מאת: לילך אבירם, הדס לנדמן, עדי פישר
בטיולנו ברחבי מקצועות הרפואה, הגענו הפעם לרפואה גרעינית. הראיונות שקיימנו עם יו"ר האיגוד לרפואה גרעינית, מומחית ומתמחה, הבהירו לנו שמה שחשבנו על המקצוע, אינו נכון, וכי תדמית המקצוע ה"משעמם" שדבק ברפואה הגרעינית אינה מוצדקת כלל וכלל.
נפגשנו עם:
ד"ר צבי בר-סבר, מומחה ברפואת ילדים ורפואה גרעינית, יו"ר האיגוד לרפואה גרעינית, ומנהל המחלקה לרפואה גרעינית בבית החולים שניידר.
ד"ר אולגה קגנה, מומחית העובדת במכון לרפואה גרעינית במרכז הרפואי רמב"ם.
ד"ר דניאל לוין, מתמחה במכון לרפואה גרעינית במרכז הרפואי סורוקה.
על המקצוע
המאפיין העיקרי שחוזר בדבריהם של המרואיינים הוא היותו של מקצוע הרפואה הגרעינית דינמי, מתפתח ומשתנה ובעל מאפיינים של מקצוע מעולם ה"היי-טק".
ד"ר בר-סבר: "הידע שהרופא הגרעיני צובר לאורך הקריירה שלו מתפתח באופן מהיר ודינאמי יותר מאשר עמיתיו במקצועות האחרים, שם קצב התפתחות הידע הרבה יותר איטי. לרפואה גרעינית מתאימים רופאים שאוהבים שינויים. זהו מקצוע מאוד מולטי-דיסציפלינארי, ואנחנו עובדים עם אונקולוגים, אורתופדים, נוירולוגים, נוירו-כירורגים, רופאי ילדים, גסטרואנטרולוגים ועוד".
ד"ר בר-סבר מודע לתדמית האפורה של המקצוע בקרב הרופאים, וכיו"ר האיגוד פועל נמרצות לשינוי תדמית זו: "המקצוע אינו משווק מספיק טוב לקהל המתמחים הבאים לבחור מקצוע התמחות. ידוע בעולם הרפואה שהמקצוע כולל בדיקות ופענוחן, אך מגוון הבדיקות ומספרן הרב אינם מוכרים לכל, וכן מספרם הרב של המקצועות המשיקים למקצוע. כשאני מנסה להכניס את עצמי לנעליים של מי שצריך לבחור ברפואה גרעינית להתמחות, אני יודע שהוא מדמיין חדר חשוך עם מצלמה ומסכי מחשב ורפואה שבה הרופא לא פוגש את החולה. זה לא נכון, זו לא רפואה גרעינית נכונה בימינו. צריך לראות את החולה, לבדוק אותו, ללמוד את הבעיה שלו. התפקיד שלנו כרופאים שונה מטכנאים - אני צריך להגיד לרופא שהפנה אליי את החולה מהי האבחנה הסבירה ביותר מתוך הידע שלי. אנחנו מנסים ללמד את המתמחים לאבחן טוב יותר ולהשתמש בידע שלהם כדי לתת לחולים את הטיפול הטוב ביותר".
ד"ר לוין, שעזב את הרפואה לטובת המגזר העסקי, והחליט לחזור להתמחות ברפואה גרעינית אומר: "זה מקצוע גמיש, לא ראשוני, ומרבית הבדיקות לא דחופות. יש לי גישה למחשבים והיי-טק, ואני מאוד מוצא את עצמי במקצוע הזה".
הוא מוסיף על הפן הטכנולוגי של המקצוע, שאינו קיים במקצועות אחרים: "יש פה חולים ממגוון רחב מאוד של תחומים. השיטות המתקדמות, המערכות המשוכללות, כמו ה-PET, זה כולל מכשור מאוד מעניין, תחומים חדשים שאפשר לחקור וללמוד. האופקים הם מאוד רחבים. הנטייה שלי היא יותר טכנולוגית, וזה מה שמעניין אותי."
כחלק מההסבר על המקצוע, ד"ר בר-סבר מבצע אבחנה ברורה בין רפואה גרעינית ורדיולוגיה אבחנתית: "רבים סבורים כי רפואה גרעינית ודימות הם מקצועות כמעט זהים. כאן המקום לציין שהרפואה הגרעינית הוא מקצוע הרבה יותר רחב מהבדיקות שחלקן משותפות לנו ולדימות. אצלנו במקום לשאול איך זה בנוי, שואלים איך זה עובד, וזה השוני המהותי בינינו לבין הרדיולוגים."
