, רון קדם, אלכסנדר מרגוליס, איל חסידים
אחת האבחנות השכיחות ביותר בקרב אוכלוסיית המתבגרים היא הפרעת חרדה. רבים מהתסמינים לאבחנה זו באים לידי ביטוי בתלונות גופניות מגוונות, המערפלות את היכולת למתן אבחנה נכונה ולטיפול מתאים בזמן. מטרת עבודה זו היא לבחון את הקשר בין הפרעת חרדה לבין מצבים רפואיים אחרים החולקים תסמינים שכיחים עם החרדה: תסמונת המעי הרגיז, אסתמה, מיגרנה והזעת יתר.
גלית אלמוזנינו, רון קדם, אלכס דובריאן
מאגר הידע הנמצא בישראל לגבי היקף התחלואה והצרכים הדנטליים מוגבל ביותר, ואין גורם ממלכתי המופקד על איסוף הנתונים. בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - רפואת שיניים), התש״ע 2010- נקבע כי יש לבצע סקר דנטלי לאומי אחת לחמש שנים, ואולם סקר זה לא בוצע מעולם. תמונה חלקית על אודות התחלואה אפשר לקבל מממצאי סקרים לא רבים אשר בוצעו בישראל במהלך השנים, ורק מיעוטם בוצע במדגם מייצג. מטרת העבודה היא להציג את עבודת המחקר הנערכת בימים אלו בצה״ל ומטרתה למדוד את היקפי התחלואה הדנטלית, הפריודונטלית והאוראלית וכן את גורמי הסיכון לעששת בכלל חיילי הסדיר שפנו לטיפול שיניים במרפאות שיניים צבאיות.
יבגני רוזנפלד, אהרון ש' פיינסטון, אלעד דמרי, אוריה מורן, לאוניד קליחמן
אבחון נקודות הדק מיופציאליות (MTrPs) הוא מיומנות קלינית שאינה ניתנת לביצוע באמצעות הדמיה או טכנולוגיה אחרת. האבחנה מבוצעת על ידי מישוש המבוסס על קריטריונים שפורסמו על ידי Simons . עם זאת, עדיין לא בוצעו מחקרים לבדיקת מהימנות המישוש בגפיים התחתונות. מטרת העבודה היא להעריך את המהימנות הפנימית והחיצונית של מישוש MTrPs בגפיים התחתונות.
אנה לבקובסקי, סיון אבוט ברקן, לאה צ׳פניק, עומר דורון, יובל לוי, יובל חלד, ארז כרמון
תהליכים פיזיולוגיים ומטבוליים משפיעים על מאזן הנוזלים בגוף. לאובדן נוזלים יש השפעה ישירה על התפקודים הקוגניטיביים, באבדן של 1% לפחות ממשקל הגוף, והפיזיולוגיים, באבדן של 2% לפחות. תפקוד קוגניטיבי מיטבי הכרחי לאנשי צוות אוויר (אצ״א) לצורך ביצוע המשימה. כדי לשמור על מאזן נוזלים תקין יש לשתות כמות מספקת של נוזלים שתפצה על אבדן הנוזלים המופרשים בזיעה במהלך טיסה. מטרת עבודה זו היא לבחון את שיעור אבדן הנוזלים בטיסה צבאית.
זאב זלבסקי, יבגני בידרמן
ככלל, יש חשיבות רבה לפיתוח יכולת ניטור סימנים חיוניים מרחוק. מחקר זה עוסק בטכנולוגיה מיוחדת המבוססת על קרן לייזר ומצלמה מהירה. דרך הפעולה של טכנולוגיה זו היא בחינת התנועה של דפוסי הכתמים המשניים (secondary speckle patterns) הנוצרים בחלק העליון של האובייקט הנצפה כשהוא מואר בקרן הלייזר. טכניקה זו מאפשרת ניטור סימנים חיוניים מרחוק בלא מגע. עם הסימנים החיוניים שנבחנו נמנים: קצב הלב, קצב הנשימה, pulse pressure (ההפרש בין הלחץ הסיסטולי לדיאסטולי), קרישת הדם וריווי החמצן בדם. פרמטרים אלו נמדדים במגוון רחב של מצבי שגרה וחירום. מגוון המכשירים המשמשים למדידתם מבוססים על מבחר סוגי טכנולוגיה. רוב המכשירים הקיימים דורשים מגע עם האובייקט שהם מעוניינים לנטר. מקצתם אף פולשניים, ולכן בלתי אפשרי להשתמש בשיטות אלו לניטור מרחוק. יש כמה שיטות אופטיות לניטור חלק מהסימנים החיוניים, אחת מהן היא המערכת המוצעת במחקר זה, מערכת מודולרית המאפשרת ניטור הסימנים החיוניים מכל מיקום ותנוחה. מטרת עבודה זו היא לפתח אמצעי לניטור סימנים חיוניים - קצב לב, קצב נשימה, לחץ הפולס , קרישת הדם וריווי חמצן בדם - מרחוק, בלא מגע וביעילות, וכן לשפר את הטכנולוגיה ולמזערה, למימוש מחוץ למעבדה.
