הכתבה מוקדשת באהבה רבה לילדה המופלאה לידר דיין ז"ל (2010-2013) .
מאת: עדי פישר ולילך אבירם
במסענו להכרת מקצועות ההתמחות השונים, הכרנו עד כה יו"ר איגודים, מומחים ומתמחים ממקצועות שונים, דוגמת אנדוקרינולוגיה, רפואה דחופה, טיפול נמרץ כללי וטיפול נמרץ ילדים. הפעם, פנינו להכיר את העוסקים בתחום ההמטו-אונקולוגית ילדים.
בדמיוננו עלו תמונות עצובות ולא נעימות, ותהינו האם נפגוש רופאים שחוקים מההתמודדות הבלתי נגמרת עם ילדים חולים, אך בהגיענו למחלקת המטו-אונקולוגית ילדים במרכז שניידר לילדים, הופתענו מהתמונה שעלתה. מדובר בצוות רופאים אופטימיים באופן בלתי רגיל, שמחים ולבביים, אשר מוצאים את עבודתם מלאה בסיפוק ותגמול. התלהבות הצוות הייתה מדבקת וממלאת בהשראה. ננסה כעת להעביר אליכם נאמנה את התחושה הנפלאה שנשארנו איתה בתום המפגש.
שלושת המרואיינים:
פרופ' יצחק יניב - מנהל המחלקה להמטו-אונקולוגית ילדים ויו"ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים. בן 62, נשוי, אב לשלושה וסב לשלושה נכדים.
ד"ר שלומית ברזילי - מומחית בהמטו-אונקולוגית ילדים. בת 47, נשואה ואם ל-4.
ד"ר שירה עמאר - לקראת סוף ההתמחות בהמטו-אונקולוגית ילדים. בת 33, עלתה מצרפת לפני שנתיים וחצי.
על המטו-אונקולוגית ילדים
פרופ' יצחק יניב
פרופ' יניב מספר על המשיכה למקצוע: "המקצוע הזה מיוחד בשל הטוטאליות שלו. אני אוהב את הקשר המתפתח עם המטופל ומשפחתו לאורך השנים. אנחנו נשארים בקשר לאורך שנים רבות, גם אחרי שהם מבריאים. רופא המטו-אונקולוג ילדים מטפל בכל התחומים של רפואת ילדים, על כל גווניה. אנחנו מטפלים בכל מגוון סוגי הסרטן, במגוון מחלות דם ומבצעים מגוון השתלות מח עצם, שלאו דווקא קשורות כולן לסרטן. אצל הילד החולה בסרטן, לכל דבר יש קשר ומשמעויות למחלת הסרטן, ולכן אנו מטפלים בכל. זה מאפיין ייחודי למקצוע הזה.
"אני חושב שהחיים המקצועיים שלי היו והינם בתקופה מאוד משמעותית למקצוע מבחינת המחקר. כשאני התחלתי את דרכי במקצוע, מרבית הילדים חולי הסרטן היו נפטרים, והיום אנחנו מרפאים כ-80% מהילדים".
"אני אוהבת את עבודת הצוות במחלקה", מוסיפה ד"ר עמאר, "בישיבות צוות כולם מכירים את המטופל שלך, אנחנו מסתכלים על הילד בשלמותו ודנים במקרה שלו. אנחנו משתמשים במומחים מתחומים אחרים, ומנסים באמצעות כל הנוכחים להחליט מהי ההחלטה הטובה ביותר למטופל. הטיפול הוא לא בעוד תיק של חולה, זה מטופל שכולנו מכירים ודואגים לו".
ד"ר ברזילי מספרת על דרכה: "התחלתי את התמחות העל בהמטו-אונקולוגית ילדים לפני כמה שנים, אך כשילדתי את הילד השלישי שלי הרגשתי שאני לא יכולה לחזור, מבחינה פיזית ומבחינה נפשית. אחרי הילדה הרביעית הייתי חייבת לחזור, נמשכתי חזרה, התחושה הייתה חזקה ממני".
על תכונות האופי הנדרשות מרופא המטו-אונקולוגית ילדים
ד"ר ברזילי מספרת: "לטעמי המטו-אונקולוגית ילדים זו יחידת העילית של הרפואה. זו התמחות שמתאימה למי שלא מפחד מעבודה קשה, פיזית ונפשית. אני לאורך השנים נמשכתי ונרתעתי מהמקצוע, עד שפיתחתי את החוסן הנפשי להתמודד. חשוב לרופא המטו-אונקולוגית ילדים שיהיה מסוגל להתמודד, שלא יהיה אדם רגיש מדי. למי שמחליט שהוא מסוגל, מחכה מקצוע מדהים, אני לא מכירה מקצוע נוסף שבו מעניקים לילד הזדמנות נוספת לחיים".
