ד"ר דוד אפלבום הינו אחת הדמויות החשובות בביסוס תחום הרפואה הדחופה בארץ.
הכשרתו המקצועית של ד"ר אפלבום נערכה בארה"ב, וכללה התמחות ברפואה פנימית ורפואת חירום. הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1981, ועם אשתו דברה גידל משפחה לתפארת והקים בית של ערכים תורניים, ציונות והכנסת אורחים. תלמידו מובהק של הרב אהרון סולובייצ'יק, משיקגו, ארה"ב, על ידו הוסמך כרב בישראל.
ד"ר אפלבום ניחן בכישרון יוצא דופן לדובב ולהרגיע כל מטופל ולא משנה מאיזה רקע תרבותי או דתי הוא בא. תחום הרפואה הדחופה התאים לאישיותו במיוחד, בשל הצורך בזריזות, ערנות, רגישות, והסיפוק הרב שבניסיון להציל חיים. תכונות אלו, ביחד עם כושר מנהיגות ועומק אקדמי, אפשרו לו ליזום חידושים ושיפורים בכל שלב של הקרירה שלו.
ד"ר אפלבום ניהל צוות נט"ן של מד"א במשך 10 שנים, תקופה בה צבר ניסיון רב ביישום עקרונות הרפואה הדחופה בשטח. הוא טיפל במאות מקרים של תאונות, מקרי טראומה, התקפי לב ופיגועי טרור. כך, בעיצומו של פיגוע טרור במרכז העיר בירושלים, בקור רוח האופייני לו, הוא ניתח פצוע. על האומץ שגילה במקרה זה קיבל בשנת 1986 "פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים ה'תשמ"ו".
ד"ר אפלבום הנהיג נוהלים שאפשרו התחלת טיפול מציל חיים אף בזמן שהמטופל הובהל באמבולנס, למשל מתן התרופה סטרפטוקינז לפתיחת חסימה בעורקי הלב במקרה של התקף לב. בכך הצליח לחסוך דקות יקרות בהן ניתן לשפר את מצבו הרפואי של החולה, ולפעמים אף להציל את חייו גם לפני הגעתו לביה"ח.

את ניסיונו במד"א ובחדר מיון צירף לפיתוח מושג חדש, מבוסס על מודל מרכז לרפואה דחופה (urgent care center) שקיים כבר בארה"ב. מושג זה הוגדר כחדר מיון אלטרנטיבי שמטפל במגוון מקרים דחופים אשר אינם מצריכים את משאבי בית החולים. לשם כך ייסד ד"ר אפלבום, ביחד עם שותפיו, מוסד רפואי פרטי שנקרא "טרם – טיפול רפואי מיידי". הסניף הראשי של טרם נפתח בשנת 1989 בירושלים. כיום קיימים שישה מרכזי טרם (שניים בירושלים, מעלה אדומים, מודיעין, בית שמש) וכמו כן מרפאה לרפואת המשפחה בירושלים.
בשנת 2002, בעוד ד"ר אפלבום ניהל את רשת טרם, הוצע לו לעבוד גם כמנהל חדר המיון בביה"ח שערי צדק. הוא לקח חלק מרכזי בתכנון חדר המיון החדש אותו ניהל, וכביטוי לעקרון של מזעור זמן ההמתנה של המטופל, הוא עיצב לוח דיגיטלי לעקוב אחר זמני טיפול וסטטוס של כל מטופל. כמו כן, על מנת לוודא קשר עין תמידי בין הרופא והמטופל, ומתוך מודעות לצורכי המטופל, הוא הסיר את הדלת שהפרידה בין המטופלים לחדר הרופאים. לדעתו, הנוחות של המטופל קודמת לנוחותם של הרופאים.
בעקבות המוניטין שרכש בניהול מקרים רב נפגעים, הוזמן ד"ר אפלבום להרצות בנושא בכנס רפואי בניו יורק, אירוע שנאלץ לעזוב מוקדם, על מנת להספיק לחתונתה למחרת של בתו נאווה. בתאריך 09 לספטמבר, 2003, בעת שישב עם בתו במסעדת "קפה הלל", נכנס מחבל לפתח המסעדה, וד"ר אפלבום ונאווה נרצחו במקום.
דוגמתו האצילה ממשיכה לעורר השראה והערצה בקרב משפחתו, עובדיו, תלמידיו, עמיתיו ואלפי המטופלים שזכו להכיר אותו וללמוד ממנו.
טרם משתדלת להמשיך את דרכו. יהי זיכרו ברוך.