• אתרי הר"י
  • עיתוני הר"י
עמוד בית יום ה, 27.06.19

נובמבר 2017 | כנס המחקר


דבר קרפ"ר
תא"ל ד"ר טריף בדר
בכל שנה ב-13 השנים האחרונות, אנו מקיימים את יום המחקר החילי. זהו יום שכולו פסק זמן מבורך של למידה מפרה ומעשירה, יום של הוקרה להישגים המדעיים של חיל הרפואה ואנשי החיל, הישגים הקורמים עור וגידים בעבודה יומיומית המונעת מתוך חזון, יעד ומטרה, עקב בצד אגודל. תוצרי עבודתם המקצועית והאינטנסיבית של אנשי החיל, המשלבים גם עשייה אקדמית ראויה להוקרה, ניכרים היטב בפרסומים מדעיים, הן מקומיים והן בין-לאומיים, בארץ ובעולם. חוקרים יקרים, חיל הרפואה יעמוד לרשותכם בהכוונה, בייעוץ ובליווי לאורך כל הדרך, מתהליך כתיבת ההצעות למחקר, אישורו בוועדת הלסינקי, דרך ביצוע המחקר ועד לסיכומו ולפרסומו במידה שיבשיל לכך.
הרצאות הכנס
ריקהרינה רבינוביץ, ליאור אפלבום, יהודה אריאלי
צוללי חיל הים חשופים לסיכון ללקות בהרעלת חמצן מוחית, העלולה לגרום מוות בטביעה. במחקר קודם בחולדות נמצא כי חשיפה ללחצים גבוהים של חמצן גורמת פגיעה במחסום הדם-מוח (BBB). מעבר פוטנציאלי של חומרים זרים ותרופות אל המוח בעת הצלילה עלול להשפיע באורח ניכר על בריאותם של הצוללים ועל ביצועיהם, והוא גורם סיכון להרעלת חמצן מוחית. יתרה מכך, חשוב להבין את השינויים בחדירוּת המחסום בעת הטיפול בתא לחץ - מחד גיסא כדי למנוע נזק למערכת העצבים המרכזית, ומאידך גיסא ככלי פוטנציאלי להחדרת תרופות אל המוח במהלך הטיפול. מטרת המחקר היא לבחון בזמן אמת וברזולוציה גבוהה את המתרחש במערכת העצבים המרכזית, בפרט ב- BBB , בעת החשיפה לחמצן היפרבארי; להעריך אם נגרם נזק, ומה מידתו.
יהודה-מתן דנינו, ליאב ליבוביץ, ולנטינה בורז'יל, מירית עינן, יהודה אריאלי, רבקה אפרת, עדי בירם, בן אבינר
צוללים קרביים משתמשים במערכות סגורות ונושמים 100% חמצן. בכך חשופה אוכלוסייה זו לסיכון ללקות בהרעלת חמצן מוחית, תופעה העלולה להביא לידי פרכוסים בתווך המימי, עד כדי טביעה. המנגנון הפיזיולוגי של התפתחות הרעלת חמצן מוחית עדיין אינו ברור דיו, אך מקובל לקושרו בייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים של חמצן וחנקן (ROS, RNS) ובעלייה בייצור NO) Nitric Oxide). ייצור מוגבר זה נובע בין השאר מהפעלת קולטני NMDAR) N-Methyl-D-Aspartate). ידוע כי יוני מגנזיום פועלים במערכת העצבים, הן ההיקפית והן המרכזית, כחסמים טבעיים של NMDARs. מגנזיום סולפט (MgSO4) ניתן כטיפול תרופתי מקובל למניעת פרכוסים ברעלת היריון. אמנם פעילותו ברעלת היריון ממוקדת במערכת העצבים ההיקפית, אך מחקרים הראו כי מתן MgSO4 משפיע גם על פעילות NMDAR במערכת העצבים המרכזית. מחקר קודם במעבדתנו הראה כי בחולדות, העלאת יוני מגנזיום בדם תרמה משמעותית להארכת טווח הזמן להופעת שינויים (חביון) בגלי ה- (EEG (eelectroencephalogram המקדימים להופעת הפרכוסים וכן לפרכוסים עצמם בהרעלת חמצן מוחית. לפיכך, מתן MgSO4 עשוי להוות גורם מגן מפני הרעלת חמצן מוחית דרך עיכוב NMDAR במערכת העצבים המרכזית. מטרת המחקר היא לאפיין את מעורבותם של NMDAR בהתפתחות הרעלת חמצן מוחית ולבחון מתן MgSO4 ככלי מנע להארכת החביון להרעלת חמצן מוחית, מתוך הבנת תפקידו של המגנזיום כגורם סיכון לתופעה זו. כל זאת, על ידי שימוש במערכת טלמטרית חדשה.
