להלן טיוטת המלצות ועדת רפואת הקהילה ויחסי הגומלין בינה לבין בתי החולים:

ועדת משנה – קידום הרפואה הראשונית = קידום מערכת הבריאות

1.    הכשרת סטאז'רים ומתמחים

1.1     הוועדה רואה חשיבות רבה להגברת החשיפה לרפואת הקהילה במסגרת לימודי הרפואה והסטאז'. הוועדה ממליצה להאריך את פרקי הרוטציה בקהילה במסגרת לימודי הרפואה ולהחיל חובת רוטציה של חודש אחד לפחות בקהילה במסגרת הסטאז'.

1.2     הוועדה רואה בדאגה את העובדה שמספר המומחים החדשים ברפואה ראשונית המוכשרים בהתמחות ברפואת המשפחה אינו עונה על הצרכים. הוועדה ממליצה לבחון דרכים להעלאת מספר המתמחים הן בהעלאת האטרקטיביות של ההתמחות (למשל שינויים מעמיקים בחוזה הקבלה להתמחות של קופות החולים) והן בהקצאת משאבים מהגורמים הרלוונטיים (משרד הבריאות והקופות) ובתכנון כוח האדם בקהילה.

1.3     הוועדה מרגישה שיש פער בין העבודה במרפאה ברפואה ראשונית ובין תוכנית ההתמחות וההכשרה. הוועדה ממליצה לבחון שינויים בתחום זה תוך מתן העדפה לרופאים שעברו הכשרה הולמת לעסוק ברפואה ראשונית.

2.    קידום אקדמי, מחקר, הוראה והשתלמות מקצועית

2.1   הוועדה רואה באקדמיזציה של העבודה בקהילה כלי חשוב לקידום מקצועות הקהילה. האקדמיזציה היא צורך הנובע מתוך השינויים שחלו בעולם הרפואי. הוועדה ממליצה לתמוך בקידום אקדמי, במחקר ובהוראה בקהילה על ידי הקצאת המשאבים המתאימים ולהקים לצורך כך פורום הכולל את נציגי קופות החולים, האוניברסיטאות וכן נציגי הר"י.

2.2     על קופות החולים לבנות תוכנית לעידוד ופיתוח המומחים הצעירים כדי שיוכלו לראות את המשך עתידם במקצוע מעבר לשנות המחויבות הראשונות. עם התבססות המומחה במקום עבודתו המוטיבציה לשינוי תפחת ועימה גם הסיכון לעזיבת המקצוע.

2.3     על קופות החולים לבנות תוכניות פיתוח למומחים בהתאמה אישית: תוכנית ל"אלפים" – פיתוח סביבת העבודה ותוכניות למניעה והקטנה של השחיקה. תוכנית ל"אלופים" – פיתוח מסלולי מצוינות במחקר, באקדמיה, ובהוראה על מנת לפתוח אופק לקידום שאינו ניהולי ושאינו מחייב "בריחה" להתמחות על או התמחות שנייה, במסלול זה יש לאפשר למשל "שנת שבתון", השתלמות עמיתים, קרנות מחקר וקרנות קשרי מדע ומימון נסיעות לכנסים מדעיים.

2.4     הוועדה מכירה בהשתלמות מקצועית לאורך הקריירה כחלק חשוב מההתפתחות המקצועית של הרופא. בתוכנית זו גם יתרון לחולים וגם מנגנון חשוב להקטנת השחיקה של הרופאים. הוועדה ממליצה לאפשר לרופאים המעוניינים בכך לבצע השתלמות עמיתים מוכרת כחלק מהקידום המקצועי והאקדמי. הוועדה ממליצה לפעול ביחד עם המעסיקים להקצאת תקנים ולקביעת מנגנון לבחירת הרופאים המתאימים ביותר מבחינה אישית ומבחינת תרומה לקידום המקצוע. הוועדה ממליצה לבחון מודל שבו ההשתלמות תתפרש במשרה חלקית לאורך תקופה ארוכה יותר במקום ריכוז כל ההשתלמות ברצף.

3.    עבודת הרופא וסביבת עבודה

3.1     הוועדה מצאה שיש ירידה באטרקטיביות העבודה ברפואה ראשונית בקהילה, בעיקר בתחום רפואת המשפחה. הוועדה ממליצה לפעול לשיפור סביבת העבודה ולהביא למעורבות רבה יותר של הרופא הראשוני בקביעה כיצד ייראה יום העבודה שלו. פעולות אלה ישפרו את איכות הטיפול הניתן למטופלים ויעלו את מספר הרופאים העוסקים לאורך זמן ברפואת המשפחה.

