החל לימודי רפואה בסיינה איטליה ב-1966, משך 3 שנים.
התקבל לשנה רביעית, לפקולטה לרפואה בטכניון וסיים באוגוסט 1972. עשה שנת סטאג' בבי"ח "השרון", פתח-תקוה, שבסיומה, פרצה מלחמת יום הכיפורים.
נפל בחווה הסינית, כאשר אץ להגיש עזרה לפצוע.
נר זכרון
נר זיכרון הודלק על ידי דוד בתאריך 26.02.2011
אכפתי ואמיץ, יהי זכרו ברוך!
נר זיכרון הודלק על ידי שלמה פרלמוטר בתאריך 22.03.2013
לא נשכח את היהלומים שאבדו לנו במלחמה הארורה הזאת.
נר זיכרון הודלק על ידי דוד מיכאלביץ בתאריך 10.04.2013
אהוד סיים הסטג' שלו בבח השרון בספטמבר 1973. היה רופא צעיר ונחמד שהכרתי אותו במחלקה כירורגית בה עשיתי התמחות. ב 1 לאוקטובר התחיל התמחות ברפואת ילדים בב"ח תל השומר. בערב יום כיפור החלטתי ללכת לשמוק תפילת כל נגדרי בב"ת הכנסת הגדול בפתח תקווה,עיר מגוריי.בית הכנסת היה מלא,לא היה שם מקום אחד פנוי לישיבה , וכל התפילה עמדתי. בסוף התפילה פגשתי את אהוד שישב באחד הכסאות בבית הכנסת.שאלתי אותו איך אפשר להשיג מקום ישיבה בשנה הבאה. הוא ענה לי בחיוך ,החיוך שתמיד עמד על שפתיו" תצתרך להתפלל שמי שמנוי פה על כסא ימות.צחקנו יצאנו החוצה והופתענו לראות מדי פעם עבר רכב צבאי.תראה האנשם האלו,אמר, כיפור כבר לא כמו פעם שלא היית רואה רכב אחד ברחוב.
למחרת פרצה המלחמה. הייתי עולה חדש ,שטרם שירת בצה"ל והציוו אותי בחדר מיון והיתילו עלי לסדר לוח תורנויות לכל הרופאים שלא גוייסו.הייתי מאוד נרגש ,זו היתה המלחמה הראשונה שחשתי בחיי והחדשות היו מעורפלות. פתאום מופיע אהוד חייכן ומרגיע אותי ."אל תדאג"-אמר לי , "נדפוק אותם כו בששת הימים". וביקש ממני שאסדר לו תורנות במיון השרון מפני שבתל השומר שהתחיל שם רק התחיל לעבוד לפני יום אף אחד עדיין לא מכיר אותו ולא רשמו אותו לסידור עבודה. רשמתי אותו ליבוא למחרת בערב אלינו.למחרת בבוקר נכנס אהוד למיון פנה אלי עם מבט מאושר וביקש שאני הסיר את שמו מהרשימה מפני שגוייס הלילה. שוב הרגיע אותי על המצב וזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.יהי זכרו ברוך.
נר זיכרון הודלק על ידי דניאל בתאריך 05.11.2013
יהיה זכרו ברוך
נר זיכרון הודלק על ידי וילדר אבי בתאריך 23.10.2014
לא היכרתיו אבל למדנו באותה סיינה. הקדים אותי בשלוש שנים
יהי זכרו ברוך
נר זיכרון הודלק על ידי ליביו ליבוביץ בתאריך 08.05.2019
בזה הרגע הגענו אני ואשתי,בוגרי הטכניון ,שנים אחרי עודד, מטקס יום הזיכרון, שבו עלינו לקברו של עודד ופגשנו את שתי אחיותיו. שמענו את סיפורו מהן , על התנדבותו לצאת למלחמה למרות שלא נקרא אליה, על גבורתו בשדה הקרב בחווה הסינית והתעקשותו לא לעזוב את הפצועים למרות שהוצע לו לסגת לאחור לתאג"ד. מדובר פשוט בגיבור!!!!כאמור פגשנו את אחיותיו המדהימות והבנו מאיזה בית צמח וגדל ומה היה כנראה החינוך שקיבל שהביאו לפעול כפי שפעל. יהי זכרו ברוך!
נר זיכרון הודלק על ידי עודד היה תלמיד חרוץ .ומסודר.היכרתיו בשנה שלישית ללימודי הרפואה בטכניון .50 שנה שעודד איננו עימנו. רצה להיות רופא ילדים..אנא מי מהמשפחה נא ליצור קשר. בתאריך 25.04.2023
דר גידי .