מיכל זילברברג, ברק גורדון, יבגני זינגר, דני קרסיק, יפעת ארליך-שהם
החוק במדינת ישראל, בדומה למקובל בעולם, מחייב ביצוע בדיקות תעסוקתיות לאוכלוסיות החשופות לגורמי סיכון, ובכלל זה ניטור חומרים כימיים ורעש מזיק. אלא שחובת הבדיקות התעסוקתיות בישראל מחריגה בין השאר את צוותי האוויר, אף שהחשיפה לאדי דלק ולמרכיביו היא גורם סיכון כימי ניכר בסביבת כלי הטיס ובתוכו. לחומרים אלו מגוון רחב של השפעות על הבריאות, החל בכאבי ראש ובחילות וכלה בסרטן בעקבות חשיפה לרכיבים מסרטנים כגון בנזן. יתרה מכך, לעבודה בעוצמות רעש גבוהות פוטנציאל נזק שמיעתי, ופגיעות בריאותיות נוספות, כגון הפרעות בשינה ולחץ דם גבוה, נמצאו קשורות ישירות לחשיפה מוגברת זו. התקינה במדינת ישראל מאמצת את תקינת ארגון ה- ACGIH , ואף קובעת את הסף שעוצמה גבוהה ממנו מוגדרת "רעש מזיק" ב- dB [A] 85. עבודה זו מתבססת גם היא על ערכי התקינה התעסוקתית המקובלת. מטרת המחקר היא לחקור את חשיפת צוותי האוויר בחיל האוויר הישראלי לגורמי סיכון העלולים להימצא בסביבת ההטסה של כלי הטיס. עד כה, מרבית המחקרים בספרות להערכת חשיפתם של צוותי האוויר לגורמי סיכון התבצעו במטוסי נוסעים. מחקר זה בוצע ביחס לכלל מטוסי התובלה בחיל האוויר - תובלה כבדה וקלה.
דרור אופיר, עדי בירם, מיכאל מולוקונדוב, מירית עינן, בן אבינר, יהודה אריאלי, יואב יניר
מערכות מיגון ראש )ברדס פסיבי( נגד מתקפת אב"ך מפותחות במטרה להגן על פתחי הנשימה, אך גם על הראש, מפני מגע עם מזהמים. זאת לעומת מסכת אב"ך המגנה על הפנים בלבד. למרות יתרונו של הברדס הנשימתי מהיבט המיגון, מושמעת טענה שעד כה לא הוכחה, ולפיה הסיכון לצבירת גז נשיפתי עשיר בדו- תחמוצת הפחמן עקב נשימה חוזרת גדול יותר במערכת זו. טענה זו מתבססת על הסבר שלפיו דליפות בין חללי הפה, האף והפנים מאפשרות מעבר חופשי של אוויר נשיפתי עשיר בדו-תחמוצת הפחמן אל תוך חלל הברדס, הגדול פי 4-3 מחלל המסכה. מטרת המחקר היא להשוות את הבטיחות הנשימתית בין ברדס מסוג "אבן ספיר" לבין מסכת פנים מסוג "יהלום כתום" במנוחה, כדי לאשש או להפריך את הטענה בדבר יתרון של מערכת אחת ביחס לאחרת.
נתן שיפמן, חגי שרמן, סביון מזגאוקר, יפים שאולוב, איתי קטקו, חן פליישמן, דנית אטיאס, אורי גבאי, יורם אפשטיין, יובל חלד, רן ינוביץ'
אי-סבילות לחום מתאפיינת ביעילות ירודה של ויסות חום הגוף. התופעה אמנם עדיין לא פוענחה במלואה, אך ידועה היטב חשיבותה של המערכת הקרדיו-וסקולרית לצורך ויסות חום יעיל במהלך פעילות גופנית ממושכת בסביבה חמה או לחה. מטרת המחקר היא לחקור את מדדי האי-סבילות לחום ביחס לביצועים הקרדיו-וסקולריים במהלך מאמץ גופני בחשיפה לחום.
אופיר לבון, אריק אייזנקרפט
הרעלת ציאניד בתרחיש של פעולת טרור היא עדיין בבחינת איום של ממש, שכן האנטידוטים הקיימים אינם מתאימים לטיפול באירוע רב-נפגעים. בעבודה קודמת הראינו במודל ארנבת כי איזוסורביד דיניטראט (ISDN), תרופה פשוטה וזמינה בשימוש יומיומי, עשויה לשמש ביעילות כאנטידוט להרעלת ציאניד, גם במתאר רב-נפגעים. מטרת המחקר היא לבצע הערכת יעילותה של התרופה איזוסורביד דיניטראטבמתן תוך-ורידי ובתרסיס פומי (oral spray) במודל חזיר ער של הרעלת ציאניד.
איתי קטקו, מאיר פלוטניק, שני קימל-נאור, אורן בן-גל, יותם בהט, עמיחי גוטליב, יובל חלד, רן ינוביץ'
שדה הקרב המודרני משלב טכנולוגיות מתקדמות ואינטגרציית משתנים רבים ביחס ללוחם. לכן, מעבר לעומס הפיזי, נוסף גם העומס המנטלי והעומס הקוגניטיבי, העלולים לגרום תשישות גופנית ומנטלית עוד בטרם ההגעה אל יעד הביצוע של המשימה העיקרית. מטרת המחקר היא בחינת ההשפעה של עומס משולב, קוגניטיבי וגופני, בפעילות קדם-משימתית, על תפקוד הלוחם לאחר מכן.
