• כרטיס רופא
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • הורוביץ, מתמחה בפופוליזם

    ניצן הורוביץ הוא אדם גמיש מאוד. במשך שבועות, בישיבות פנימיות במשרד, הוא התנגד לדרישות המתמחים לקיצור התורנויות, אבל אז, בוקר בהיר אחד, ביצע פליק־פלאק מרשים לאחור, ועבר לתמוך בהם באופן מלא.

    26.10.2021
    הורוביץ, מתמחה בפופוליזם

    נחמיה שטרסלר

    ניצן הורוביץ הוא אדם גמיש מאוד. במשך שבועות, בישיבות פנימיות במשרד, הוא התנגד לדרישות המתמחים לקיצור התורנויות, אבל אז, בוקר בהיר אחד, ביצע פליק־פלאק מרשים לאחור, ועבר לתמוך בהם באופן מלא. זה לא קרה משום שהוא ראה לפתע את האור, אלא משום שנבהל מהביקורת שספג בתקשורת, ואצל הורוביץ התקשורת היא העיקר. היא כה חשובה לו, עד שהחליט להתעלם לגמרי מבכירי משרדו, שמתנגדים למתווה קיצור התורנויות שהציעה ד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון "מרשם", ואימץ אותו. ואמנם, ברגע שהסכים לדרישות ביטון, הביקורת כלפיו בתקשורת פסקה, וזה לא מפתיע, הרי התקשורת, כמו השר, היא פופוליסטית למהדרין.

    כתבתי שהורוביץ הגיע להסכם, אבל האמת היא, שאין שום הסכם, שום נייר, שום זיכרון דברים, ושום חתימות. יש רק דיבורים והבטחות שרשומות על הקרח. להורוביץ אין סמכות להבטיח קיצור תורנויות, ואין לו גם את התקציב שדרוש לכך. האיש היחיד שיכול לחתום בשם המדינה על הסכם כזה הוא הממונה על השכר באוצר, שפועל תחת שר האוצר, אביגדור ליברמן. גם ביטון לא יכולה לחתום על כלום"מרשם" איננו ארגון יציג. רשום בו מיעוט קטן מקרב המתמחיםשהארגון היציג שלהם הוא הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) שמתנגדת לדרישות "מרשם". לכן כולנו נאלץ לחכות עד 2022, שאז יתחיל המשא ומתן בין הר"י לאוצר על הסכם שכר חדש, ובמסגרתו יטופל גם נושא קיצור התורנויות — אבל הפעם באחריות.

    לא רק הורוביץ וביטון עבדו עלינו. גם התקשורת מעלה בתפקידה. לכל אורך הסכסוך היא ראיינה מתמחים שדיברו על התורנויות הארוכות והעייפות הגדולה, בלי שנשאלו אף שאלה קשה. הפופוליזם שלט במרקע, ועיתונאים לא ציינו שברוב הגדול של התורנויות, בהרבה מחלקות, המתמחים לא נשארים ערים 26 שעות רצוף. הם פורשים לישון לכמה שעות בחדר המנוחה כאשר הלחץ יורד, בשעות הקטנות של הלילה. בתקשורת גם לא נאמר שלאחר סיום התורנות המתמחים יוצאים ליום חופשה. כל זה בסדר גמור, אבל כדאי שהציבור יידע.

    המתמחים גם לא נשאלו על שכרם, אלא רק על שעות העבודה הרבות, אבל הא בהא תליא. לכן ראוי לדעת שמתמחים במרכז משתכרים 22.6 אלף שקל בחודש, בפריפריה שכרם עולה ל–27 אלף שקל, והממוצע הכללי הוא 24.2 אלף שקל בחודש, עם חמש תורנויות. מדובר בשכר הוגן לתקופת ההתמחות, שהיא תקופה קצרה בתחילת הקריירה. אחר כך המתמחים הופכים למומחים (שלא עושים תורנויות), ובהמשך לרופאים בכירים ומנהלי מחלקות, שלחלקם יש גם קליניקות פרטיות, ושכרם קופץ בהתאם. עיני לא צרה בכך, אך צריך לדעת גם את זה.

    בימים האחרונים החל הורוביץ לספוג ביקורת מרופאים בכירים ומראשי ארגונים, שמכנים את המתווה שהציע "פופוליסטי". הם מסבירים שקיצור התורנויות יקטע את הרצף הטיפולי בחולה ו"יעלה בחיי אדם". הם אומרים שהמתמחים יעבדו פחות ימיםהכשרתם תיפגע, והם יסיימו את ההתמחות בלי שביצעו מספר מספיק של פרוצדורות, ולכן יהיו לא בשלים, לא עצמאיים ולא מספיק טובים. כמו כן, אין די רופאים כדי למלא את המחסור הגדול שייווצר.

    מקצוע הרפואה הוא מקצוע אצילי. המתמחים בחרו בו ביודעם שמדובר בעבודה יוקרתית שיש בצדה כבוד, שכר טוב וקביעות טוטאלית, אך גם כמה שנים של קושי והקרבה, בתקופת ההתמחות. זו עסקת החבילה. ראוי גם לציין שיש הרבה מקצועות שבהם אתה סובל בתחילת הדרך. היטיב לתאר זאת איגוד הרופאים הכירורגיים, שכתב למתמחים: "להיות רופא זו שליחות, זו ערכיות, ומי שרוצה לחיות בשנטי בהתמחות שלו, מוזמן להחליף מקצוע".

    פורסם בעיתון הארץ