עדי לייבה, קרן זילכה, נועם בן־יוסף, סער מנחה, חגי פרנקל
בשנת 2016 התקיימו בפיקוד מרכז שלוש פלטפורמות של אימון צוותי רפואה בעזרת סימולטורים: אימון חוליות במרכז הסימולציה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, הגעת צוותי מס״ר ליחידות (״מס״ר על גלגלים״), ואימון אוגדתי עצמאי מבוסס סימולטור. מטרת העבודה היא לבצע השוואת שלוש צורות האימון מבוססות הסימולטורים, בשני מישורים: מקצועיות ואיכות ההדרכה והלמידה מחד גיסא, וחיבור לשטח, לרבות המורכבויות האנושיות והאתיות ביהודה ושומרון, מאידך גיסא.
ניר גתר, אלכס שץ, אחמד אבו־ג׳ומע, נמרוד גריסרו, זאב קפלן, דורון תודר
השימוש בנוירופידבק כשיטה לשיפור יכולות קוגניטיביות תופס תאוצה בשנים האחרונות. שיטת הנוירופידבק מאפשרת לאמן היבטים שונים של הפעילות המוחית, וכך לשפר את ביצועי המוח, את הביצועים הקוגניטיביים והמוטוריים ואת החוויה הרגשית של המתאמנים. במחקר זה נבחנה תקפות השימוש באימון נוירופידבק ליצירת שינוי קוגניטיבי. זאת על ידי בחינת ההתאמה של השפעת נוירופידבק מבוסס מיקום מוחי על ביצועי נבדקים במטלות חישוב והניבויים של תאוריה מוכרת וחזקה בתחום העיבוד החשבוני.
בן סימון־פיאטקובסקי, לילך גביש, לין ווגנרט־אברהם, דוד קושניר, דוד גרץ, גל יניב, אריק אייזנקרפט
הלם דימומי כגון זה הקיים בטראומה בדרג השדה מוביל לפגיעה איסכמית במגוון רחב של איברים, ובכלל זה במעי הדק, בכבד, בריאות ובכליות. התניה רחיקנית מושרית איסכמיה (המרמ"א) נבחנה במבחר מצבים פתולוגיים, ונמצא כי ביכולתה לצמצם תחלואה ותמותה. על כן הוחלט לבדוק אם תהיה לה השפעה גם בפציעות טראומה. במסגרת ניסויים במודל דימום מבוקר בחזיר הבודקים מגוון השפעות של התניה מקדימה, הוחלט להתמקד באיברי המטרה שלעיל. מטרת העבודה היא לבחון את השינויים ההיסטופתולוגיים באיברי מטרה ובפרמטרים ביוכימיים במודל דימום מבוקר בחזיר, עם ובלי התניה מקדימה.
אורן שוורץ, איציק מלכה, טריף באדר
פציעות שימוש יתר הן הסיבה העיקרית לנשר רפואי ולאבדן ימי אימון בהכשרות היסוד של לוחמים בצבאות העולם. פציעות אלה פוגעות בכשירות היחידות הלוחמות עקב אבדן ימי אימון וירידה בכשירותם הפיזית של הלוחמים. נוסף על כך הן בבחינת נטל כלכלי ובריאותי עצום, בהיותן הסיבה העיקרית לביקורי רופא בהכשרות היסוד ולצריכת שירותי רפואה במהלך השירות ולאחריו. בצה״ל אין ניטור שיטתי של פציעות אלה, ולפיכך אין מידע עדכני לגבי שיעוריהן, סוגי הפציעות השכיחים ומנגנוני הפציעה העיקריים. להציג בפני מקבלי ההחלטות בצה״ל תמונת מצב עדכנית לגבי שיעורי הפציעות בקרב טירונים בהכשרות היסוד, ולגבי אזורי הפציעות והמנגנונים השכיחים, כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלת בתחום חשוב זה מבחינת בריאות הלוחמים וכשירות היחידות.