"אופטימיות, חמלה וסקרנות מקצועית", מונה פרופ' יניב, "המטו-אונקולוגית ילדים הוא תחום שהמחקר הוא תחום מרכזי בו. המטרה היא להגיע למצב שבו כל הילדים יחלימו, אני מאמין שזה יהיה אפשרי, ולכן אנחנו מנסים כל הזמן להשתפר. אנחנו, בישראל, תורמים לתחום המחקר ולבניית מאגר המידע הבינלאומי הענק".
על נשים במקצוע
ד"ר שירה עמאר
ד"ר ברזילי מסבירה, "רפואה הולכת והופכת למקצוע 'נשי', כלומר יש יותר הבנה והתחשבות בצרכים של הרופאים עצמם. פעם לא היה מקובל ללכת הביתה מוקדם, או להתמחות בחצי משרה. היום המגמה היא הגמשה - ישנו כבר פיילוט במקצועות מסוימים להתמחות בחצי משרה, וסיום יום העבודה בשעות אחה"צ כבר לא נחשב חריג".
ד"ר עמאר מספרת על יתרונן של הרופאות במקצוע: "אני חושבת שנשים יכולות להצליח מאוד בתחום המטו-אונקולוגית ילדים, כיוון שהן יכולות במקרים רבים לעמוד במעמסה הנפשית. זה לא מקצוע שמצריך תכונות של חוזקה פיזית, העדינות והחמלה של הרופאה מתאימים מאוד למקצוע".
על הדילמות במקצוע
פרופ' יניב מסביר, "ישנם מקרים חריגים של הורים שלא מוכנים שנטפל בילדם. הדילמה היא מורכבת מאוד מאחר וכל צד רוצה רק בטובתו של הילד, אך דרך הטיפול נמצאת במחלוקת. דילמה נוספת נובעת מקבלת החלטות במצב של חוסר ודאות. כשאנחנו מקבלים החלטה על טיפול מסוים, אנחנו יודעים שזו הדרך הנכונה מבחינה סטטיסטית, אבל אנחנו לא יודעים איך המטופל יגיב לטיפול".
"הדילמה המורכבת ביותר בעיני", מוסיפה ד"ר ברזילי, "עולה במצב שנראה לרופא כחשוך מרפא, והשאלה היא האם לתת טיפול נוסף שיכול להאריך את הסבל, או לוותר. במקרים רבים עולה התהייה מי נתן לי את הרשות להחליט בין חיים למוות.
"דילמה נוספת היא במצבים בהם המחלה חזרה, ועולה השאלה כיצד להציג לחולה את הסיכויים הנמוכים להחלמה. האם לתת לו את כל המידע? באלו צבעים לצבוע את הבשורה? אם נספר את כל האמת הוא עלול להתייאש ולא להילחם. יש אנשים שהיו מעדיפים לא לשמוע את כל האמת, ויש כאלו שרוצים לדעת הכל. צריך לדעת לזהות את האדם לפנייך, והזיהוי הוא קריטי להחלמה האפשרית".
על האופטימיות בהמטו-אונקולוגית ילדים
ד"ר עאמר מפיחה בנו רוח אופטימית, "מדובר במקצוע מאוד אופטימי בניגוד למה שחושבים עליו, המחלקה מלאה בשמחת הילדים. הם מושכים אותך לצחוק, לשחק, להמשיך בחיים. מה שמיוחד בילדים חולי סרטן היא העובדה שהם עדיין ילדים. רגע אחד הם מתמודדים עם תופעות הלוואי של המחלה והטיפול, וברגע השני חוזרים לילדותם. כרופא, אתה נמשך אחרי האופטימיות שלהם, אי אפשר שלא ללכת אחריהם, הם רק רוצים לחיות ולהמשיך לשחק".
חדרו של פרופ' יניב עמוס בתמונות של חיילים, חתונות, שמחות בר מצווה, וגם הורים עם תינוקות, שהמשותף להם הוא שכולם הם ילדים שחלו והבריאו. כל כמה דקות הוא שולף תמונה אחרת בהתרגשות: "השיחות שבהן מבשרים להורים על המחלה, על אף שהציפיה שהן יהיו קשות מאוד, הן שיחות שתמיד יש בהן תקווה וזה נותן לי המון כוח. בתחום של סרטן ילדים, בתחילת הדרך כמעט לכולם יש סיכוי כלשהו להחלמה. יש לנו 400 נכדים, ילדים שנולדו למטופלים שלנו. אנחנו משתתפים בשמחות שלהם, אנחנו נשארים בקשרים הדוקים שנים רבות לאחר סיום הטיפול.