ד"ר קגנה אולגה
ד"ר קגנה מחזקת את ההבדלים בין המקצועות: "באופן עקרוני תחום ההדמיה כולו משך אותי, אך גיליתי כי הרפואה הגרעינית היא תחום שונה מאוד מהרנטגן. אנחנו עונים על שאלות שונות מאשר הרנטגן, שם מדברים על מבנים אנטומיים ושינויים פתולוגיים או לא פתולוגיים. אנחנו מדברים על תהליכים מטבוליים בגוף. למעשה, אנחנו בעצם משלימים את הבדיקות של ההדמיה האנטומית. הרפואה הגרעינית נקראת הדמיה פונקציונאלית, וזה תחום שונה, אחר ומעניין. אנחנו לא רק מצלמים, אלא גם מפענחים את הצילומים."
ד"ר קגנה מוסיפה דוגמאות לבדיקות ברפואה גרעינית: "במצבים בהם קיים חשד להפרעה בניקוז השתן מהכליה, ניתן באמצעי ההדמיה האנטומיים לראות הרחבה של המערכת המאספת של הכליה (אשר אינה בהכרח גורמת להפרעה בניקוז). אך רק באמצעות מיפוי כליות מלווה במתן משתן, ניתן לקבוע אם הרחבה זו מצביעה על הפרעה תיפקודית בניקוז ומידת השפעתה על תפקוד הכליה.
"דוגמא נוספת היא היצרות בכלי הדם הכליליים של הלב. בפעולה אבחנתית פולשנית כגון צנתור, ניתן לראות סתימות והיצרויות בכלי הדם השונים. ברפואה גרעינית יש לנו את האפשרות לבצע מיפוי של תמונת אספקת הדם ללב במנוחה ובמאמץ, וללמוד על המשמעות האמיתית של היצרויות אלו על תפקוד הנבדק".
המגע עם החולים ברפואה גרעינית
הרופא הגרעיני אינו נפגש עם החולה באותה תדירות כמו במקצועות רבים אחרים. תדירות המפגשים עם החולה תלויה בהחלטת הרופא עצמו ובסוג הבדיקה אותה הוא מבצע.
ד"ר קגנה: "באופן יחסי למחלקות האישפוז יש לנו פחות מגע ישיר עם החולים, אך עם חלק משמעותי מאוכלוסיית הנבדקים אנו מקיימים ראיון אישי אשר נועד לקבל את מלוא המידע מהנבדק, ולהתאים עבורו את הבדיקה הנכונה ביותר. באופן אישי, לי לא חסר המגע היומיומי והבלתי אמצעי עם החולים. אני ידעתי מראש שפניתי לתחום שאין בו מגע יום-יומי עם החולים. בכל זאת, אני מאוד אוהבת לעשות מעקב אחרי פענוח, ולראות האם צדקתי בפענוח ועזרתי למטופל".
ד"ר בר-סבר: "למי שמחפש את האינטראקציה עם החולים, זה קיים גם ברפואה גרעינית. זה בעיקר בידיו של הרופא הגרעיני להשפיע על הקשר עם החולה. רפואה גרעינית כוללת תחום חשוב למדי של טיפול באמצעות חומרים רדיואקטיביים במחלות שפירות וממאירות. עבודה זו, שנעשית לרוב במסגרת צוות מולטידיסיפלינרי הכולל אונקולוגים אנדוקרינולוגים וכירורגים, היא עבודה קלינית טיפולית לכל דבר, שמגוונת את המקצוע ומקדמת אותו".
קרינה
ד"ר בר-סבר: "קרינה היא נושא שאנשים מתייחסים אליו בצורה לא רציונאלית. ברפואה גרעינית אנחנו נחשפים לחומרים פולטי קרינה בכמות שהיא מאוד נמוכה והיא מנוטרת אצלנו. חשיפה לקרינה מבהילה את השומע מבלי שהוא מצליח להקשיב להסבר הרציונאלי. ההסבר הרציונאלי לא תמיד עוזר אפילו לרופא במקצוע אחר. גם לרופאים יש חשש לא מוסבר מהנושא של קרינה, אף שהיא בכמויות נמוכות מאוד ומנוטרת.
"יש פה אי הבנה בסיסית של עלות תועלת וחוסר ידע על כמויות הקרינה להן נחשפים הנבדקים והצוות ומשמעותן. התועלת לחולה המבצע בדיקה ברפואה גרעינית או ברנטגן הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, עולה לאין שעור על הסיכון התיאורטי הנמוך שבחשיפה לקרינה. המחקרים לא מראים עלייה בשיעור בסרטן בקרב עובדים במערכת הבריאות שעבודתם כרוכה בקרינה. אנו לא מקילים ראש בנושא הקרינה, ודואגים שהנבדק ייחשף לכמות הקרינה המינימלית הנדרשת על מנת לקבל מיפוי באיכות אבחנתית, וכן מתעדכנים באופן תדיר בנוהלי בטיחות קרינה על מנת להקטין את החשיפה לצוות".
