ד"ר שרף רפאל

1952 - 1982
בן נינה ואוסבלד, נולד ביום כ"ג באב תשי"ב (14.8.1952) בתל-אביב. בילדותו שהתה משפחתו שנים אחדות בסידני שבאוסטרליה, עקב שירותו של אביו בה כנספח כלכלי בשגרירות ישראל, ושם גם התחיל רפי את לימודיו בבית-הספר היסודי. אחרי ארבע שנות לימוד, הוא חזר עם משפחתו לרמת-גן. רפי המשיך ללמוד בבית-הספר היסודי ובחטיבת-הביניים ברמת-חן. בזמן שאביו כיהן כנספח כלכלי וכנציג מסחרי של ישראל בגרמניה, יצא רפי ללמוד בפנימייה בהולנד. כשחזר לארץ, הוא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון עירוני ט' בתל-אביב, במגמה ביולוגית. בזמן לימודיו התיכוניים, היה רפי כוכב בחוג הדרמטי של בית-הספר והשתתף בהצגות רבות ברחבי הארץ. הוא אף התקבל ללהקה צבאית, אך הוא בחר בדרך אחרת.

רפי הצטיין בלימודיו, ושאף להשתלם באוניברסיטה במקצוע הרפואה. בנובמבר 1970 הוא התקבל לעתודה האקדמאית, והתחיל ללמוד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. במהלך לימודיו, מילא רפי את חובותיו לצה"ל כעתודאי. הוא עבר קורס חובשים באוקטובר 1971, והועלה לדרגת רב"ט. במאי 1975, במסגרת חילופי סטודנטים, יצא רפי לדרום-אפריקה להשתלמות במחלקת הלב של פרופ' ברנרד בבית-החולים "גרוטה-סכור" שבקייפטאון.

לאחר סיום הלימודים הוא החליט להתמחות בבית-חולים "סורוקה" בבאר-שבע, ושם הצליח מאוד בעבודתו. רפי רכש לו ידידים רבים, והחליט לשוב לבית-החולים לאחר השירות הצבאי הארוך שציפה לו לצורך התמחות בקרדיולוגיה, במכון הלב של פרופ' גירון. כשסיים את ההתמחות, התגייס רפי לשירות החובה והתנדב לצנחנים. הוא עבר קורס קצינים, והוצב כרופא גדודי בגדוד נח"ל מוצנח בדרגת סגן. בעת שירותו בגדוד, הכיר רפי את רעייתו לעתיד, יהודית, שהייתה חובשת בגדוד. רפי התבלט במסירותו ובאומץ ליבו. ב-1978 הוא השתתף במבצע ליטני, וביולי 1979 הועלה לדרגת סרן ונבחר לשרת כרופא חטיבתי של חטיבת צנחנים.

ביולי 1980 נישאו רפי ויהודית, ובנם מתן נולד באוקטובר 1981. את שירותו הסדיר בצנחנים סיים רפי בנובמבר 1980, וירד לבאר-שבע. הוא המשיך לשרת בצבא הקבע כרופא חטיבתי, והחל את התמחותו במחלקה פנימית ג' בבית-החולים "סורוקה", שבו היה שמור לו מקום של כבוד והערכה.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל היה רפי עם הכוח שלחם בלבנון, עם חטיבת הצנחנים, שבה שימש כרופא. הוא השתתף בקרבות רבים וקשים, כמו הקרב על כביש עלי-בחמדון והציל חיי חיילים רבים תחת אש. ביום י"ז בתמוז תשמ"ב (8.7.1982), כחודש לאחר שהחלו הקרבות, יצא רפי לחופשה ברכב צבאי. בדרך איבד הנהג את השליטה על הרכב, ובתאונה נהרגו 3 קצינים. ביניהם היה גם רפי.

כמעט בן 30 שנים הוא היה במותו. אחרי נופלו, הועלה רפי לדרגת רס"ן. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב.

רפי השאיר אחריו רעיה, בן, הורים ואח.

קצין רפואה ראשי בצה"ל כתב עליו בקובץ, שהוקדש לזכרו: "רפי מצא את מקומו לתפארת בגדוד הנח"ל המוצנח, אחרי חודשים מספר הועלתה מועמדותו לתפקיד הרופא החטיבתי, היה זה בעיני צעד טבעי ומובן. המאפיין את רפי הייתה רצינותו ויסודיותו. הוא הפליא בבקיאותו בפרטים, ובלי לאבד את התמונה הכללית". פרופ' גליק, מנהל המחלקה הפנימית, שבה התמחה רפי, ומנהל החטיבה הפנימית בבית-החולים "סורוקה" הספיד את רפי כ"רופא מבטיח, אדם יקר וחבר נאמן. אבידה גדולה לכולנו".

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

נר זכרון

הדליקו נר זכרון

מילים לזכרם

הוסיפו מילים לזכרו/ה