שני צרפתי, עידן נקדימון, יונתן צודיקס, עמית אסא, ברק גורדון
הפרעת קשב וריכוז ( ADHD, Attention Deficit Hyperactivity Disorder) היא הפרעה כרונית בתחום הנוירולוגי, המתבטאת בדפוסים עקביים של חוסר ריכוז ו/או אימפולסיביות והיפראקטיביות. תופעה זו עלולה לגרום ירידה של ממש ברמת התפקוד. הטיפול הנפוץ ביותר לתופעה זו הוא באמצעות תרופות ממריצות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית באמצעות מתילפנידאט (Methylphenidate), ובראשן ריטלין. לפי מדיניות חיל האוויר, ריטלין היא תרופה מקרקעת בשל תופעות לוואי פיזיולוגיות מסוכנות בזמן טיסה. עם זאת, מועמדים בעלי הפרעת קשב וריכוז יכולים להתקבל לקורס טיס. החניכים מורשים להשתמש בתרופה בשלבי הלימודים האקדמיים, אך למהלך טיסה השימוש בתרופה אסור.
מקסים בז, גלינה שפירו, סולמה גזית, גדי פלד, דן גזית
ניוון הדיסק הבין-חולייתי נחשב גורם מוביל בהקשר של כאב גב כרוני. כמה השערות קושרות את הפתוגנזה של כאבי הגב לצניחת רמת החומציות (pH) בדיסק המתנוון. (quantitative Chemical Exchange Saturation Transfer (qCEST הוא פרוטוקול MRI המסוגל למדוד את רמות הפרוטאוגליקנים (proteoglycans) בתוך הדיסק, ומושפע מרמת החומציות. מטרת המחקר לזהות ירידה ברמת החומציות בדיסקים מתנוונים באמצעות שימוש בפרוטוקול qCEST; לבצע קורלציה לסמנים של כאב במודל פציעת דיסק בחזירים.
אלון גל, סתיו בקר, נירית יבנאי
האוכלוסייה הבדואית בישראל מונה כ 300,000- נפש, ומתגוררת ברובה בנגב ובגליל, חלקה הנכבד בכפרים בלתי מוסדרים המדורגים במקום נמוך במדדים סוציו-אקונומיים עירוניים. השירות בצה"ל לאוכלוסייה הבדואית הוא התנדבותי. רוב הבדואים שמתגייסים לצה"ל משתייכים לגדוד הבדואי, ורק חלק קטן משרת ביחידות אחרות ברחבי הארץ. הלוחמים בגדוד הבדואי נבדקים בבדיקות דנטליות קליניות ורנטגניות ככל הלוחמים במרפאת בסיס ההכשרה במהלך הטירונות. החיילים הבדואים שאינם לוחמים נבדקים לפי דרישה במרפאות הבסיסים ברחבי הארץ. להעריך את הצורך בטיפולים דנטליים, ובעיקר שחזורים, טיפולי שורש, עקירות וכתרים, באוכלוסיית חיילים בגדוד הבדואי בהשוואה לצורך בקרב אוכלוסיות אחרות; לבדוק את הקשר בין הצרכים הדנטליים למשתנים חברתיים וסוציו-אקונומיים.
קירה קונדרטייב, שרון עמית, טל ברוש-ניסימוב, ג'יל סמולן, נתי קלר, שירי נבון-ונציה
זיהומים חיידקיים בדרכי השתן נפוצים ביותר בקרב חיילי צה"ל ומלווים בשורה של תסמינים הפוגעים באיכות החיים, בתפקוד ובכשירות. למרות מחקרים רבים בעולם המדווחים על עלייה כלל-עולמית בשיעור הפתוגנים העמידים לאנטיביוטיקה והגורמים לזיהומים בדרכי השתן בקהילה, תחלואה זאת עדיין לא נחקרה בצה"ל. מטרת המחקר היא לקבוע את היארעותם של חיידקים פתוגניים העמידים לאנטיביוטיקה והגורמים לזיהומים בדרכי השתן בקרב חיילי צה"ל, ולאפיין מולקולרית את החיידקים כדי להבין את מאפייני ההתפשטות ולטייב את הטיפול האנטיביוטי.
תצוגת הפוסטרים לכנס
אריאל דרורי, דין נחמן, אריק אייזנקרפט,
החדרת נקז חזה (Tube thoracostomy) היא פרוצדורה רפואית מצילת חיים, הן במתאר קדם-בית חולים והן במתאר בית חולים. פרוצדורה זו אמנם נחשבת מיומנות כירורגית בסיסית עבור כלל המטפלים הבכירים, אך למעשה מדובר בפרוצדורה מורכבת הדורשת הכשרה, מיומנות וזמן כדי לבצעה כראוי. במקרים רבים, רופאים ופרמדיקים נמנעים, שלא בצדק, מביצוע פרוצדורה זו בשטח. מטרת המחקר היא להעריך את השכיחות ואת הגורמים לתת-ביצוע החדרת נקז חזה במתאר קדם-בית חולים.