ד"ר בר-סבר צבי
מחקר
ד"ר בר-סבר: "יש לנו תחום עצום של מחקר, חומרים ופיתוחים. המחקר מאוד מגוון ועשיר. יש הרבה כנסים מאוד גדולים ומושקעים. מי שהאוריינטציה שלו היא מחקרית ימצא הרבה מה לעשות אצלנו."
ד"ר קגנה: "יש הרבה מה לחקור ולקדם, גם מבחינת המחשוב, המצלמות עצמן והחומרים. כל הזמן מפתחים חומרים חדשים ברפואה גרעינית וזה תחום שמעניין לחקור אותו."
מה מעניין או מרגש בתחום?
ד"ר בר-סבר: "כל כניסה של טכנולוגיה חדשה, חומר חדש או מצלמה חדשה מרגשים, משום שהם פותחים עבורנו אפשרויות חדשות לאבחון רפואי, לטיפול רפואי ולמחקר. כמובן שגם גילוי ואבחנה משמעותיים אצל מטופל, אשר יאפשרו לתת את הטיפול הנכון ולהציל חיים, מרגשים מאוד."
ד"ר לוין: "האספקט הטכנולוגי והגמישות. זה מקצוע מרתק למי שפחות חשוב לו המגע עם החולה ויותר מתעניין בתחומים של טכנולוגיה חדשה ומערכות משוכללות".
ד"ר קגנה: "באופן אישי אני מאוד אוהבת את המבנה של העבודה ברפואה גרעינית. זה מקצוע יחסית רגוע במובן שלא מדובר בעבודה דחופה, בדומה למחלקה לרפואה דחופה או טיפול נמרץ."
פריפריה - מרכז
ד"ר קגנה: "המחלקה שלנו ברמב"ם היא הגדולה ביותר באזור הצפון, כך שיש לנו מגוון רחב של בדיקות- מיפוי לב, מיפוי מח עצם, תהליכים זיהומיים, בדיקות של בלוטת התריס, PET-CT (כיום זו המצלמה היחידה באזור הצפון). זו מצלמה מאוד מגוונת אשר מרחיבה את תחומי ההתעסקות שלנו. יחד עם זאת, אין אצלנו את הציקלוטרון (הנדרש לייצור חומרים רדיואקטיביים חדשים להדמיה מטבולית במצלמת(PET/CT , אותו יש כרגע רק במרכז. אנחנו מחכים שהוא יגיע אלינו כדי שיפתח את המחלקה שלנו עוד יותר.
"באופן כללי, אני לא רואה הבדל גדול כל כך בין מרכז לפריפריה. אומנם אין PET-CT לשאר בתי החולים בצפון, אבל את כל שאר הבדיקות הם מבצעים. אין הבדלים גדולים בין בתי החולים הגדולים והקטנים ובין המרכז לפריפריה. יכול להיות שיש הבדל במספר הבדיקות שהם עושים ואולי הצוות שלהם מצומצם יותר מאצלנו".
לעומתה, ד"ר לוין מזהה בעייתיות גדולה: "ה-PET נכנס אצלנו בסורוקה רק לאחרונה, וזו דוגמא לאפליה של הדרום. את כל החולים באזור שלנו היו צריכים לשלוח צפונה. היו בעיות להשיג את התקציב על מנת לקבל את ה-PET. זהו תחום יחסית חדש, אבל במשך שנים החזיקו את הדרום בלי מכשירPET , וזה באמת לא צודק. יש מקרים שלא צריך להשתגע ולשים את כל הטכנולוגיה בכל בית חולים בארץ, אבל יש ציוד וטכנולוגיה שהם חובה".
ד"ר לוין דניאל
מה כדאי לדעת?
ד"ר קגנה: "מי שחושב על תחום ההדמייה, צריך לזכור שבנוסף לרנטגן שכולם מכירים, יש את התחום שלנו, של רפואה גרעינית. זה תחום שמאוד מתפתח בארץ ובעולם. חשוב להכיר אותו למי שמעוניין להתמחות בתחום ההדמייה."
ד"ר בר-סבר מספר למי יכול להתאים המקצוע: "אני ממליץ על המקצוע למי שאוהב טכנולוגיה ואת ההתעסקות ברדיו-כימיה - המצלמות והחומרים שאנחנו משתמשים בהם לבדיקות, וכל טכנולוגיה חדשה שמפותחת, מקדמת ומפתחת את המקצוע שלנו בצורה מהירה וסוחפת. כל פיתוח מגלם בתוכו השפעה אדירה על רפואה גרעינית וגם על המקצועות המשיקים לה. מי שבא לתחום זה, כדאי שיאהב כימיה, ביולוגיה, ושיאהב להתעדכן, מכיוון שזה תחום שבו חייבים כל הזמן להתחדש ולהתעדכן".
לכתבות נוספות