"יש לנו המון מה ללמוד מהגיבורים הקטנים האלו שעוברים את הסבל האדיר הזה. מתינוקות בני חודש שנולדים עם סרטן, עד המתבגרים שמבינים מה קורה להם ומה המשמעות של מצבם. אני שומר אצלי מזכרות מילדים שלא הצלחנו להציל, וזה עוזר לי לשמור על הענווה".
אל העומדים בפני הבחירה במקצוע
"לפני הבחירה בהתמחות", פרופ' יניב מסביר, "צריך לדעת שמדובר במקצוע מיוחד מאוד, בו מצילים חיים יום-יום, שעה-שעה. העובדה שאתה יכול במקביל לקדם את הידע והמחקר, אשר תורם בצורה מדידה להצלת חיי ילדים נוספים, מעוררת מוטיבציה אדירה. אני לא מכיר עוד מקצוע שנותן אתגר וסיפוק כל כך גדול מהעשייה היום-יומית. לעמוד בחתונה של נער שהגיע כפסע מהמוות, זה רגע מאוד מספק.
"בתחום ההמטו-אונקולוגית ילדים, הרפואה בישראל נמצאת בשורה הראשונה עם המרכזים הגדולים בעולם. השאיפה למצוינות מניעה אותנו, והמטרה שלנו היא להיות בשורה הראשונה של הפיתוח בתחום. אין כמעט טכנולוגיה או תרופה שהוכחו רפואית כפתרון יעיל לסרטן בילדים שלא ניתן לקבל אותו בארץ".
כשיושבים ומדברים עם ד"ר עאמר, מקבלים את התחושה שאין מקצוע יותר חשוב מהמקצוע הזה: "הלימודים, ההתמחות וההתמחות-על זו תקופה ארוכה מאוד. ישנם רופאים שעלולים להתייאש בדרך, אבל אני רוצה לעודד אותם להמשיך ולבחור בהמטו-אונקולוגית ילדים גם אם הדרך קשה והשכר הוא לא תמיד הולם. זה מקצוע שיוצא לך לתרום בו כל הקריירה, והוא גם מתגמל לאורך כל הקריירה. פרמטרים של כסף ונוחות לא צריכים להשפיע על ההחלטה, אלא תחושה של שליחות, של שלמות ושל תגמול רוחני. אני עליתי לבד ויש לי את הקשיים שיש לכל עולה, אבל יש לי הרבה מאוד ימים שאני חוזרת הביתה עם חיוך על הפנים ומלאה בסיפוק מהעבודה שלי.
"מבנה ההתמחות שלי בצרפת היה מאוד מגוון ואפשר לי ללמוד מספר מקצועות לפני ביצוע ההחלטה. ברוטציה באונקולוגית מבוגרים נרתעתי ולא הייתי מעוניינת להמשיך להתמחות במקצוע, אך ברוטציה בהמטו-אונקולוגית ילדים הבנתי כי מדובר במקצוע שונה לחלוטין. הקשר עם המטופלים ומשפחותיהם, האופטימיות והשמחה של הילדים והסיפוק האדיר.
"המטו-אונקולוגית ילדים הוא מקצוע נפלא. זה אומנם מקצוע קשה, אך אם אתה מסוגל לעמוד בתחומי הרפואה הטיפולית, אתה מתאים להמטו-אונקולוגית ילדים וזה המקצוע שייתן לך הכי הרבה סיפוק. אתה לומד הרבה, אתה מטפל, אתה לוקח החלטות חשובות, מתמודד עם מקרים דחופים, מאבחן ומפתח קשר אישי עם המשפחות והילדים. כל מה שיש ברפואה מתנקז לתוך המטו-אונקולוגית ילדים".
על האיגוד הישראלי להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים
מדובר באיגוד קטן באופן יחסי, המונה כ-60 חברים מומחים ומתמחים. איגוד פעיל מאוד, אשר בו מאוגדים העשייה היומיומית בתחום, ניהול הפרוטוקולים המשותפים והבינלאומיים - פרוטוקולים המאחדים מקרים מכל רחבי העולם במטרה לבנות תבניות טיפול מוסכמות, לבחון אותן אחת מול השנייה ובצורת ניסוי וטעייה לבדוק את התוצאות.
לכתבות נוספות