גל פוריס, דין נחמן, אריק אייזנקרפט
כשל איברים מתרחש בשיעור גבוה בפצועי טראומה ובחולים קריטיים במצבי הלם. עבודות רבות מראות כי החייאת נוזלים מאוזנת במטופלים במצב קריטי עשויה להפחית נזק רקמתי שהחל ולמנוע התקדמות לכשל רב-מערכתי. האמצעים הקיימים כיום למדידת ערכים המודינמיים הם פולשניים, יקרים, מורכבים לשימוש, דורשים מיומנות גבוהה וכרוכים בסיבוכים. לפיכך פותחו טכנולוגיות אחדות לניטור לא-פולשני של מדדים המודינמיים. מטרת המחקר היא להעריך את מהימנותו של מכשיר פוטופלתיסמוגרפיה (Photopletysmography System, PPG) חדשני והשוואתו למכשור המקובל בניטור רציף של מדדים המודינמיים חיוניים הכוללים תפוקת לב, קצב לב ולחצי דם סיסטולי ודיאסטולי במודל הלם דימומי מבוקר בחזיר.
דין נחמן, נוי מרק, רפי ג׳רסי, שגיא משולם, לין ווגנרט אברהם, חן אורנשטיין, אריק אייזנקרפט
למרות ההתפתחות העצומה בתחום רפואת החירום, עדיין גורם התמותה המוביל עקב פגיעות טראומה הוא דימום. מחקרים קודמים הראו כי העברת זרם חשמלי בעוצמה נמוכה באזור הפגיעה מעודדת קרישה במנגנון הפועל ישירות על שרשרת הקרישה החלבונית. בשנים האחרונות פותחו סיבים ביוקומפטביליים רכים מוליכי חשמל. לנוכח הצורך בשיפור אמצעי השליטה בדימום בשטח, פותחה במסגרת מחקר זה תחבושת המוסטטית חדשנית המשלבת סיבים מוליכים ומשתמשת בזרם חשמלי נמוך עצימות לעידוד הקרישה. מטרת המחקר היא לבדוק את ההשפעה של העברת זרם חשמלי נמוך עצימות באב-טיפוס ראשוני של התחבושת על השראת קרישה ,in vitro כבדיקת היתכנות עבור המשך פיתוח, לרבות במודל חיה.
יעל פרנקל-ניר, ברק גורדון
בריאות צוותי האוויר היא קריטית לצורכי שמירה על כשירותם לטיסה. שכיחות עודף המשקל בקרב האוכלוסייה הכללית הבוגרת בישראל מוערכת בכ-54%, ושיעור ההשמנה בכ-15.7% . כיוון שאוכלוסיית צוות האוויר הצבאית בישראל היא אוכלוסייה הנדרשת לכשירות פיזית טובה לשם טיסה, סביר להניח ששיעורי עודף המשקל וההשמנה באוכלוסייה זו יהיו נמוכים יותר. מחקרים שהשוו את שיעור ההשמנה בקרב טייסים אזרחיים לשיעורה באוכלוסייה הכללית מצאו ממצאים שונים במדינות שונות. עד כה לא בוצע מחקר שבחן את שיעור ההשמנה וגורמי סיכון נוספים לתחלואת לב וכלי דם בקרב אוכלוסיית צוות האוויר בצה"ל. מטרת המחקר היא לבחון את שיעור ההשמנה וגורמי סיכון נוספים לתחלואת לב וכלי דם באוכלוסיית צוות האוויר בחיל האוויר.
אורי אליהו, עידן נקדימון, אנה לבקובסקי, שני צרפתי, ברק גורדון
אימון תא רום המתקיים בחיל האוויר נועד לאפשר חשיפה מבוקרת של צוותי האוויר לתנאי מחסור בחמצן (היפוקסיה), תהליך העלול להתרחש במקרי אובדן דיחוס פתאומי של כלי הטיס. המשתנים הידועים כמשפיעים על העמידות לתנאי מחסור בחמצן הם גיל, מגדר, עישון סיגריות וביצוע פעילות גופנית סדירה. מטרת המחקר היא לבחון את קיומו של הבדל מגדרי בתגובה קרדיאלית לאימון תא רום.
נוי מרק, דרור אופיר, ארז ברוך, אריאל פורר, אבי יצחק, רפי ג'רסי
מדי רוויית חמצן משמשים בצה"ל לצורך קבלת מידע מהיר ולא-חודרני על שיעור רוויית ההמוגלובין המחומצן והדופק של הפצוע. מהימנותו של מידע זה חיונית במיוחד, לנוכח השפעתו על התמונה הקלינית של הפצוע ועל הטיפול שיקבל בהמשך. בחיל הרפואה יש מגוון של מדי רוויית חמצן - אצבע, כף יד וחלק ממוניטור - ממבחר חברות, אך מהימנות המדידה שלהם בתנאי שטח ובמצבים משתנים של הפצועים לא נבחנה עד כה. המחקר בוחן את ביצועיהם של מדי רוויית חמצן במבחר תנאים פיזיולוגיים וסביבתיים; לשפר את המענה הרפואי בשדה הקרב באמצעות שימוש מיטבי במדי רוויית החמצן.