אורן שוורץ, סעיד עבדאללה, סרגיי קוטיקוב, איציק מלכה, טריף באדר
שברי מאמץ הם פציעת שימוש יתר הגורמת אבדן ימי אימון רב יחסית לפציעות אחרות, וכמו–כן מהווה סמן רגיש לשכיחות פציעות שימוש היתר בכלל ביחידות הלוחמות. בספרות הרפואית מין נקבה נחשב גורם סיכון משמעותי לפתח שברי מאמץ. בצה״ל, הוחלט לא מכבר לפתוח את תפקידי הלחימה לנשים באופן גורף וכמעט בלי הגבלה. להחלטה זו עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת מבחינת בריאות הלוחמות וכשירות יחידותיהן לביצוע משימותיהן. מטרת העבודה היא להציג בפני מקבלי ההחלטות תמונת מצב עדכנית של שכיחות שברי מאמץ ומיקומם בקרב לוחמות, כדי להיטיב ולהבין את היקפי התופעה ואזורי הפציעה השכיחים ולסייע בידם לקבל החלטות מושכלות בעניין, ובתוך כך לנסות לצמצם את היעראותם של שברים אלה בפרט ושל פציעות שימוש יתר בכלל.
אלה דור, טלי פצ׳רסקי, יוסי לביא, מיכל שטיינר, אריק אייזנקרפט
חשיפה נשימתית לחומרים כימיים מביאה לידי היווצרות (Reactive Airway Dysfunction Syndrome (RADS, כנראה על ידי הפעלת תעלות TRPV . המידע בסוגיה זו חסר, ואין טיפול בדרג השדה לצמצום הנזק. מטרת עבודה זו היא להקים מודל עכבר לפגיעה ריאתית מסוג RADS שיאפשר בחינת אמצעי טיפול שונים עבור מגיבים ראשונים.
ערן גלילי, אלאור זהבי, יהודה צדיק, תום כספי, דרור טל
כרבע מהמפליגים בחיל הים סובלים ממחלת ים. טיפול הקו הראשון הניתן בידי הרופא הוא סקופולמין. מחקרים קודמים מצאו שתרופה זו מפחיתה את הפרשת הרוק בכמחצית. במצבים של הפחתה ניכרת בהפרשת הרוק נמצאה עלייה בסיכון לעששת. סיכון זה לא נבדק בטיפול בסקופולמין. מטרת עבודה זו היא לבדוק אם טיפול בסקופולמין, תרופה אנטי–כולינרגית הגורמת הפחתה ניכרת בהפרשת הרוק, היא בבחינת גורם סיכון להתפתחות עששת השיניים.
דרור אופיר, יואב יניר, מירית עינן, בן אבינר, עדי בירם, מיכאל מולוקונדוב, רונן בר, יהודה אריאלי
בעולם וכך גם בישראל קיימות מגוון מערכות מיגון נשימתיות למיגון מערכת הנשימה מפני פגיעה כימית, ביולוגית או רדיולוגית. מערכות אלו אמורות לשמש את כל טווח הגילאים באוכלוסייה, ובכלל זה מבוגרים וזקנים, שתי קבוצות שניתן לזהות בהן ירידה בתפקוד הנשימתי. תהליך זה כולל בין השאר: (א) ירידה בתפקוד שרירי הנשימה; (ב) עלייה בהתנגדות לנשימה; (ג) ירידה באלסטיות של הריאות; (ד) ירידה בהיענות בית החזה. תהליכים אלו עלולים לגרום ירידה בכושרה של מערכת הנשימה להגיב לשינויים סביבתיים, לרבות עלייה בריכוזי הפחמן הדו–חמצני או ירידה בריכוזי החמצן השאיפתיים. למרות זאת, מקובל לבחון את הבטיחות הנשימתית באמצעות סימולטור נשימתי או בבדיקת אוכלוסייה צעירה ובריאה בלבד. מטרה: בחינה של השפעת הגיל על הבטיחות הנשימתית, כפי שמשתקף בריכוזי הגזים השאיפתיים, בעת חבישת מסכת מיגון מסוג ״אבן ספיר״.
