• אתרי הר"י
  • עיתוני הר"י
עמוד בית יום ו, 26.04.19

אוקטובר 2015 | צוק איתן


דבר העורך
אל"מ ד"ר טריף בדר
חטיפתם של שלושת הנערים, גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח זכרם לברכה, מתחנת ההסעה בגוש עציון ב־12 ביוני 2014 הובילה למבצע הצבאי "שובו אחים", בחיפוש אחר החטופים. מטרות המבצע היו רחבות היקף וכללו פגיעה בתשתיות החמאס ברחבי יהודה ושומרון, ובעיקר במצבורים גדולים של אמצעי לחימה. עם מציאת גופותיהם של הנערים, לאחר כשבועיים וחצי של חיפושים אינטנסיביים, בעיקר בגזרת חברון, התברר כי הם נרצחו עוד באותו לילה. בתוך כך החלה התחממות בגזרת עזה, שהתבטאה בירי מסיבי ומתמשך של רקטות לעבר יישובי עוטף עזה, עד כדי יותר מ–100 רקטות ליום. בנסיבות אלה, בלילה שבין 7 ל–8 ביולי החל מבצע "צוק איתן".
מאמרים
ארז ברוך, אבי בנוב, רם שגיא, אלון גלזברג, רועי נדלר, סמי גנדלר, תא"ל דוד דגן, טריף בדר, איתי זוארץ, אבי שינה, גלעד טוויג, אברהם יצחק
במערכה המלחמתית "צוק איתן" שהתנהלה סביב רצועת עזה בקיץ 2014 פעל צה"ל בשלוש חזיתות: מהאוויר, מהים ומהיבשה. כוחותינו היו חשופים לאש אויב, הן בקרבות בתוך הרצועה והן סביב לה. חיל הרפואה השתתף במערכה בסיוע ללוחמים במגוון דרכים: מהדרכות וחלוקת חוסמי עורקים לכל לוחם ועד להצבת מטפל בכיר בכל פלוגה חוצת גדר. מאמר זה יציג ניתוח של סוגי הפציעות שסגלי הרפואה נתקלו בהם ואת הטיפול שניתן בשטח.
מגן אלי יפה, מגן רפי סטרוגו, רב־מגן אלי בין
במהלך החודשים יולי - אוגוסט 2014 התמודד ארגון מגן דוד אדום, ארגון ההצלה הלאומי בישראל, עם אתגר המענה לירי אלפי טילים לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל מתוך רצועת עזה. צוותי מד"א טיפלו ב־ 842 נפגעים, רובם ככולם נפגעים קל ונפגעי חרדה. תפיסת ההפעלה של הארגון התבססה על ניסיון העבר במלחמת לבנון השנייה, במבצעים "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן", שגם בהם עיקר התרחישים נבעו מירי טילים על אוכלוסייה אזרחית בחלקים ממדינת ישראל. אלא ששלושה מרכיבים מייחדים מהותית את המערכה האחרונה, "צוק איתן", מקודמותיה: משך הסבב המלחמתי, טווח הטילים ותכיפות הירי. שלושת אלה השפיעו על פעילות הארגון בזמן אמת. מאמר זה יסקור את תפיסת ההיערכות והתגובה של ארגון רפואת החירום הטרום־אשפוזית לירי טילים על אוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה ויתאר את המענה לאתגרים שניצבו בפני הארגון.