אריק אייזנקרפט, מור ריטבלט, רות שיילור, צ'ארלס וייסמן, לילך גביש
הנשמה בדרג השדה מבוצעת לרוב בעזרת מפוח המחובר למסכת פה-אף, אלא שהנשמה בדרך זו, בייחוד בידי מטפלים שאינם מיומנים, אינה יעילה לאורך זמן. במסגרת מחקר זה פותח מתאם מנשם-מנתב אוויר (BVGA) המאפשר להנשים בלי מסכת פה-אף. המתאם אינו מצריך הרמה של הסנטר, ומאפשר הנשמה תוך שימוש ביד אחת בלבד. מטרת המחקר היהא לבחון את בטיחות ויעילות השימוש במנשם-מנתב אוויר (BVGA) במתנדבים בריאים מזוקנים.
אילן גרין, ניר פופל, טל ימיני, גיל זלוטניק, יניב אלזם, ריקי בצלאל
דלקת ריאות היא מחלה שכיחה בעלת השלכות ניכרות מבחינה קלינית, אפידמיולוגית וכלכלית. שיעור ההיארעות של דלקת ריאות הנרכשת בקהילה מכלל האוכלוסייה הוא כ-1%, אך רק ב-5% מהמקרים מאובחנת דלקת ריאות חיידקית הדורשת טיפול אנטיביוטי. אבחנת דלקת ריאות מבוססת על תלונה של תסמיני זיהום בדרכי הנשימה התחתונות, כגון חום, שיעול, קוצר נשימה וכאבים בחזה, לצד קיומם של ממצאים גופניים תואמים: ירידה בכניסת אוויר, קרפיטציות, עמימות בניקוש, פרמיטוס מוגבר ואקספיריום מוארך, אך הסימנים המובהקים לדלקת ריאות ניכרים בבדיקה פיזיקלית בפחות מ-25% מהחולים. לרוב, אין צורך בביצוע צילום חזה לצורך אבחנת דלקת ריאות, אלא במקרים שהאבחנה אינה ברורה. בפועל, פעמים רבות נשלחים מטופלים על ידי הרופא המטפל לצילום חזה שלא לצורך. כך מבוצעים צילומים מיותרים רבים ונגרמת חשיפה מיותרת לקרינה. בעבר, פותחו קריטריונים לקביעת הסיכון להימצאות דלקת ריאות לפי סימנים ותסמינים, ואולם הדיוק של מודלים אלה מגיע ל-80% בלבד. מטרת המחקר היא לבחון את שיעור הממצאים החיובים בצילומי חזה בקרב מטופלים שהופנו לצילום חזה בחשד לדלקת ריאות; בחינת תסמינים וממצאים בבדיקה הפיזיקלית המנבאים קיום תסנין בצילום חזה.
מיכל זילברברג, ברק גורדון, יבגני זינגר, יפעת ארליך-שהם
שיטות מדידה להערכת חשיפה לגורמי סיכון מתבססות על ניטור מזהמים במשך פרק זמן מינימלי המקובל למדידה בהתאם לתקני החשיפה. בניטור חומרים בעלי תקן חשיפה TLV-Ceiling פרק הזמן המקובל כיום הוא 15 דקות. תקן זה מגדיר את הרמה המרבית שאין להיחשף אליה בכל משך זמן שהוא. חישובי מחקר זה מראים כי אפשר לצמצם את משך המדידה אפילו עד ל-5.5 דקות. עם זאת, המדידה היא מיצוע על משך הזמן, ואינה מאפשרת לזהות חריגות מהתקן בזמנים הקצרים מכך. לעתים יש צורך למדוד ריכוזי מזהמים המשתנים בתדירות גבוהה - בפרקי זמן של 20-30 שניות- ובהתאם, מוצעת במחקר זה שיטה למדידת "פיקים", ריכוזי מזהמים על פני משכי זמן קצרים ביותר. מטרת המחקר היא להציג שיטת מדידה סדרתית שתאפשר מדידת "פיקים", ריכוזי מזהמים רגעיים מרביים על פני משכי זמן קצרים ביותר; להדגים את השיטה בניטור פורמאלדהיד במערכות חמצן במטוסי "סופה", F-16I.
אוריה מורן, אורי גוטליב, יבגני רוזנפלד
בשנים האחרונות התרחב מערך הפיזיותרפיה בצה"ל באורח ניכר. כיום מפעיל המערך 55 מכוני פיזיותרפיה צבאיים ביחידות לוחמות, בנקודות קצה ובבסיסי הכשרה. זאת כחלק מתפיסה שלפיה הנגשת הטיפול, קיצור משך ההמתנה ומטפל שהוא חלק אינטגרלי מהיחידה הם גורמים המשפרים את איכות הטיפול הרפואי ואת שביעות רצון המטופל, ותורמים לקיצור משך ההחלמה ואף למניעת פציעות עתידיות. מטרת המחקר היא לבחון את יעילות הפעלתם של שירותי פיזיותרפיה ביחידות מרוחקות.
