על המתמחה לרכוש ידע במדעי היסוד המהווים בסיס להבנת המחלות בגפיים העליונות ודרכי הטיפול בהן - התפתחות, אנטומיה, פתולוגיה ופיזיולוגיה, הקשורות באבחון ובטיפול. עליו ללמוד את הבעיות הכרוכות במחלות של רקמות רכות ומחלות השלד, כולל הבעיות הווסקולריות במחלות הרלוונטיות. עליו להכיר את המחלות הסיסטמיות, הגורמות לביטויים חולניים ידועים בגפיים העליונות, והיבטים פתולוגיים וטיפוליים לא-כירורגיים המקובלים במקרים אלו.
על המתמחה לדעת לפענח את תוצאות בדיקות ההדמיה, המקובלות כשיטות אבחון בעבודה השוטפת (צילומי שלד לסוגיהם, טומוגרפיה, ארתרוגרפיה ושיקופי-תנועה), להכיר את השימוש בבדיקות איזוטופיות, תהודה מגנטית (MRI) וטומוגרפיה ממוחשבת (CT). כמו כן, עליו להכיר את ההוראות והאפשרויות שבהן ניתן ליישם את הבדיקות הנ"ל. עליו לדעת לפענח תוצאות בדיקות אלקטרומיוגרפיות (EMG), הקשורות בשרירי ועצבי הגפיים העליונות.
הנושאים העיקריים:
1. חבלות חריפות ברקמות הרכות ובשלד (כולל פציעות וחסימות כלי דם), סיכונים, מהלך המחלה ופרוגנוזיס. בהיעדר אפשרות לשבץ את המתמחה בתורנויות מיון שוטפות, על מנהל היחידה/ מחלקה לדאוג לחשוף את המתמחה למקרי טראומה מכל הסוגים, הנדרשים ממומחה בכירורגיה של היד.
2. סיבוכים של חבלות בשלד וברקמות הרכות (כולל אי-חיבור שברים, עמדה לא תקינה, תופעות וסומוטוריות וחוסר תפקוד משני).
3. מחלות דלקתיות לא אופייניות (Nonspecific Inflamatory diseases) מקומיות, חריפות וכרוניות של הרקמות הרכות, כגון: בצקת אלרגית ודלקות גידים לסוגיהן.
4. קונטרקטורות של הרקמות הרכות, כמו הצטלקויות, דופיטרן, וקונטרקטורות של המרווחים שבין האצבעות.
5. בעיות הריפוי של רקמות רכות, כמו ריפוי צלקת, ריפוי גידים, ריפוי עצבים וכלי דם והמנגנון שלהן; טיפול בפגיעות גידים ועצבים באופן ראשוני ומשני.
6. תהליכי התפתחות וצמיחה של השלד ומנגנוני הריפוי שלו.
7. דפורמציות בשל פגיעה במנגנון היישור של האצבעות (כגון אצבע פטישית, עיוות צוואר הברבור ועיוות לולאה).
8. דפורמציות בשל פגיעה בשלד ובמפרקים; הוראות לטיפול שמרני וכירורגי במחלות מפרקים לסוגיהן.
9. היבטים בתיקונים פלסטיים של העור - התפתחות כוויצות בעור, כיסוי גדם, התמרת עור פגום והפיזיולוגיה של הנ"ל.
10. מחלות סיסטמיות הגורמות לאובדן תפקוד ולעיוותים בגפיים העליונות, כגון : מחלות קולגן לסוגיהן, מחלות דלקתיות ספציפיות, כמו שחפת וצרעת, מחלות כלי דם הגורמות לאיסכמיית קצוות, סוכרת ומחלות של הבלוטות.
11. היבטים וסקולריים בתסמונות איסכמיות של הידיים, כולל חבלות, קטיעות, סתימות והיצרות כלי דם לסוגיהם.
12. היבטים של כירורגיה מיקרו-וסקולרית, כולל לימוד ותרגול במעבדה מיקרו-כירורגית.
13. מחלות סיסטמיות של העצבים הגורמות לשיתוקים בידיים(ASL, Lepra) .
14. תסמונות לחץ על העצבים, כולל לחץ בשורשים צואריים, תסמונת מוצא בית החזה ותסמונות לכידה בתחנות שונות של הגפיים העליונות.
15. מחלות מולדות: חוסר ועודף של רקמות ואיברים והיבטים תורשתיים.
16. שיתוקים היקפיים, כולל שיתוק מוחין, שיתוק כתוצאה ממחלה בלידה (ספסטי ורפה), שיתוקים כתוצאה ממחלה בשדרת הצוואר ופגיעות מקומיות בעצבים.
17. היבטים תפקודיים, קליניים וסוציאליים של פגיעות מוחיות, הגורמות לשיתוק הגפיים העליונות (כולל ההשפעה על הורים, המשפחה והצוות המטפל).
18. זיהומים בשלד וברקמות הרכות.
19. גידולים שפירים וממאירים בגפיים העליונות: הקשיים והמגבלות בטיפול הכירורגי.
20. בעיות דימוי עצמי בשל פגיעות בידיים וההיבטים האסתטיים.
21. פגיעות וחוסר תפקוד של היד כביטוי של מחלות נפש, הפרעות אישיות וקניית רווח משני מהמחלה.
22. תסמונות מאמץ (Cumulative Trauma Disorders) ורפואה תעסוקתית.
23. תסמונות כאב בגפיים העליונות.
24. תהליך השיקום בפגוע-יד, הכולל ידע בסיסי במקצועות העזר: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק והתקנת תותבות בגפיים העליונות.