ד"ר יעקב זינגר הגיע לירושלים זמן קצר לאחר עליתו ארצה בשנת 1946 באוניית ההגנה.

ד"ר זינגר נולד באוקריאנה בשנת 1918 וסיים לימודי רפואה בזמן המלחמה במוסקבה.
בבי"ח הדסה עבד תחת הדרכתם של פרופ' ג'וסף ופרופ' דוד ארליך.

עם פרוץ מלחמת השחרור נשלח לעזרה להר הצופים וברמת רחל. הוא לא ידע מילה בעברית, אולם היה חרוץ ביותר וישב בלילות ולמד בעצמו עברית ואנגלית.

בשנת 1948 הוזמן לבית החולים רמב"ם בחיפה על ידי פרופ' ארליך כדי להיות חלק מסגל הרופאים הראשון שהקים בי"ח יהודי בחיפה. באותה עת נישא לעדינה, צברית ילידת חיפה והם הקימו את ביתם בחיפה שם נולדו ילדיהם: איה ובנם מאירי שנפטר ב-1998.

בשנים 1956 שירת כרופא צבאי בביח עשר וכן השתתף עם כוחות הצנחנים במבצע קדש כרופא צבאי. רבים מהחיילים ומהמפקדים זכרו את דמותו מאותה תקופה.

בשנת 1958 החליט להתמחות באורולוגיה ועשה זאת בבתי חולים מובילים כמו מאונט סיני וג'ון הופקינס.

כששב לבי"ח רמב"ם המשיך לעבוד בתחום ופיתח את נושא האורולוגיה.
בשנת 1964 התמנה למנהל הראשון של המחלקה האורולוגית שנפתחה בבית חולים רוטשילד.

שם השתדל להוציא לפועל את השקפת עולמו המקצועית תוך שימת דגש מיוחד על אנושיות ביחס לחולים.
כתב מאמרים והיה שותף במחקרים רפואיים מובילים בתחום.

בשנת 1970 הופיעו סימניה הראשונים של מחלת הסרטן אולם הוא המשיך בעבודתו המסורה וללא תלונות עד שנפטר באביב 1971.

בארנקו נמצא פתק שמסמל יותר מכם את דמותו:
לרפא לפעמים
להקל הרבה
לנחם תמיד

מותו בגיל 53 היווה אבדה קשה וכואבת לבני משפחתו, חבריו הרבים וכן חברים למקצוע וחולים שציינו את דמותו המקצועית והאנושית בדבריהם.

כפי שציין פרופ' ארליך ז"ל בדברי ההספד "היה לו האומץ הכשרון והידע להתמודד עם כל בעיה קשה יחד עם מסירות רבה ואנושיות".