דניאל (דני) ישורון נולד בירושלים ב -24 לספטמבר 1938 לאם ילידת הארץ-מורה ,ואב יליד פולין-רופא. גדל והתחנך בתל אביב, ולאחר סיום לימודיו בביה"ס התיכון גאולה, החל ללמוד רפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סטאז בביה"ח תל השומר(שיבא),שרת כרופא צבאי בדרום. התמחה ברפואה פנימית במחלקתו של פרופ' לבקוביץ בבי"ח בילינסון, ובהמשך היה רופא בכיר במחלקה פנימית בניהולו של פרופ' עצמון.
במלחמת יום כיפור ב -1973 שרת כרופא צבאי בבית חולים שדה ברפידים. לאחר מכן נסע להתמחות על בשטח הליפידים וטרשת עורקים אצל פרופ' גוטו (GOTTO) ביוסטון טקסס-BAYLOR COLLEGE OF MEDICINE.עם חזרתו ארצה, שימש כסגן מנהל מחלקה פנימית בבי"ח בילינסון. במאי 1979 מונה למנהל מחלקה פנימית בבי"ח בני ציון (רוטשילד),תפקיד אותו מילא (למעט שנת שבתון ביוסטון טקסס) עד לפרישתו בשנת 2003,ואף היה ראש החוג לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה בטכניון. לאחר פרישתו, עבד במוסד לביטוח לאומי עד סוף שנת 2022.
נפטר ב -17 למאי 2023.הניח אחריו את אשתו אורה-אורתופטיסטית, ילדיו: ראובן-פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ,נעמי-רופאה מומחית ברפואה פנימית וראומטולוגיה, וחמישה נכדים ונכדות.
דני היה ממניחי הבסיס בארץ לחקר מחלות דיסליפידמיה וטרשת עורקים, פרסם מאמרים רבים בשטח זה ובשטח של השמנת יתר, והיה ממקימי ופעילי החברה לחקר ,מניעה וטיפול בטרשת עורקים במסגרת ההסתדרות הרפואית.
דני היה מסור מאוד לעבודתו ,למטופלים ולצוות במחלקה הפנימית בביה"ח, והקדיש חלק ניכר מזמנו להוראה לסטודנטים ומתמחים וטיפוח הצוותים הרפואיים; רבים מהמתמחים והמתמחות במחלקתו תפשו ותופשים כיום עמדות בכירות במקצועם, וזוכרים אותו כמורה דגול. בנוסף, היה פעיל בשטח ההוראה והתמחות בוועדות המועצה המדעית של הר"י.
דני היה איש משפחה חם ואוהב, אהב לטייל בארץ ובעולם, והיה מקור מידע אישי ובלתי נדלה להיסטוריה של הישוב בארץ לפני ואחרי קום המדינה.
כולנו חסרים אותו.