ארז כרמון, עידן נקדימון, מיכל זילברברג, מזל קציר, אביעד בר, יהודה צדיק
בימי הלחימה ב"צוק איתן" היו למערך הרפואה של חיל האוויר שני תפקידים עיקריים: שמירה על תפקוד שגרתי של בסיסי חיל האוויר ושל המערך נגד טילים וכן פינוי רפואי אווירי של הנפגעים. מאמר זה מתאר את ההיערכות, ההכנות והאימונים שלפני היציאה למערכה והסיוע הרפואי שהוגש סביב הלחימה. כמו־כן יוצגו במאמר נתוני הפינוי האווירי, שעל פיהם יחידת הפינוי בהיטס פינתה יותר מ־ 90% מהפצועים הדחופים והיוותה חלק חשוב במניעת מוות בר־מניעה של פצועי צה"ל. מערכה זו אופיינה בזמינות גבוהה של מסוקי פינוי, והשילוב עם פיקוד הדרום וכלל כוחות הקרקע, עם פיקוד העורף ועם הגורמים המבצעיים בחיל האוויר אפשר שימוש מיטבי בזמינות זאת. לפיכך, גם באירועים מרובי נפגעים ב"צוק איתן" לא היו מסוקי הפינוי גורם מגביל, פצועים לא נאלצו להמתין על הקרקע, ובתי החולים לא הגיעו לאי־ספיקה.
נירית יבנאי, אייל סאבא, טריף בדר
חילוץ נפגעים משטח סבוך ומתווך תת־קרקע הוא תהליך מורכב הדורש לימוד שיטות בסיסיות במבחר אמצעים כדי לשמור על בטיחות הנפגעים ולמנוע החמרה במצבם הרפואי. עד כה לא בוצע איסוף מידע מרוכז ושיטתי על השימוש באמצעים אלה בהיבטי תפעול ובטיחות. מטרת עבודה זו היא להשוות בין שיטות לחילוץ נפגעים ממתארים אלו כדי להמליץ על השיטה המתאימה ביותר עבור כל מתאר.
אורלי וויינשטיין ג'ילברט סבג אילן שלף ויקטור גינזבורג ג'ורג' גרינברג מוטי קליין גד שקד אהוד דודסון
במהלך "צוק איתן" פונו למרכז הרפואי "סורוקה" פצועים רבים, מרביתם חיילים. הפציעות האופייניות בחיילים אלה היו בגפיים, באזור הראש, הצוואר והעיניים, לעומת שימור יחסי של אזור הגו. פציעות גפיים רבות לוו בפגיעות גרמיות מורכבות, פגיעות בכלי הדם ונזק נוירולוגי. מטרת המאמר היא להציג את הניסיון של המרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" בטיפול בפציעות כלי דם מורכבות, במסגרת הלחימה ב"צוק איתן".
רם שגיא, בועז אברהמי, נועה ברזין־כהן, דרור טויטו, אולג ליבשיץ, שירז מזל–יונה, גנאדי מיינשלוס, אריק פופובסקי, כפיר אלמוג,
הלחימה ב"צוק איתן", שהחלה ביולי 2014 ונמשכה 51 ימים, אינה הסבב הראשון של צה"ל ברצועת עזה, וקרוב לוודאי גם אינו האחרון. שני המבצעים הגדולים שקדמו לו הם "עמוד ענן" בסוף 2012 , וכן מבצע "עופרת יצוקה" שהחל בסוף 2008 והסתיים בתחילת 2009 . מבצע "עופרת יצוקה", בדומה ל"צוק איתן", כלל תמרון קרקעי לשטח הרצועה. האתגרים שעמדו בפני מערך הרפואה בפיקוד הדרום ב"צוק איתן" היו רבים ומורכבים במיוחד, ונבעו בעיקר ממאפייני הלחימה, מהיקף הכוחות המשתתפים ומהיקף הנפגעים. ההיערכות הממושכת של מערך הרפואה בפיקוד הדרום למערכה רחבת היקף ברצועת עזה, ובתוך כך הטמעת לקחים ממבצעים קודמים, היו גורמים מרכזיים בהתמודדות ותרמו רבות למוכנות הכוחות. במאמר זה נסקור את דרכי היערכותו של מערך הרפואה למבצע רחב היקף ברצועת עזה וכן את הלקחים המרכזיים מהפעלת המערך ב"צוק איתן".
