צחי נולד בכפר-סבא ביום 31.7.1969 (ט"ז באב תשכ"ט), בן להוריו יהושבע ושמואל, ואח למנחם ואיתי.
הוא למד בבתי ספר באיזור כפר-סבא ('צופית', 'בן-גוריון', 'שז"ר', 'כצנלסון') ובחו"ל ('שרת' בפריז, RAMAZ בניו-יורק). במקביל ללימודיו התאמן והדריך בטייקוונדו (חגורה שחורה), ניגן על פסנתר, והרבה לטייל בארץ.

עם תום לימודיו התיכוניים במגמה המתמטית-פיזיקאלית-כימית בבית הספר כצנלסון, התקבל לעתודה האקדמאית ללימודי הרפואה באוניברסיטת תל-אביב. באוניברסיטה התקבל לתוכנית לטיפוח המצויינות (המסלול הדיסיפלינרי). במסגרת התכנית עסק במחקר ולמד פילוסופיה בצד לימודי הרפואה.

בתקופת לימודיו המשיך לעסוק בספורט לא תחרותי - טאי צי, צלילה, ריצות למרחקים וטיפוס הרים.

צחי היה בן בית בתרבות המערב, קורא מעמיק של ספרות ופילוסופיה, ומאזין נלהב לעולם המוזיקה המגוון. בטיוליו בעולם - סין, הודו, תיאלנד, פיליפינים, טיוואן - ניסה לשלב את אהבת הטבע עם אהבת התרבות.
מעל לכל היה צחי מבקש דעת ואוהב אדם. מסיבה זו בחר את מקצוע הרפואה, מסיבה זו ליווה את לימודיו המעשיים בבית ספר לרפואה בעבודה כאח בבית חולים מאיר בכפר-סבא, ומסיבה זו היה אהוב על כל חבריו וידידיו. הוא היה איש מקסים בעל אייכות אנושית נדירה, כשרונות רבים ומגוונים צניעות מחייכת וחוט של חן משוך על דיבוריו ומעשיו.

אחרי שסיים את הטירונות (בהצטיינות), וקורס קצינים (חניך למופת), ביקש ללכת לצנחנים, ולשרת כרופא-לוחם בגדוד 890. אחרי שירות בגדוד ביקש לעבור לתפקיד בשייטת. בזמן שירותו כרופא פלגת הלוחמים, יצא צחי לפעולה בתוך שטח אוייב בלבנון ושם נהרג, ביום ג' באלול תשנ"ז, 5.9.1997. בן 28 היה במותו.