יורי פונר, שיר שמי, גיל קמינסקי־גרייף, גיא וינר, דב הרשקוביץ, דרור טל
מחלת ים היא בעיה שכיחה בקרב צוותי ספינות חיל הים, והיא בעלת השפעה רבה על יכולת התפקוד של הצוותים. כיום הטיפול התרופתי המקובל מתבסס על טראבאמין, סטונרון וקוולס. ספיגת התרופות ורמתן בדם הן אינדיבדואליות. כיום, מוערכת יעילות התרופות בשיטת ניסוי וטעייה: החיילים נחשפים להפלגה בכלי השיט תוך כדי טיפול ומעקב אחר השפעת התרופות. מבחן נוירופיזיולוגי להערכת יעילות התרופה בעוד מועד יוכל לחסוך סבל רב מאנשי הצוות. כמו–כן מבחן מסוג זה יוביל לתהליך של התאמת התרופה המיטבית בדרך פרטנית, טרום החשיפה לתנאי ים. התרופות השונות בתחום פועלות במנגנון של דיכוי וסטיבולרי. האיבר המנטר את התאוצה הפרובוקטיבית ביותר במחלת הים הוא הסקולה, כחלק מהאיברים האוטוליתיים במערכת שיווי המשקל. בדיקת cVEMP - הערכת פוטנציאלי שריר צווארי המעוּררים וסטיבולרית, היא בדיקת הבחירה לתפקוד הסקולה. השערת המחקר היא שהדיכוי הסקולרי יבוא לידי ביטוי במדדי בדיקת .cVEMP מטרה: להשוות את תגובת cVEMP בין טיפול תרופתי לאינבו, וכך להוות כלי נוירופיזיולוגי להערכה של ספיגת התרופות.
בן אבינר, דרור אופיר, יהודה מתן דנינו, יהודה אריאלי, מירית עינן
צוללים קרביים שוהים במים בדרך כלל לפרקי זמן ארוכים, משעות אחדות ועד יותר מ– 10 שעות. טמפרטורת מי הים משתנה לאורך השנה, ועמה גם איכות המיגון התרמי של הצוללים, המתבטאת בחליפת צלילה שהם לובשים. הביגוד והציוד שנושאים הצוללים משתנים גם על פי אופי המשימה. שילוב שני גורמים אלה הביא לידי כך שלעתים דווקא במהלך החורף, בשל פעילות מבצעית, עלה הצורך להפחית את רמת המיגון התרמי, ולהשתמש בחליפה דקה יותר. אלא שלכך עלולה להיות השפעה על הסיכון ללקות בהיפותרמיה. נוסף על כך, כשבזמן השהייה במים הצולל אינו פעיל גופנית למשך פרקי זמן ארוכים, עלול לגבור הסיכון להיפותרמיה. מטרת עבודה זו היא לבצע מדידת טמפרטורת ליבה ותפקוד ידני של צוללים קרביים במשך ולאחר חשיפה ארוכה למים קרים בלא פעילות גופנית.
גלית אלמוזנינו, משה שפיגל, רון קדם, אלכס דובריאן
אבחון מגוון רחב של נגעים אוראליים ומקסילופציאליים הוא חלק מהותי בפרקטיקה הדנטלית. ילפת שטוחה (lichen planus) היא מחלה דלקתית כרונית של העור והריריות ששכיחותה באוכלוסייה היא בשיעור 2%-0.1% . המחלה יכולה להתבטא בעור, בריריות הפה, בריריות הגניטליה, בקרקפת ובציפורניים. מטרה: לאפיין מטופלים הלוקים בילפת שטוחה בהיבטים דמוגרפיים ובהקשר של תחלואה דנטלית, פריודונטלית וכללית.
יעל אנקרי, יורם בראב, עודד מאירון, דורון תודר, עידית עוז, שירלי גורדון
סביבה עמוסת גירויים ועבודה בתנאי דחק ידועות כפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי וכמפחיתות את היכולת לגייס ולשמר משאבים לביצוע משימה מוגדרת אל מול מסיחים (קשב ניהולי), כפי שקורה לדוגמה במצבי לחימה. אחד האזורים המוחיים הידועים כאחראיים על הקשב הניהולי הוא הקורטקס הדורסו–לטרלי הפרה–פרונטלי (dlPFC). גרייה חשמלית ישירה חוצה גולגולת (tDCS) היא טכניקה להעברת זרם חשמלי נמוך מאוד דרך הגולגולת אל אזורי מטרה, לצורך שינוי סף הרגישות של הנוירונים, במטרה להפוך את האזור לרגיש יותר לפעילות אנדוגנית. טכניקה זו הוכחה כיעילה לשיפור ביצועי קשב ונחשבת בטוחה. מטרה: לבחון את האפשרות לשפר קשב ניהולי באמצעות tDCS המיושם ב– dlPFC , בנבדקים בריאים הנתונים למצבי עומס קוגניטיבי ודחק רגשי.