יעל פרנקל-ניר, נעם כהנא, מייקל מורגרף, ברק גורדון, יאיר ברזילי
כאבי צוואר הם בעיה שכיחה בקרב צוותי אוויר, עקב העקה הפיזיולוגית הניכרת המופעלת על הצוואר בעת טיסה. לבעיה זו השפעות מבצעיות ואישיות מרחיקות לכת. מטרת המחקר היא לבדוק אם סדרת טיפולים באמצעות ה- Multi Cervical Rehabilitation Unit (מכשיר MCRU) תורמת לחיזוק שרירי הצוואר ולהגדלת טווחי התנועה בקרב אוכלוסיית צוותי אוויר הסובלים מכאב צווארי, בהשוואה למצבם בתחילת הטיפול וכן בהשוואה למטופלים שאינם מקרב צוותי האוויר.
יבגני רוזנפלד, אהרון פיינסטון, אלעד דמרי, אוריה מורן, לאוניד קליחמן
אחת הבעיות הנפוצות בקרב מתבגרים, ספורטאים צעירים וחיילים היא כאב בקדמת הברך (AKP). תיאוריות רבות מנסות להסביר את הגורמים לבעיה, אך התייחסות מועטה בלבד קיימת ביחס לנקודות הדק מיופציאליות (MTrPs) כגורם אפשרי לבעיה. מטרת המחקר היא להעריך את הקשר בין הימצאות MTrPs פעילות וסמויות בשרירי הירך והעכוז לבין כאב בקדמת הברך בקרב חיילים.
נעמה דאר, תמיר צוהר, קובי גורן, סאלם חנחן, פארס סאבא, שי לוריא, דן דויטש, ענת בלומנפלד, אמיר הזה
פציעות טראומתיות במערכת העצבים ההיקפית לרוב אינן משתקמות במלואן, וההתחדשות העצמונית של מערכת העצבים היא חלקית בלבד. פציעות אלה גורמות סבל מתמשך עקב שיירים וחסרים עצביים, גם לאחר טיפול כירורגי. בעבודותינו שקדמו למחקר זה הוכח כי הוספת החלבון הרקומביננטי ההומאני אמלוג'נין (+rHAM) מובילה לרגנרציה ניכרת של רקמות מזנכימליות פגועות. במודל פציעה של רצועת שלד, בקבוצה שטופלה על ידי +rHAM, נצפתה תוך כדי תהליך ההתחדשות של הרקמה גם התחדשות הסידור התקין של קצות עצבים פרופריוצפטיביים, שיש בה כדי להעיד על רגנרציה של התחושה הפרופריוצפטיבית. מטרת המחקר היא להעריך את היכולת של +rHAM להשרות רגנרציה מבנית ופונקציונלית של עצב סכיאטי חתוך במודל חולדה.
שמואל שפרינגר, אורי גוטליב
נקע בקרסול הוא פגיעה שכיחה מאוד בקרב חיילים. כ-40% מהלוקים בנקעים נוטים לפתח פגיעה חוזרת, המכונה חוסר יציבות כרוני של הקרסול. חיילים הלוקים בנקעים חוזרים ונשנים בקרסול מאופיינים בירידה בשליטה ובבקרה היציבתית, שהן מרכיב חיוני ביכולת לבצע תנועה הרמונית וקואורדינטיבית, ההכרחית למניעת פציעות. יש עדויות הקושרות בין חוסר יציבות של הקרסול לבין ליקויים במערכת המרכזית במוח האחראית על עיבוד התחושה. מחקר זה נועד להעמיק את ההבנה בנוגע למערכת הבקרה היציבתית בקרב אוכלוסייה זו כדי לנסות ולפתח שיטות ומודלים לטיפול ולמניעה. מטרת המחקר היא לבחון כיצד מהירות ההליכה וביצוע מטלה בד בבד משפיעים על מדדי הליכה בקרב חיילים הסובלים מחוסר יציבות כרוני של הקרסול בהשוואה לנבדקים בריאים.
דניאל גלמן, דין נחמן, שונית קופנהגן-גלזר, אריק אייזנקרפט, שאול בייט, רונן חזן
התפתחותם המתמדת של חיידקים העמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, ואף לכולם, מהווה אתגר חוצה גבולות עבור הרפואה המודרנית. זנים עמידים אלה הם בוודאי איום של ממש גם בתחומי הרפואה הצבאית - החל בפציעות בשדה הקרב, דרך טיפול בפליטים ובנפגעים באזורים מוכי אסון, וכלה באתגרי בריאות הצבא בשגרה. על כן, בהקשרים של התמודדות עם מחלות זיהומיות יש צורך מוחשי בטיפולים חלופיים לאנטיביוטיקה. אחת הדרכים המבטיחות להשגת המטרה היא טיפול מבוסס בקטריופאג׳ים (Phage therapy), קרי נגיפים תוקפי חיידקים. הבקטריופאג׳ים, שביכולתם לחולל המתת חיידקי מטרה ולהתרבות בנוכחותם, היו ועודם בשימוש קליני זה כמאה שנים, בעיקר במזרח אירופה, שם הם נמצאו יעילים כנגד מגוון זיהומים. תחום זה צובר תאוצה בחזית המחקר ברחבי העולם כולו. מטרת המחקר היא לסקור את הפוטנציאל הגלום בטיפול מבוסס בקטריופאג׳ים עבור עולם הרפואה הצבאית בכמה מתארים, ובהם פציעות טראומה וכן זיהומי מזון, ואף ככלי למניעה ולטיפול בלוחמה ביולוגית; להציג את היתכנות הטיפול באמצעות בקטריופאג'ים במודל פריטוניטיס (דלקת צפק) זיהומית טראומתית בעכברים.