אייל פורמן, אביב אוחנה, טלי חמו, מירב שבי־סולטן, אפרת ממן
פיקוד העורף מתאמן וערוך לטיפול במגוון איומים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים. עיקר ההיערכות היא למתקפת טילים על העורף, עקב הסכנה הנשקפת ממנה לאוכלוסייה האזרחית - אם עקב הטווחים ויכולת הדיוק ואם עקב אי־היערכות כלל המבנים, צפיפות האוכלוסייה וחוסר מוכנותה באזורים שלא היו מאוימים עד כה, ובעיקר במרכז הארץ. ימי הלחימה בתקופת "צוק איתן" עימתו את העורף הישראלי עם מתקפת טילים ועם ניסיונות לפיגועים במשך יותר מ־ 50 ימים, שבמהלכם נערך הפיקוד למענה מרחבי באזורי האיום, הממוקד באזור עוטף עזה. לנוכח היקף האיומים, ניכר כי הצלחה משולבת של ההגנה האקטיבית, הנחיות התגוננות נכונות, חוסן לאומי ומענה רפואי הולם תרמו רבות למיעוט יחסי של נפגעים ולמניעת הידרדרות בעורף האזרחי.
חן גורן לאה שלף
שיטת Debriefing (תשאול) מוכרת זה שנים רבות כשיטת התערבות שנועדה להפחתת תסמינים פוסט־טראומתיים ולמניעת התפתחות הפרעת דְּחָק בָּתַר־חַבָּלָתית Post-Traumatic Stress disorder, (PTSD) לאחר אירועי דחק. מדובר במודל התערבות מגוון, אך מכיל ליבה יישומית משותפת: (1) ההתערבות בפועל היא בסמיכות לקרות האירוע ובהקשר הארגוני שהתרחש; (2) היא נעשית בקבוצות של פרטים שחוו את האירוע; (3) מיושם מרכיב קוגניטיבי של חזרה עובדתית ככל הניתן על פרטי ההתרחשות; (4) מתקיים מרכיב רגשי של שיתוף; (5) החתירה היא לעיצוב התפיסות הקיימות. המשותף לעקרונות הליבה היישומית הוא הניסיון לעבד את האירוע ומשמעויותיו, לאפשר ויסות רגשי, ולעתים אף להגביר לכידות קבוצתית ככלי להעצמה אישית. עם זאת, מחקרים בתחום מתקשים להציג תמונה חד־משמעית בנוגע ליעילותה הקלינית של ההתערבות. מטרת המאמר היא להציג את המחלוקת בנוגע ליעילות השימוש ב-Debriefing.
רחלי מיזן, אביה ניסן, טריף בדר
עם כניסת הכוחות הקרקעיים של צה"ל לרצועת עזה במסגרת "צוק איתן" ולנוכח משאבי הבריאות הדלים לתושבי הרצועה עקב הלחימה, נרתמה ישראל לסייע לטיפול בפצועים ובחולים פלסטינים, מתוך מחווה של רצון טוב. חיל הרפואה הקים בית חולים שדה במעבר ארז לשם טיפול רפואי בנפגעים ומתן סיוע הומניטרי לנזקקים מקרב תושבי רצועת עזה. 18 אנשי צוות רפואה ורופאים מומחים גויסו למשימה, ואיישו את בית החולים במשך ימי הקרבות. מבחינה לוגיסטית ומקצועית הייתה אפשרות להרחיב את בית החולים במידת הצורך. החמאס שהפציץ כמעשה שבשגרה את בית החולים שהקים חיל הרפואה, קבע למעשה את היקפה המצומצם יחסית של המשימה. בית החולים שיקף את הקוד האתי של צה"ל, ואת המסר שלפיו ישראל אינה נלחמת בתושבי עזה, אלא בארגוני הטרור המנצלים מתקנים אזרחיים המיועדים לאוכלוסיית עזה, כגון בית חולים ובתי ספר, לצורכי הסוואת פעילות הטרור ומשתמשים באוכלוסייה כמגן אנושי. בסך הכול טופלו בבית החולים כמה עשרות מטופלים, רובם עברו טריאז' בדרכם להמשך טיפול בארץ או בירדן והשאר טופלו במקום.
הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303