איתי קטקו, נתן שיפמן, סביון מזגאוקר, חן פליישמן, דנית אטיאס, אופיר פרנקל, יובל חלד, רן ינוביץ׳
בשנים האחרונות מושם דגש על פיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור בדים ולתפירת הבגד, שיקנו לו תכונות פונקציונליות המאפשרות עבודה ולחימה לצד נידוף זיעה מרבי ותכונות תרמיות משופרות. לפיכך פנה מדור הלבשה בענף טל״מ שבאט״ל למכון לחקר רפואת הלוחם, במטרה לבצע מחקר לבחינת בגדי עבודה לאנשי הקבע ובגדי לחימה חדשים אל מול מדי העבודה (מדי ב׳) המשמשים כיום. מטרת העבודה היא לבצע הערכת העקה הפיזיולוגית המושרית במהלך מאמץ גופני בתנאי עומס חום בינוני, במסגרת בחינה פיזיולוגית של בגדי עבודה ובגדי לחימה שצה"ל שוקל הצטיידות בהם עבור כוחותיו.
סבסטיאן טומסקו, יהודה צדיק
במהלך שירותי כרופא במרפאת שיניים בבסיס הכשרת הטירונים של חטיבת הנח״ל, הבחנתי בלא מעט מקרים של חבלות בשיניים שנגרמו ממכה מהנשק האישי. עקב ריבוי מקרי החבלה, הוחלט לחקור אם קיימים הבדלים באחוזי חבלה מנשק אישי בין בסיסי הכשרה שונים של טירוני חי״ר. בחטיבות גולני, גבעתי ונח״ל משתמשים ב״מיקרו–תבור״ כנשק אישי, בעוד שבחטיבות כפיר וצנחנים הנשק האישי בתקופת ההכשרה הוא M16 . מסלול ההכשרה של לוחמי חי״ר אחיד יחסית ונמשך כשבעה חודשים בממוצע, תקופה המתפצלת לשתי מגמות מרכזיות, זהות למדי באורכן: אימון יסוד ואימון מתקדם. מטרות העבודה הן: (1) לקבוע אם סוג הנשק האישי בשימוש הטירון הוא גורם מכריע בשיעורי החבלות הדנטליות במשך תקופת ההכשרה; (2) להצביע על קשרים אחרים, אם יתגלו.
תמר לכיש, מארק עשוש, אולגה גרוחובסקי, תמי הלפרין
באפריל 2015 התרחש רעש אדמה בנפאל. יותר מ־ 7,400 בני אדם נהרגו באסון טבע זה וכ־ 14,000 נפצעו. משלחת צה"ל יצאה לסייע לנפגעי האסון והקימה בית חולים שדה צבאי ישראלי בנפאל. 12 ימים פעל בית החולים בנפאל, ובמהלכם טיפלו אנשי הצוות רפואית, שבין השאר הפעילה מעבדה מיקרוביולוגית בעלת יכולת לבודד דגימות שניטלו מאתרים סטריליים, באמצעות תירבות על גבי מצעים ברירניים, אפיונים פנוטיפיים ומבחני עמידות לאנטיביוטיקה, שנותחו בהתאם להנחיות CLSI. חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה Multi Drug Resistance נפוצים בעולם כולו, אך בייחוד בארצות מתפתחות בשל תנאי סניטציה ירודים, נגישות מוגבלת של האוכלוסייה המקומית למים נקיים וזורמים ולמערכות ביוב, העדר פיקוח על מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח וכן תנועת מטיילים המאפשרת הפצת פלסמידים וקלונים בין יבשות. מטרת עבודה זו היא לבצע לימוד מנגנוני העמידות לאנטיביוטיקה בקרב קבוצת מחוללים ייחודית זו באמצעות איסוף זני חיידקים במהלך תקופת פעילותו של בית החולים.
הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303