שי שחר, טל ברוש-ניסימוב, רונית קלדרון-מרגלית
עד כה לא נערך בישראל מחקר הבוחן את התחלואה בדלקות בדרכי השתן (UTI) בקרב נשים צעירות בריאות בכלל, וחיילות בפרט. חרף העובדה שהספרות המקצועית מציגה מחלה זו כאחת הנפוצות ביותר, אין אומדן להיקף התופעה או לגורמי הסיכון בישראל. מטרת המחקר היא לאמוד את היקף התחלואה בדלקות בדרכי השתן בקרב נשים בריאות המשרתות בצה"ל; לזהות אוכלוסיות בסיכון גבוה לתחלואה בדלקות בדרכי השתן; לאפיין גורמי סיכון פוטנציאליים לדלקות בדרכי השתן; להוות מחקר תשתית למחקר רחב יותר המבוסס על שאלונים וראיונות, שעתיד לכלול בחינת תכנית התערבות להפחתת גורמי הסיכון לדלקות בדרכי השתן בקרב חיילות צה"ל בסיכון גבוה.
גלית אלמוזנינו, אברהם זיני, תורג'מן רונית, רון קדם
הקשר בין תחלואה מערכתית לבין תחלואה פריודונטלית נחקר רבות בספרות. מטרת המחקר היא לאפיין מטופלים חולי סוכרת בצה"ל לפי משתנים דמוגרפיים, תחלואה דנטלית, פריודונטלית וכללית.
נועם דינור, ג'ו בן יצחק, מיכאל סולומונוב
טיפול שמרני בעששת פולפרית הוא בעל חשיבות רבה בקידום בריאות השן, כמשמר את רקמת מוך השן הבריאה ומשחזר את מבנה השן. תפקוד נטול כאב שיניים במהלך השירות הצבאי חוסך זמן ומשאבים בטיפולים מורכבים יותר. במחקר זה נבדקה השפעת הטיפול הראשוני השמרני במקרה של עששת עמוקה בשלב מוקדם של השירות הצבאי כגורם מקדם בריאות בחיילים המתגייסים לאורך כל שירותם הצבאי.
גלית אלמוזנינו, אברהם זיני, דנה לוי
המרפאות לייעוץ תזונתי בצה"ל עוסקות במתן ייעוץ בתחומי התזונה לפונים הלוקים בהפרעות אכילה, דוגמת אנורקסיה, בולימיה והשמנת יתר, וכן לחולים במחלות מערכתיות, כגון סוכרת, היפרליפידמיה ומחלות לב וכלי דם. מטרת המחקר היא לבדוק את איכות החיים של הפונים לייעוץ תזונתי בצה"ל בכל הנוגע לבריאות הפה ואת הגורמים המשפיעים על היבט זה באיכות חייהם.
יוני יוסף, אלכסנדר קידרמן, דוד חיניץ, אמנון להד
רקע: יותר מ-50 שנה חלפו מאז טבע White את המושג "אקולוגיה" בהקשר של צריכת שירותי הרפואה. הוא הראה כי רוב (כ-75%) האוכלוסייה בארה"ב ובאנגליה חווה תחושת מחלה במהלך חודש נתון, וכי כשליש מהם פונים לבדיקה רפואית ורק שיעורים יחידים מתאשפזים. חרף התמורות שהתחוללו מאז בתחומי הרפואה, בשנת 2001 הדגימה עבודה דומה אותם ממצאים. עבודה זו הייתה הראשונה שעסקה ב"אקולוגיה" של צריכת שירותי הרפואה בישראל. מטרת המחקר היא לתאר את "האקולוגיה" של צריכת שירותי הרפואה בישראל ולבחון את ההשפעות הסוציו-דמוגרפיות עליה.
מיטל צור, רחלי מגנזי, שירלי פורטוגיז, ענבל ראובני, אייל פרוכטר
(ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder, היא הפרעה נוירו-התנהגותית. שכיחותה בילדים ובמתבגרים היא 7.1%-5.9%, ובמבוגרים-5%. הפרעת קשב וריכוז גורמת פגיעה בתפקוד הלימודי, התעסוקתי והחברתי. טיפול תרופתי מפחית את התסמינים העיקריים, ואולם רמת ההיענות הממוצעת לטיפול היא נמוכה, ופוחתת בגיל 17-16 , טרום הגיוס לצה"ל. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת ההיענות לטיפול תרופתי ב- ADHD על התפקוד התעסוקתי בחיילים.