3.2     הוועדה שמעה על כך שתכולת המפגש הרפואי ברפואה הראשונית ובייחוד ברפואת המשפחה השתנתה. הוועדה ממליצה לבחון את תכולת המפגש הרפואי ברפואה ראשונית בישראל ולאור הממצאים להמליץ על משך המפגש האופטימאלי ועל התמהיל הרצוי של עבודה פרונטאלית ועבודה שאינה פרונטאלית (מענה לטלפונים, מעבר על תוצאות מעבדה, דימות, תשובות יועצים, מכתבי שחרור, אישורים וכדומה).

3.3     הוועדה ערה לעובדה שיחסי הגומלין בין הרופא למטופל השתנו עם השתנות החברה בכללותה. הוועדה ממליצה לבחון את השפעת השינויים על מעמדו, עמדתו ושביעות רצונו של הרופא ולגבש עמדה בדבר מקומו ותפקידיו של הרופא הראשוני במערכת היחסים רופא-מטופל.

3.4     הוועדה מצאה שהעומס המוטל על הרופא הראשוני גבר בשנים האחרונות וישנה נטייה להעברת תפקידים לאנשי צוות אחרים. הוועדה ממליצה שהעבודה ברפואה הראשונית בקהילה כולל ניהול מחלות כרוניות צריכה להיות עבודת צוות בראשות רופא ובאחריותו.

4.     ועדת משנה – יחסי הגומלין עם בתי החולים - רופאים ראשוניים ורופאים יועצים

4.1     הוועדה קוראת להר"י ולמועצה המדעית לעודד עבודה משולבת של רופאים בקהילה ובבתי חולים.

4.2     הוועדה ממליצה לעודד קשר רציף בין רופאי הקהילה לרופאי בתי החולים ובין המחלקות בקהילה למחלקות בבתי החולים.

4.3     הוועדה ממליצה כי המועצה המדעית והאיגודים המדעיים של הר"י יפעלו למען שינוי בתוכניות ההתמחות כך שהן תכלולנה עבודה והתמחות בקהילה כחלק אינטגראלי מההתמחות. משך ההתמחות בקהילה ישתנה ממקצוע למקצוע על פי היקף ועומק הפעילות בקהילה בכל מקצוע רפואי.

4.4     הוועדה קוראת למשרד הבריאות, לקופות החולים, ולמועצה המדעית של הר"י לדון בשינוי המומלץ ולהגדיר מקורות מימון להתמחות בקהילה.

4.5     הוועדה ממליצה כי ההתמחות צריכה להיות אחידה ואסור ליצור שני סוגי מומחים באותו המקצוע הרפואי (מומחה לבית חולים ומומחה לקהילה).

4.6     הרפואה בקהילה כולל הנהלות הקופות, והסגל צריכה להיערך למתן התמחות ממוסדת במגוון רחב של היבטים בהם: תשתיות, הסכמי עבודה, סינוף לפקולטות לרפואה ומחקר.

4.7     הוועדה ממליצה לפעול למען קידום שינוי מדיניות התקצוב והתמחור של יחידות ופעולות בבתי החולים ושינוי החלוקה הפנימית של התעריפים כך שכל פעולה או שירות יתומחרו באופן ריאלי ללא סבסוד הדדי ובכך להביא לפיתוח נכון יותר של השירותים בבית החולים ובקהילה (למשל: יש להוריד עלויות אמבולטוריות ולהעלות תעריפים במחלקות בהן התמחור איננו ריאלי כמו לדוג' טיפול נמרץ).

4.8     יש להקים וועדה שתורכב מנציגי האיגודים המדעיים והמועצה המדעית בהר"י, משרד הבריאות, מנהלים רפואיים מהקופות ומבתי החולים, אשר תגדיר ותגבש את הקווים המנחים לחלוקה בין הפעולות המתאימות לביצוע בבתי החולים ובקהילה. יש לקבוע בין היתר קריטריונים הקשורים בסוג הפעולה ובבטיחות הביצוע שלה בקהילה. היקף הפעילות בקהילה או בבתי החולים, אשר תתבצענה על פי המודל המוצע, ישתנו בהתאם לכוחות השוק ושילוב האינטרסים בין הקופות לבתי החולים בכל איזור ואיזור.

4.9     על הוועדה לבנות קווים מנחים לחלוקת העבודה בין הקהילה לבית החולים בכל מקצוע רפואי, לפיהם יקבע מהן הפעולות הניתנות לביצוע בקהילה ומהן הפעולות המחויבות לביצוע בבית חולים. הפרמטרים לבחינת חלוקת הפעולות הרפואיות בין הקהילה ובתי החולים צריכים להיות:

א.         בטיחות ביצוע הפעולות הרפואיות.

ב.         ציוד וטכנולוגיה מתקדמים.

ד.         מיומנות הצוות הרפואי.

ה.        רמת ההכשרה המקצועית של הצוות הרפואי.

ו.           שמירה על ההמשכיות הטיפול ורצף הטיפול (תוך דגש על הרופא היועץ בקהילה כמי שאחראי על המשך הטיפול בחולה).

ז.          קיום מסה קריטית של מטופלים וכוח אדם מקצועי.