אסף הראל, שירלי גורדון, ארז כרמון, אנה לבקובסקי, אורן שריקי
לחסך שינה השפעות שליליות על היכולות הקוגניטיביות, כגון זיהוי אובייקטים וקבלת החלטות. יתר על כן, ידועה השפעה על הדינמיקה של רשתות הנוירונים במוח, שעלולה להביא לידי הזיות והתקפים אפילפטיים. יש עדויות בפרט על שינוי היחס בין אקסיטציה לאינהיביציה במעגלים עצביים עקב חסך שינה, וההשערה המרכזית היא שתפקיד השינה הוא להשיב את היחס לערך תקין. הערכת השפעות חסך השינה באמצעים לא-חודרניים ועל ידי מדדים מתחום הרשתות וניתוח אותות מאפשרת גילוי תובנות על השינויים הדינמיים במוח ואמצעי לניטור יכולות קוגניטיביות בזמן אמת. מטרת המחקר לבדוק את השפעת חסך השינה על מדדים אלקטרואנצפלוגרפיים(EEG), תוך שימוש בכלי ניתוח המבוססים על מושגי מחקר של מערכות מורכבות בפיזיקה; לבחון את המתאם בין מדדי ה- EEG לבין ביצועים התנהגותיים באמצעות מטלה קוגניטיבית, במטרה לייצר מדדים לניטור פרמטרים אובייקטיביים ליכולת קוגניטיבית אינדיבידואלית בזמן אמת.
לאה פוסטיק, מיכל איכט, גיל צוקרמן, שיר הרשקוביץ, יובל חלד, ניר פינק
חסך שינה ורעש רקע משפיעים לרעה על התקשורת הבין-אישית, כך ששני המצבים גורמים ירידה בהבנת הדיבור וקשיים בהפקתו. אף שבזמן תעסוקה מבצעית, סביר להניח שלוחם יהיה חשוף להשפעתם של שני הגורמים האלה גם יחד, הרי שעד כה לא נבדקה השפעה משולבת זו אלא רק השפעתו של כל גורם בנפרד.לבדוק את השפעתם המשולבת של חסך שינה ורעש רקע מבצעי על הבנת הדיבור והפקתו.
דרור גרבי, אורן שריקי, אנה לבקובסקי, לאה שלף, שירלי גורדון
חסך שינה מלא או חלקי גורם מצב רוח ירוד וכן ירידה בביצועים הקוגניטיביים והתפקודיים. אלה עלולים לגרום עלייה בסיכון לתאונה. אף על פי כן, יש בעלי תפקיד הנדרשים לתפקוד מיטבי גם בתנאי חסך שינה, ובהם טייסים ומפעילי כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"מ). מטרת המחקר היא לחשוף את השפעות העייפות בפני בעלי תפקידים הנדרשים לתפקד במצבי חסך שינה.
עידן נקדימון, ברק גורדון, עמית אסא
מאמני טיסה, סימולטורים, הם מרכיב מרכזי בהכשרתם ובאימונם של טייסים. באימון זה מתפתחים לעתים תסמיני מחלת תנועה, המכונים "מחלת סימולטור". אף שדרכי המניעה של מחלת התנועה נחקרו לעומקן, עבודות מעטות בלבד בחנו טיפול מונע למחלת סימולטור. מטרת המחקר היא להשוות את יעילות הטיפול באמצעות סקופולאמין לעומת צינריזין אל מול פלסבו, למניעת מחלת סימולטור בקרב טייסי מסוקים.
ריקי טסלר, טניה קולובוב, יוסי הראל פיש
בשנים האחרונות מעידים מחקרים על קשר בין שימוש בקנאביס בקרב בני נוער לבין דיווח על מצוקות נפשיות, ובכלל זה מחשבות וכוונות אובדניות של המשתמשים. לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, 30% מבני הנוער בגילאי 18-15 שנה מדווחים על שימוש בקנאביס. מטרת המחקר היא לקבל תמונת מצב אפידמיולוגית על דפוסי הבריאות הנפשית, החברתית והפיזית, לרבות תסמינים פסיכוסומטיים ופיזיולוגיים, מחשבות וכוונות אובדניות בקרב בני נוער בישראל; לבחון את הקשר בין שימוש בקנאביס לבין דפוסי בריאות בני הנוער.
לאה שלף, נביע עיסמי, אייל פרוכטר, עמיר ביראני, מייקל הרטל, נירית יבנאי
ניסיון אובדני לא-קטלני הוא תופעה נפוצה הרבה יותר מהתאבדות, ונחשב מנבא חזק וגורם סיכון ניכר להתאבדות בעתיד. מטרת המחקרה היא לבחון את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים וכן משתנים אישיים ופסיכיאטריים של חיילים שביצעו ניסיון אובדני במהלך שירותם הצבאי.
הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303